משלחת של נציגי השב"כ, מתפ"ש וצה"ל בדרגי עבודה תצא היום (ראשון) לקהיר להמשך שיחות על הסדרי הביטחון בציר פילדלפי ומעבר רפיח, כחלק מהמשא ומתן על עסקת החטופים. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן צפוי להגיע לישראל כדי לקדם את המגעים. זה הביקור העשירי של בלינקן בישראל מתחילת המלחמה. בשבוע שעבר העלו ארה"ב, קטאר ומצרים הצעה לגישור על הפערים.

מקורות אמריקאים הביעו אופטימיות, אך אמרו שנדרשים עוד מאמצים רבים. "הצענו לגשר על הפערים שנותרו. זאת עסקה מוכנה לחתימה וליישום". בלינקן צפוי להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם בכירים נוספים. המגעים לקראת העסקה צפויים להימשך לקראת כינוס בכירים בקהיר.

דובר חמאס ג'יהאד טאהא אמר אתמול לרשת אל-ג'זירה כי ישראל הוסיפה תנאים, והאשים את נתניהו בסיכול הניסיונות לעסקה.

הצירים, החטופים וסיום המלחמה: אלה הפערים בין ישראל לחמאס

השיחות התעכבו במשך חודשים בשל דרישת חמאס להפסקת אש לסיום המלחמה. לפי המתווה שחשף נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בסוף יולי, העסקה אמורה להתחיל בשלב ראשון של שחרור עשרות חטופים חיים ומתים מהקטגוריות ההומניטריות – נשים, ילדים, מבוגרים וחולים. בשלב הראשון, שיימשך 42 יום, ייפתח לפי המתווה משא ומתן חדש על השלב השני שיכלול הפסקת אש קבועה ושחרור של שאר החטופים החיים (הגופות יוחזרו לפי המתווה בשלב השלישי של שיקום ארוך-טווח לרצועת עזה).

סוגיית רשימות החטופים עיכבה במשך חודשים את המשא ומתן ועדיין לא נפתרה. ישראל אומנם הסירה את הדרישה לרשימת החטופים שישוחררו בשלב הראשון, אך החזירה אותה במסמך ההבהרות של נתניהו מיולי. ישראל מתעקשת על קבלת 33 שמות של חטופים – חיים ומתים – שישוחררו בשלב הראשון, ונתניהו הצהיר החודש שמטרתו היא "למקסם" את מספר החטופים החיים שישוחררו.

מחלוקת נוספת היא אם ישראל תוכל להטיל וטו על שחרור מחבלים "כבדים" מסוימים שחמאס צפוי לדרוש לשחרר בעסקה, ולהגלות את חלק מהמחבלים שישוחררו. בעבר דווח שחמאס ביקש מישראל "לוותר" על זכות הווטו, ובלשכת נתניהו טענו שישראל תוכל להטיל וטו על "מספר מסוים" של מחבלים שישוחררו – וגם להגלות "מספר מסוים" שלהם.

שני סעיפים בטיוטת העסקה המדוברת שנויים במחלוקת: סעיף 8, שבו דווח בעבר כי הוויכוח הוא על המילה Including, שממנה השתמע כי סיכום מפתחות שחרור החטופים תמורת האסירים הוא רק אחד מהתנאים של ישראל להפסקת אש, ואולי אף לא החשוב שבהם. חמאס דרש את הסרת המילה כדי שיהיה ברור שרק סיכום המפתחות ייכלל באותו משא ומתן עתידי. ביולי דווח שחמאס התפשר בגלל הלחץ מצד המתווכות, אבל הדיונים בסעיף עדיין לא הסתיימו.

סעיף 14 עוסק בשאלת משך המשא ומתן העתידי וקובע שהפסקת האש הזמנית תימשך כל עוד המשא ומתן על השלב השני נמשך, גם אם השלב הראשון כבר הסתיים. ישראל התעקשה שהנוסח יאפשר לה לסיים את המשא ומתן ולחדש את הלחימה.

אחד מקלפי המיקוח המרכזיים של ישראל הוא מסדרון נצרים שמבתר את רצועת עזה במרכזה. נוכחות צה"ל בו מונעת את חזרתם של המוני פליטים פלסטינים, בהם מחבלים, לצפון הרצועה.

חמאס דורש נסיגה ישראלית מוחלטת משטחי הרצועה, כולל מציר נצרים, אבל ישראל התעקשה זמן רב למנוע חזרת חמושים באמצעות בידוק התושבים שיחזרו דרך הציר.

המתווכות הבהירו לנתניהו שחמאס לא יסכים לכל מנגנון סדור לבחינת התושבים שחוזרים לבתיהם בצפון הרצועה, ובכירי מערכת הביטחון אמרו לראש הממשלה כי ממילא אם צה"ל מפנה את פרוזדור נצרים – לא תהיה דרך לוודא שמנגנון כזה ייושם. גם האמריקנים הבהירו כי לא יהיו הגבלות בזמן אמת, או כל מנגנון סדור וקבוע לסינון האוכלוסייה. כרגע נראה שהסוגייה נדחית לסוף, וכשתגיע נקודת ההכרעה, ייתכן שתביא לפיצוץ המגעים. בכיר מאחת המדינות המתווכות טען כי בפסגה בקטאר הושגה כנראה פריצת דרך בסוגיה.

גם הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי, בגבול של דרום הרצועה עם מצרים, היא מכשול מרכזי. זהו צינור החמצן של חמאס, שדרך מנהרות ההברחה בו ארגון הטרור העביר תחמושת ונשק רב שסייעו לו להתעצם לאורך השנים. מאז כיבוש הציר במאי ישראל פועלת לחשוף ולפרק את המתווים התת-קרקעיים הרבים באזור. במתווה הישראלי שהוגש באותו חודש לא הייתה התייחסות לציר פילדלפי, אבל בפועל ישראל הסכימה לסגת משטחי הרצועה – והקטארים הבטיחו לחמאס שהדבר יכלול גם את ציר פילדלפי.

אולם במסמך של נתניהו מיולי נכללה הדרישה להישאר בציר, ובחמאס האשימו כי מדובר בניסיון של נתניהו לטרפד את העסקה. נתניהו טוען כי חמאס הוא זה שהעלה שורת תיקונים למתווה ממאי, וכי התעקשות ארגון הטרור על נסיגה מציר פילדלפי היא חלק מתוכניתו להתחמש מחדש.

בפסגה בקטאר דווח על "צמצום פערים" בסוגיית פילדלפי: ישראל אומנם הסכימה לרידוד כוחות בציר שגובל במצרים, אך לפי שעה חמאס דורש נסיגה ישראלית מלאה. מקורות בקהיר טענו בשיחה עם סוכנות הידיעות AP כי ייערכו דיונים עם ישראל על "מנגנון נסיגה" מהציר בגבול.

גם שאלת מעבר רפיח, שנכבש בהשתלטות על ציר פילדלפי, היא מכשול בדרך לעסקה. המעבר שימש לאורך חודשים להכנסת סיוע הומניטרי נרחב לרצועה, וסגור מאז שישראל השתלטה עליו במאי. מצרים מסרבת לאפשר את פתיחתו כל עוד ישראל שולטת בצד העזתי שלו, והשאלה הגדולה היא למי תועבר האחריות על ניהולו: חמאס הוא כמובן קו אדום מבחינת ישראל, אבל נתניהו מסרב לאפשר לרשות הפלסטינית לקבל אחריות על המעבר. אופציה נוספת שהועלתה בדיונים היא שגורמים פלסטיניים אחרים – שייתכן מאוד שיהיו מזוהים עם הרשות – ינהלו את המעבר.