האינפלציה בארצות הברית ירדה בחודש יולי ל-2.9%, לעומת 3% בחודש יוני, זאת בניגוד לתחזיות הכלכלנים שהיא תישאר ברמתה. את הנתונים פרסמה היום (רביעי) הלשכה לסטטיסטיקת עבודה. נתוני האינפלציה המעודדים יגדילו את הלחץ על הפדרל ריזרב להתחיל בהורדות הריבית כדי לבלום את האבטלה, ששיעורה עלה ל-4.3% בחודש יולי.
מוקדם יותר פורסמו נתוני האינפלציה בבריטניה לחודש יולי שגם הם הפתיעו לחיוב, עם עלייה איטית מהצפוי. שיעור האינפלציה השנתי בבריטניה הגיעו ביולי ל-2.2%. הנתונים מסמנים המשך של מגמת התמתנות האינפלציה בכלכלות המפותחות הגדולות. האינפלציה בגוש האירו עמדה בחודש יולי על 2.6%, לפי הערכה ראשונית של אירוסטאט, גוף הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי.
גם אינפלציית הליבה, שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה, ירדה בארה"ב: 3.2% ביולי לעומת 3.3% ביוני. זאת בהתאם לתחזיות הכלכלנים. מכיוון שמחירי המזון והאנרגיה הם תנודתיים, מדד הליבה, שמתרכז במחירים היותר יציבים, נחשב כאינדיקטור עדיף למגמת המחירים ארוכת הטווח.
ברמה חודשית עלו מדדי המחירים (מדד הליבה והמדד הרחב לצרכן) ב-0.2%. רוב העלייה החודשית, כמעט 90%, הגיעה ממדד המגורים, הכולל בין השאר שכירות, וכן שכירות דמה לבעלי דירות. שכירות הדמה מחושבת על בסיס מחירי הדיור, ואינה מהווה עלייה במחירים לצרכן בפועל. מספר כלכלנים, כמו ג'יימס גלבריית, רואים בכך עיוות של המדד שמנפח אותו שלא לצורך.
ההאטה בעליות המחירים, לצד גידול בשיעור האבטלה וירידות השערים בשווקי ההון בשבוע שעבר, מעלים את הלחץ על הפדרל ריזרב להוריד את שיעור הריבית. הפדרל ריזרב שמר על עמדתו ה"ניצית" ביחס לריבית, כשבניגוד לבנקים המרכזיים האירופאיים והבריטיים הוא נמנע מהורדת ריבית בחודש יולי.
עד החודש שעבר, עמדה זו יכלה להסתמך על צמיחה כלכלית בריאה ושיעורי אבטלה נמוכים. עם עליית שיעור האבטלה ל-4.3%, התגברו החששות שהכלכלה האמריקאית נכנסה למיתון. אחת הסיבות לכך היא חוק סאהם, דפוס סטטיסטי הנוגע לשיעור האבטלה. לפי חוק זה, אם ממוצע האבטלה במשך שלושה חודשים גבוה ב-0.5 נקודות האחוז מהנקודה הנמוכה ביותר ב-12 החודשים האחרונים, הכלכלה האמריקאית הולכת למיתון. מתחילת שנות ה-70, הדפוס הסטטיסטי הזה התקיים לפני כל מיתון שהיה בכלכלת ארה"ב, ורק לפני מיתון.
