ורדה מיניביצקי, שבנה דניאל מוגדר נעדר כבר תשע שנים, מאוכזבת. כבר שש שנים היא והעמותה שהקימה 'בלעדיהם' לא מצליחות להעביר הצעת חוק שתחייב הכרה וסיוע של המדינה במשפחות של נעדרים, ולמרות ההבטחות של חברי הכנסת מהקואליציה לקדם אותה, היא תקועה. "יש לי המון כעס שהצעת החוק לא מתקדמת", אומרת מיניביצקי ל'דבר'. כדי שהצעת החוק תתקדם במסלול החקיקה, עליה להיות מאושרת בוועדת השרים לחקיקה, ומשם לעלות להצבעה במליאה.

"אנחנו מדברים על מצב שבן אדם יוצא מהבית ולא חוזר", מסבירה עו"ד נעמה זר-כבוד ממשרד פירון, שניסחה את הצעת החוק ומלווה את העמותה. "יש כרגע 600 נעדרים בישראל. כל שנה מצטרפים 20-15. זה עושה שמות למשפחות, ועד שהצעת החוק לא תעבור אין סטטוס ופתרון לתופעה".

הנעדרים שמשפחותיהם חברים בעמותת 'בלעדיהם'

חבר הכנסת לשעבר איל בן ראובן מהמחנה הציוני הגיש לראשונה ב-2018 את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים. לפי ההצעה, תוקם ועדה בין-משרדית עם נציגי משרדי הרווחה, האוצר, הבריאות וביטחון הפנים, ותגבש נהלים לסיוע כלכלי, לוגיסטי וביורוקרטי למשפחות. בכנסת הקודמת עברה בקריאה ראשונה והחלה הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, עד שהכנסת פוזרה. חברת הכנסת לשעבר נירה שפק מיש עתיד, יוזמת ההצעה בכנסת הקודמת, הגישה בקשה להחיל עליה דין רציפות. בדיון שהתקיים בוועדת החוקה התנגדו משרדי האוצר והביטחון הלאומי, אך לטענת זר-כבוד ומיניביצקי אין שום בעיה לגשר על הפערים. "זה אמור להיות בקונצנזוס", מחדדת זר-כבוד, "אין פה אג'נדה פוליטית".

"אם הכנסת תתפזר, דין הרציפות לא יחול והכול מההתחלה", אומרת מיניביצקי בכעס, "המון אנשים משוועים להתייחסות והכרה, אמרו לי בפירוש אנשים מאחורי הקלעים שכל מי שדיברו איתו אמר שהוא בעד, אבל כנראה תוקעים את זה. אני לא עושה את זה בשבילי, אני עושה את זה עבור אחרים. אני רוצה שהמשפחות יקבלו מה שמגיע להן. אני פוגשת משפחות שממש מחפשות ימים ולילות, כי יודעות שהמשטרה לא יכולה לחפש כל הזמן".