משרד השיכון יאפשר זכאות לבדיקה בוועדות החריגים למגוון רחב של אוכלוסיות במצוקה, זאת לאחר שבשנתיים האחרונות הנוהל הרשמי במשרד איפשר להגיש עררים לוועדות חריגים רק למבקשי דיור ציבורי הסובלים מנכות מלאה. זאת בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח. בפורום לדיור ציבורי מזהירים עם זאת, כי השינוי מביא איתו הקשחות חדשות שצפויות להחריג מבקשים רבים.  

העתירה נגד משרד השיכון הוגשה בדצמבר 2022, לאחר שהתגלה כי המשרד שינה את הנהלים בוועדות הדנות בעניינם של מבקשי דיור ציבורי שבקשתם נדחתה (ועדות חריגים), כך שרק מבקשים הסובלים מנכות מלאה יזכו לבחינה נוספת של בקשתם.

באגודה טענו שהנוהל עודכן כהחלטה פנימית בתוך המשרד מסיבות תקציביות, וזאת מבלי שהוא נידון באופן ציבורי ומבלי לאפשר התנגדות לשינוי, שבעקבותיו נשללה זכות הערעור לזכאים במצבים קשים, כגון נפגעות אלימות, פושטי רגל או אנשים שהידרדרו למצבי עוני קשים.  

במאי 2023 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים נגד העתירה, וטען שמשרד השיכון אינו מפלה בין אוכלוסייה נזקקת אחת לשנייה וזאת בגלל ההכרח לייצר סף קבלה לכניסה לוועדת החריגים, שבתוכה לנכים הנדרשים לדיור ציבורי יש מעמד מיוחד בגלל הקושי להשיג דירה בשוק החופשי. המהלך, כך על פי בית המשפט, נועד לשרת סינון חכם והוגן יותר של יותר מ-30 אלף בקשות בשנה.

באגודה לא קיבלו את הפסיקה, וערערו לבית המשפט העליון בטענה שהמהלך מונע מאוכלוסיות רבות שנמצאות במצוקה את הזכות הבסיסית לערעור, רק בגלל שנכות אינה חלק מהבעיות שלהן.

תוך כדי הליך הערעור, משרד השיכון החליט לקבל חלק מהביקורת שהופנתה כלפיו והחיל סדרה של שינויים שקבעו קריטריונים מקלים יותר להגשת בקשות לוועדת החריגים. בין היתר קבע המשרד השיכון שנסיבות של הכנסה נמוכה מאוד בשילוב עם אלימות במשפחה, צורך שיקומי עקב התמכרויות, טראומה או ניסיונות אובדנות, ייחשבו נסיבות העומדות בתנאי הסף לבחינת בקשות לסיוע בדיור ציבורי בוועדות החריגים.

בפסק הדין קבעו מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יעל וילנר ויחיאל כשר שהערעור יימחק וטענות הצדדים יישמרו להם, מכיוון שהנוהל החדש הפך אותו ללא-רלוונטי. מ"מ הנשיא פוגלמן ציין שאמנם דרישת האגודה לביטול כל ההגבלות על הפנייה לוועדה לא התקבלו על ידי המשרד, אך הדרישה לבטל את הנכות הקבועה כתנאי בלעדי, שעמדה בלב העתירה, יושמה בנוהל החדש.

לפיכך קבעו השופטים שאם תרצה האגודה לפעול לשינוי הנוהל החדש, עליה להידבר תחילה עם המשרד או לעתור לבית הדין לעניינים מנהליים, שפסיקתו תהיה כפופה לביקורת של בית המשפט העליון. עוד נקבע שמשרד השיכון ישלם לאגודה הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.

באגודה רואים הישג בהחלטה על השינוי, חרף זאת שנדרשו לסגת מדרישתם לבטל את רף הכניסה לוועדת החריגים לאלתר, וטענו שנשמרת להם הזכות העתידית לבקר את התנהלות המשרד בעניין הוועדות.

בפורום לדיור ציבורי, שהיה שותף למאבק בנוהל, ביקרו את פסיקת בית המשפט. לטענת מנכ"ל הפורום, דני גיגי, משרד השיכון יצר רף כניסה כלכלי קשה במיוחד לוועדת חריגים.  

לפי הנוהל החדש, שנכנס לתוקפו בפיילוט בתחילת החודש, רק משפחה עם הכנסה לנפש של עד 1,842 שקלים, תוכל לדרוש להיכנס לוועדת חריגים. מדובר בסכום השתכרות נמוך מאוד (חמישית מתקרת ההכנסות המזכה בדיור ציבורי) שהלכה למעשה מסננת ציבורים שלמים מלהגיע לוועדות החריגים.

"למרבה הצער, העתירה לא השיגה את המטרה שלה, ומשרד השיכון הציג נוהל חדש שהוא פוגעני לא פחות מהנוהל הקודם", מסר גיגי. "אנו בוחנים כיצד להמשיך, במטרה לבטל לחלוטין את הנוהל שפוגע בזכותן של עשרות אלפי משפחות לא-זכאיות לדיון עמוק יותר במצבן".