משרד החקלאות וביטחון המזון יקצה תמיכה בסך 52 מיליון שקלים להשקעה בתשתיות להשקיה במים מושבים. התמיכה תינתן לחקלאים שהשתמשו במים מושבים (מי קולחין ומי שפד"ן) להשקיה בפועל בשנת 2023, שיהיו זכאים למענק בגובה 80% מעלות ההשקעה בצנרת ותשתיות מים לייעול השימוש במים מושבים והרחבת השטחים המושקים במשקיהם. המענק יחושב לפי כמות המים שנצרכה במשק ב-2023, וישמש לתמיכה בהשקעה בתשתיות המים: צינורות, מפרטים ומגובים, רשת עליונה וייעול השימוש במים.
השתתפות המשרד במימון השקעה בתשתיות מים צפויה להוזיל את מחיר המים המושבים לחקלאים, לייעל ולהגביר את הגידול ולעודד צמיחה כלכלית של משקים חקלאיים. הוזלת עלויות המים תקטין על עלות הגידול וההוזלה תשפיע גם על המחיר צרכן.
במשרד החקלאות רואים בהשקעה בתשתיות מים אפיק תמיכה מועדף, שכן מדובר בייעול השימוש בגורמי הייצור, שיניע צמיחה ויגדיל את היקף הייצור החקלאי המקומי. גורמי המקצוע במשרד החקלאות מתייחסים לתמיכה בתשתיות כ"מתן חכות על פני מתן דגים".
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "זהו נדבך במדיניות מהפכנית אותה מוביל שר החקלאות וביטחון המזון, חה״כ אבי דיכטר, להרחבת היצע והוזלת גורמי הייצור. המים, הקרקע, כוח האדם ומו״פ והשקעות הון מהווים את הבסיס לקיומה של חקלאות מקומית, אשר תעניק וודאות לחקלאי ישראל בתקופה מורכבת זו, לצד דאגה להבטחת ביטחון המזון של אזרחי ישראל".
בכל שנה מוזרמים כ-600 מיליון קוב שפכים למערכת הביוב בישראל. הגידול המתמיד באוכלוסיית ישראל מביא איתו עלייה בכמות השפכים. על פי תחזיות רשות המים, בשנת 2050 כמות מי הקולחין צפויה לעמוד על יותר ממיליארד קוב. מי השפכים בישראל מוזרמים למכוני טיהור שפכים (מט"ש), הגדול ביניהם הוא השפד"ן. בהתאם לאמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, הזרמת עודפי מי קולחין מטוהרים לנחלים ולים דורשת טיהור ברמה גבוהה, בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
מי שמצליחים להפוך את מי הקולחין מנטל לנכס הם החקלאים הישראלים. 80% מהשפכים בישראל מושבים בכל שנה להשקיה חקלאית. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בניצול מי קולחין לחקלאות: כ-570 מיליון קוב מים מושבים לחקלאות, מתוכם כ-400 מיליון קוב מי קולחין ו-167 מיליון קוב מי שפד"ן.
כ-17% מכמות השפכים המטוהרים של ישראל אינם מנוצלים ולכן מוזרמים לנחלים ולים התיכון. בשנים 2022-2019 הוזרמו מדי שנה לנחל הירקון וישירות לים התיכון 68 מיליון קוב בממוצע.
במשרד החקלאות מסמנים את השימוש במים מושבים לחקלאות כפתרון טוב לחקלאות כמו גם ליצרני השפכים. על פי הערכת אנשי המקצוע במשרד השימוש החוזר שעושים החקלאים במי הקולחין של גוש דן חוסך למשק כ-70 אגורות עבור כל קוב בגין עלות טיפול ועלות הובלה. מדובר בחיסכון של כ-50 מיליון ש"ח מדי שנה.
מדיניות המשרד בשנה האחרונה מכוונת להגברת השימוש במים מושבים ולהורדת תעריפי המים המושבים, בשיעור העלות הנחסכת מאי-הזרמת מי הביוב המטופלים לים. התמיכה שהקצה משרד החקלאות לשיפור והוספת תשתיות השקיה נועדה לעודד חקלאים להשתמש במים מושבים ולהגביר את החיסכון למשק. באשר למחיר המים המושבים לחקלאות, במשרד החקלאות גורסים שהחישוב צריך להתבצע ללא עלויות התפעול של השבת המים לחקלאות, שכן העלויות מגלמות בין היתר את העלות הנחסכת למשק המים מאי הזרמת מי הביוב המטופלים לים – שכוללת גם את עלות הטיפול במים וגם את עלות ההובלה שלהם לים.
המשרד דורש חישוב עלות המים המושבים לחקלאות צריך להתבצע ללא עלויות התפעול של השבת המים לחקלאות (טיהור שניוני ושלישוני) שכן הם מגלמים, בין היתר, את העלות הנחסכת למשק המים מאי-הזרמת מי הביוב המטופלים לים.
