ההסתדרות מתנגדת להעברת האחריות לחישוב השכר והזכויות של העובדים הפלסטינים למעסיקים. במכתב ששלח מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי אדם בלומנברג לראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין משה נקש, טען בלומנברג כי העברת האחריות תפגע ביכולתם של עובדים פלסטינים למצות זכויותיהם.

עד היום נדרשו מעסיקיהם של עובדים פלסטינים להעביר למדור התשלומים שברשות האוכלוסין וההגירה 'יומן העסקה' המכיל את כל מרכיבי השכר של העובדים, ואגף השירות למעסיקים ברשות חישבו את שכר הנטו שעל המעסיק לשלם לעובד בכל חודש וכן את ההפרשות והניכויים שגובה המדינה בגינו – פעולה המכונה 'חילול שכר'. לאחרונה, הודיעה רשות האוכלוסין כי החל מחודש ינואר הקרוב, יידרשו המעסיקים לבצע את חילול השכר בעצמם, כך שיידרשו לחשב בעצמם את רכיבי השכר של העובדים ולהנפיק להם תלושי שכר. המעסיקים יידרשו לדווח לרשות האוכלוסין על נתונים מסוימים בלבד, ועל בסיסם תתאפשר גבייה מקוונת של רכיבי השכר הנגבים על ידי המדינה: פנסיה, היטל השוואה, בול בריאות, מס הכנסה וביטוח לאומי.

מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג (צילום: דוברות ההסתדרות)

החלטת רשות האוכלוסין מסתמכת על החלטת ממשלה ממרץ 2022, בה נקבע כי הממשלה תבחן את הנושא בהתאם להמלצות דו"ח צוות בינמשרדי. אולם בהסתדרות טוענים כי ליבת המלצות הצוות עוסקת בהסרת אחריות מצד הממשלה לשמירה על זכויות העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל. בלומנברג הדגיש במכתבו, כי ההסתדרות הגישה הסתייגויותיה ממסקנות הצוות כבר עם פרסומן בשנת 2019, לאור החשש כי אלו עלולות להוביל להרעה במצב העובדים הפלסטינים.

לדברי בלומנברג, המלצות הצוות הבין משרדי, כמו גם ההנחיה למעסיקים שיצאה לאחרונה, נשענים על הנחת יסוד שגויה לפיה העברת האחריות למעסיקים תוביל לשיפור ביכולת מיצוי זכויות העובדים ובאכיפתן. "הנחת יסוד זו מתעלמת מהחולשה המבנית של עובדים פלסטינים בשוק העבודה הישראלי" ציין בלומנברג, והוסיף כי חולשה זו קיימת לאור התלות הקיצונית של העובדים במעסיק והקושי במיצוי ובאכיפת הזכויות הנובע ממגבלות התנועה המוטלות עליהם, המודעות הנמוכה לזכויותיהם, פערי השפה והשוני התרבותי – כמו גם העסקתם בענפים המאופיינים בבעיות אכיפה דוגמת ענפי הבניין והחקלאות.

בנוסף לכך, מדגיש בלומנברג בשונה מעובדים ישראלים ועובדים זרים, עובדים פלסטינים מאופיינים בכך שמצד אחד מרכז חייהם מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית בה מתקיימת מערכת בריאות וביטחון סוציאלית אחת, ומאידך הם מועסקים בשטחי ישראל בה קיימת מערכת אחרת ונפרדת. "התיאום בין שתי מערכות נפרדות אלה הוא חלקי בלבד. בהעדר הסדרים מרכזיים המאפשרים ריכוז מידע ושמירה על רציפות זכויות, ההתפרסות על פני שתי מערכות נפרדות מעלה את הסיכון ל'נפילה בין הכיסאות' ומגבירה את הקושי במיצוי זכויות".

לדבריו, דווקא המצב הנוכחי שבו מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה אחראי על ביצוע מרוכז של חילול השכר, מסייע להבטחת ביצוע התשלומים לכלל הגורמים הרלוונטיים ומאפשר שמירה של כלל המידע לגבי העובד במקום אחד ונגיש. "בשל המורכבות התיאום בין שתי מערכות הביטוח הסוציאלי, סביר להניח כי ההסדר הנוכחי עדיף ביחס למצב שבו האחריות להפקדות וניכויים תהיה מבוזרת בין מעסיקים".

עוד טען בלומנברג כי אף על פי דו"ח הצוות הבין-משרדי, העברת האחריות מהמדינה למעסיקים בתחום התשלומים לעובדים הפלסטינים, חייבת להיות מלווה בהגברת האכיפה והבקרה על זכויות העובדים הפלסטינים הן באמצעות היחידה לפיקוח ואכיפה במשרד העבודה, והן באמצעות מדור התשלומים, "בפועל, בהתבסס על דו"חות סיכום הפעילות של רשות האוכלוסין לשנים 2022 ו-2023, נתוני האכיפה ירדו לעומת שנים קודמות, מטעמי הסטת כוח אדם העוסק באכיפה לטובת תגבור משימות אחרות של הרשות" טען בלומנברג. "אם כן, לא קיימת היום ברשות האוכלוסין תשתית אכיפה יציבה ועקבית שניתן להתבסס עליה כמנגנון משלים לצעד של הפסקת חילול שכר העובדים הפלסטינים על ידי האגף לשירות מעסיקים".

בלומנברג ציין כי ההודעה על הפסקת חילול השכר על ידי המדינה לאחר שנים ארוכות כל כך, בהתראה של חמישה חודשים בלבד, איננה מאפשרת די זמן היערכות עבור המעסיקים לעדכן את מערכות השכר והדיווח שלהם כדי להתאים לאחריות החדשה המוטלת עליהם. "לאור האמור, ובוודאי בחודשים הראשונים, צפויות שגיאות וטעויות מרובות בשכר העובדים".

לסיכום, ציין כי ההסתדרות מתנגדת להעברת האחריות לחילול שכר העובדים הפלסטינים למעסיקים בעת הזו, וללא כל מנגנונים משלימים שיבטיחו אכיפה אפקטיבית ומיצוי זכויות נגיש לעובדים.  "אל למדינה להתנער מאחריותה לשמירה ואכיפה של זכויות העובדים הפלסטינים המועסקים כדין בישראל", וכי ככל שאכן תיושם ההחלטה להפסיק את חילול השכר על ידי המדינה, עליה לנקוט בשורת צעדים משלימים שיבטיחו אכיפה אפקטיבית: פרסום גורמים לטיפול בהפרת זכויות: לכלול בהודעות שמפרסם מדור התשלומים לעובדים פרטי התקשרות עם כל הערוצים הקיימים לטיפול בפניות עובדים, לרבות פרטי מוקד השירות של ההסתדרות בהיותה ארגון העובדים הגדול בישראל, והארגון היציג בענפי הבניין והחקלאות בהם מועסקים מרבית העובדים הפלסטינים; הקמת ממשק נגיש למענה לפניות עובדים: יש להקים קו טלפוני בשפה הערבית בו יוכלו העובדים לקבל מידע על זכויותיהם ולדווח על הפרתן; וחיזוק מנגנוני האכיפה הממשלתיים: על המדינה לחזק הן את מנגנוני האכיפה ברשות האוכלוסין, והן במשרד העבודה, כדי להבטיח שישנו די כוח אדם לקיום מבצעי אכיפה ממוקדים שילוו את יישום והטמעת העברת האחריות לחילול השכר לעובדים הפלסטינים בישראל.