הצפי להכנסות המדינה הוא אחד המרכיבים החשובים בתכנון תקציב המדינה: הוא קובע את גודל התקציב, ומשפיע על היקף השירותים אותם יקבלו אזרחי ישראל מהמדינה. ממסמך חדש של פורום ארלוזרוב עולה כי 20 מיליארד שקלים 'נעלמו' מצפי ההכנסות של ישראל, בלי הסבר המניח את הדעת.

לפי המסמך, משרד האוצר חוזה ירידה של כ-20 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה בגלל ירידה בסעיף 'הכנסות אחרות' של הביטוח הלאומי. אך צפי זה סותר את נתוני הביטוח הלאומי.

נתוני הגבייה וההוצאה של הביטוח הלאומי במונחי תוצר נותרו יציבים החל מ-2005 למעט 2020 ו-2021, שנות הקורונה. למעט שנים אלו תשלומי הגמלאות נעים בין 6.13% ל-6.62% מהתוצר, והגבייה נעה בין 3.54% ל-3.8%. לאור היציבות הזאת, דורשים בפורום ארלוזורוב מהאוצר לפרט את ההנחות והחישובים שהביאו אותם להניח שתחול, החל מ-2025 והלאה, ירידה בהכנסות. יש להדגיש שבאוצר לא מייחסים את הירידה למלחמה, כלומר לאירוע נקודתי, אלא לשינוי ארוך טווח.

בדיון, שהתקיים ביום שלישי האחרון, קבלה נציגת האוצר על כך שהדרישה מפורום ארלוזורוב הגיעה בהתראה קצרה שלא אפשרה תגובה מסודרת. ח"כ ינון אזולאי (ש"ס)  עמד על זכותם של ארגונים מטעם הציבור להעלות שאלות וציין שגם באוצר נוהגים לשלוח מסמכים לחברי הכנסת בהתראה קצרה.

בפורום ארלוזורוב רואים בכך פתח לסוגיה רחבה יותר בנוגע לשקיפות תהליכי גיבוש התחזיות. לשיטת חוקרי הפורום, משרד האוצר נדרש לחשוף לציבור את ההנחות והחישובים שמאחורי התחזיות שלו, שכן לאלו השפעה משמעותית על גיבוש תקציב המדינה. כלומר, הביקורת אינה מופנית רק באופן נקודתי כלפי סוגיית ההכנסות וההוצאות של הביטוח הלאומי, אלא לעובדה שמשרד האוצר עורך שינויים משמעותיים בתחזית ההכנסות מבלי להסבירם.

סוגיה נוספת היא בניית תקציב המדינה, הליך שמתבסס על אותה תחזית של האוצר, ולכן עשויה בפועל להביא להגדלת היקף הקיצוצים בתקציב בשנים הבאות.

אחד מהכלים לבניית התקציב במדינת ישראל הוא הנומרטור, המחשב את ההשפעה של צעדי מדיניות על המאזן התקציבי של הממשלה למספר שנים קדימה. התוצאות מתבססות על תחזיות ההכנסות ממיסים והוצאות הממשלה ולכן, לתחזיות אלו השפעה משמעותית על התקציב.