"אנשים מספרים לי אחרי הרצאות על ילדים שאוספים כסף בצמתים בצפון. זה מצער אותי שאין משהו מערכתי שפועל כדי למגר את זה, יש התעלמות חברתית", כך אומר ל'דבר' אביעד אמבש (ברטוב), שנשלח בילדותו לקבץ נדבות בצמתים על ידי הכת המתעללת של אביו. לדבריו, "אין כזה דבר 'ילד שאוסף כסף'. זה לא לגיטימי בעליל".
אמבש (24) יצא מהכת בגיל 11 ומאז הוא במסע שיקום מעורר השראה, בו מעבר לטיפול בעצמו הוא מבקש להפוך את העולם לטוב יותר. כמו רבים מאחיו, הוא נדרש בילדותו לצאת לצמתים ולרחובות בירושלים ולקבץ נדבות כדי לפרנס את המשפחה. כבר בגיל 5 הוא זוכר את עצמו מחלק את "הפתק הקדוש" בתמורה לשקלים מנהגים ואנשים ברחוב, וזוכה להתעלמות גורפת מהרשויות שיכלו לסייע לו.
המקרה של 'הילדים בצד הכביש' שונה מהמציאות בה גדל אמבש, לעומתו, מרבית הילדים המקבצים נדבות בצמתי הצפון וואדי ערה, הם קורבנות סחר בבני אדם מהרשות הפלסטינית. משפחותיהם ככל הנראה שולחות אותם להביא הכנסה לבית, אך ההפעלה שלהם מתרחשת בידי סרסורים, בשרשרת ניצול המגלגלת עשרות אלפי שקלים בחודש. כמוהו, גם הם לא זוכים לחינוך, רווחה או השגחה של מבוגרים שדואגים להם, וכמוהו הם זוכים להתעלמות מוחלטת של הרשויות, התעלמות שמאפשרת את הניצול והסחר.
"זה התחיל מגיל צעיר, אבא שלי היה שולח אותי לרחובות, עומדים בכל מני מקומות בצומת גינות סחרוב, בכניסה לירושלים. זו היתה הפרנסה בבית, הילדים והנשים היו צריכים להביא 1,000 שקלים ביום, ואם לא היו חוטפים (מכות – י"פ) או ישנים ברחוב. עשיתי את זה מגיל 5 עד שהתפוצצה הכת כשהייתי בן 11. לא זוכר כל כך הרבה, אבל האחים הבוגרים שלי סיפרו שהיו יוצאים בגשם ובקור, שמש, חורף, לא משנה כל כך, הכול כדי להפיץ את האמת ולהביא את הגאולה. היינו עומדים כל יום. אם אנשים היו יותר מתערבים היה קורה משהו".
אמבש מספר שההתעלמות החברתית, נושא שהוא מרחיב עליו בהרצאותיו, היתה גורם מעכב בהצלה של אחיו ושלו מהכת. "אם היה צדיק אחד בסדום, אז אחרי 100 פניות שהיו מגיעות למשטרה על ילדים שמקבצים כסף, היה מגיע קצין משטרה, היה מתעצבן מספיק והיה מצליח לאתר את הכת וההזנחה, ואולי אולי היו מקצרים לי שנה או שנתיים של התעללות".
"אם הייתי רואה ילדים מקבצים נדבות הייתי מתקשר לרווחה ולמשטרה לדווח, לראות אם אפשר לטפל בסיטואציה הזו. הייתי שואל את הילד אם לקנות לו אוכל, שישב ויספר לי, מנסה להבין אם יש משהו לא תקין, אולי יש מצוקה בבית. לנסות לפענח את הסיטואציה ולהעביר את הנושא הזה הלאה. זו תופעה שצריך למגר כמה שיותר מהר. קבצנות זה פרוזדור שרצים בו ואי אפשר לצאת ממנו. צריך להתאמץ לא להיות קורבן של המציאות".
בעוד 'הילדים בצד הכביש' מסרבים לדבר אפילו עם חוקרי המשטרה, ונתונים להפעלת אלימות ואיומים מצד הסרסורים שלהם, אמבש מספר בקולו את מה שעובר על ילד שנמצא יום יום בכביש סואן, ואת הציפיה שלו מהנהגים העוברים בכביש. "התעלמות חברתית זה לא להביא או לא להביא כסף", הוא מדגיש, "התעלמות זה כשלא שואלים 'אולי הוא במצוקה', 'האם זו עבירה על החוק', 'האם קורה משהו בבית'?"
"אני חושב שצריך הצעת חוק, שכל ילד שאוסף כסף צריך לאסור את זה, לעשות בדק בית, איך מגיעים למצב שילד אוסף כסף? ילדים צריכים ללכת ללמוד או לתנועת נוער, והוא אוסף כסף כדי להביא כסף לבית? צריך לרדת לפרטים יותר קטנים, זה בישראל ולא בהודו. אנחנו מדינה עם ערבות חברתית".
