מפגינים וקרובי משפחת ביבס ציינו היום (שני) את יום הולדתו החמישי של אריאל ביבס בכיכר החטופים בתל אביב.
ביבס בן ה-5 חטוף בשבי החמאס כבר 304 ימים, מאז השבת השחורה יחד עם הוריו, שירי וירדן, ואחיו הקטן כפיר. רבים התאספו באזור, התלבשו עם סממנים כתומים לצורך הזדהות עם אריאל, שצבע שיערו ג'ינג'י והפריחו בלונים כתומים.
פנינה, אמא של ירדן ביבס וסבתא של אריאל: ״לולי שלי, הנכד הראשון שלי, אני כל כך מתגעגעת. העצים שאתה כל כך אוהב כבר נתנו פרי. כל כך קיווינו וייחלנו לחגוג איתך, אתה כל כך חסר. החיים לא שלמים בלעדיכם. נתניהו וממשלת ישראל – עליכם להגשים את החלום למציאות ולהשיב את אהובינו הביתה״.
עופרי, אחות של ירדן, דודה של אריאל: ״אנחנו לא אמורים להיות פה. הייתי צריכה עכשיו להסתובב בחנויות לחפש מתנה, לתכנן את המסיבה. אבל לפני 304 ימים הפקירו את הבית שלי ואת המשפחה שלי, והם עדיין מופקרים. לפני שבועיים ראש הממשלה שלנו הציג את הציור של אריאל, בו הוא מציל אנשים מתוך בור. מי יציל את אריאל? אני פונה אליך רה״מ, זה לא מספיק להחזיק תמונה. הגורל שלהם בידיים שלך. יש עסקה שאתה חתום עליה, אל תהסס ואל תדחה. סיים את המלחמה ותביא אותם הביתה״.
דלית, חברה של שירי, ואמו חברו מהגן של אריאל, השמיעה הקלטות של ברכות מילדי הגן והחברים של ביבס, שמתגעגעים ודואגים. ״אורן שלי חגגה לפני שבוע יום הולדת 5. אני זוכרת את היום בו אמרנו אחת לשניה שאנחנו בהריון. כשהם היו בבטן קראנו להם הקטור ותקווה, וכבר אז החלטנו שהם יהיו שידוך. אריאל נולד שבוע אחרי אורן. ביום שהוא נולד היא כתבה לי- דרך אגב, הוא ג'ינג'י. את חופשת הלידה בילינו יחד. וכל פעם שהחזקתי את אריאל, הרגשתי שאני מחזיקה את אורן שלי. מאז הם יחד. ומאז שנחטף לאורן יש חור בלב. היא מתגעגעת, היא שואלת אותי למה הוא לא חוזר, אם הוא חי או מת״.






