משרד האנרגיה הודיע היום (שני), על תחילת יישום הרפורמה בייבוא מוצרי חשמל, שכוללת הסרת תקנים ופיקוח ממוצרים מיובאים. במסגרת הרפורמה ניתן יהיה לייבא מאירופה מוצרי חשמל שונים ללא דרישות התקן הישראלי וללא בדיקת המוצרים, תוך הסתפקות בהצהרת יצרן על עמידה בתקן האירופי. במשרד הכלכלה טוענים שהמהלך צפוי להוזיל את עלות המוצרים ולהגביר את התחרות. בכך למעשה נכנס לתוקף השלב הראשון של הרפורמה המכונה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'.
לפי משרד האנרגיה והתשתיות, בשלב הראשון ייובאו לישראל ללא בירוקרטיה מוצרי חשמל שאינם צורכים אנרגיה רבה, בהם ממירים לקליטת שידורי טלוויזיה, ממירים דיגיטליים, תנורי מיקרוגל, מדפסות, מכשירי רדיו, מגברים, מכשירי טלפון אלחוטיים ומחשבים. במקביל, תוגבר האכיפה של משרד האנרגיה והתשתיות על מוצרים אלה בשווקים.
השלב הבא בהפעלת הרפורמה, שצפוי להיכנס לתוקף בנובמבר, יאפשר ייבוא של כל מוצר חשמלי המשווק באירופה לישראל ללא החרגות. מדובר בין היתר במקררים, מכונות כביסה, טלוויזיות, מדיחי כלים ומייבשי כביסה.
כניסתם לתוקף של השלבים השונים של הרפורמה משלימה באופן סופי את השינויים בשוק מכשירי החשמל בישראל, המגלגל יותר מ-10 מיליארד שקלים בשנה. עוד נמסר ממשרד האנרגיה שהרפורמה תאפשר לייבא לישראל מכשירי חשמל חסכוניים ויעילים יותר, דבר שיביא לצמצום צריכת החשמל של משקי הבית, להקטנת הוצאות משקי הבית על חשמל ולהפחתת זיהום האוויר.
הרפורמה ביבוא מכוונת לשנות מן היסוד את הפיקוח על היבוא, ולהקל משמעותית על יבואנים, תוך הגמשה רבה של הפיקוח היסודי יחסית שהיה נהוג קודם לכן, והעברת חלק ניכר מהאחריות אל היבואן.
משום כך, אל מול הכוח והלחץ הרב שהפעילו במשרד הכלכלה על קידום הרפורמה, הביעו הפקידים במשרדים השונים דאגה רבה בדיונים השונים לגביה, שהיו ארוכים וטעונים, מהסכנות שהציבור הישראלי יהיה חשוף אליהן אם יוכנסו מוצרים מסוימים ללא פיקוח או בפיקוח בדיעבד בלבד, משום שעלול להיגרם נזק ברכוש או בנפש לפני שמוצרים פגומים יאותרו.
את הוויכוח ניתן לתמצת משפט שאמר שר הכלכלה ניר ברקת לאחד הפקידים, שטען שהצגת תיק מוצר במכס יכולה להציל חיים, לכך הגיב השר: "הבעיה היא שאתה לא מוכן לקחת שום סיכונים".
ישנם קולות, גם בסביבת השר, שמאשימים את הפקידים בניסיון לחסל את הרפורמה מתוך רצון לשמר משרות ותקנים. היות שהוסכם בוועדת הכלכלה שדווקא יתווספו תקנים רבים, במיליוני שקלים, בכדי לאכוף את הרפורמה, קשה לראות כיצד זה אינטרס משמעותי של הפקידים.
בפועל, החששות בדרג המקצועי מתחלקים לשתי בעיות עיקריות: מבחינת רמת הפיקוח, עוד מאז החוק הקודם, קל מאוד להכניס לישראל סחורה שעלולה להיות פגומה. המסלול האירופי, שלא ידרוש הצגת תעודה אפילו על חלק מהמוצרים ברמת המסוכנות 1, מביא מגמה זו לשיא חדש.
על אף שהממונה על התקינה עוקב אחר המוצרים גם בארץ, הציבור עלול להיפגע ממוצרים שלא נבדקו בטרם נכנסו לארץ. מקרה כזה יכול להסתכם בהחזרת המוצרים ('ריקול'), במקרה הפחות גרוע; אולם מוצר מתחום החשמל לדוגמא, עלול יחסית בקלות לגרום לשריפה ולאבדות בנפש גם אם הממונה יאתר אותו כבעייתי תוך זמן קצר יחסית.
במשרד הכלכלה טוענים שישנו מנגנון פיקוח והרתעה חזק בישראל, ושיבואנים חדשים וישנים לא יעזו 'לחפף', מפני שיענשו בחומרה. הפקידים לעומת זאת, ובראשם הממונה על התקינה עצמו, הזהירו שהחוק אינו מותיר להם מספיק שיניים.
מבחינת התקינה עצמה, בדרג המקצועי חוששים שהתקינה האירופית תייתר ותחליף בפועל את הישראלית, בשל המסלול הפשוט בהרבה. זה שעשוי להיות מסוכן, בשל הבדלים משמעותיים בחלק מהתחומים, שנובעים מהתנאים הייחודיים לישראל.גם הגישה האירופית שמאפשרת הוכחה של עמידה בתקן בדיעבד, מעוררת את דאגתם. לתפיסתם, התקינה הישראלית מחמירה ורצינית לא פחות, ולעיתים אף יותר.
על כך שאל ברקת בעוקצנות באחד הדיונים, "מה, באירופה מתים יותר?" ונענה בידי אחד הפקידים שתוחלת החיים בישראל גבוהה יותר מאשר במרבית אירופה. לא מדובר בחשש תיאורטי, השר ברקת אמר באחד הדיונים על החוק, שהוא מעוניין להביא לא רק את התקנים האירופאים, "אלא ליישר קו עם העולם על הכל". על כך השיב אחד הנוכחים, שהוא מנסה להביא את התקנים האירופאים בלי הפיקוח האירופי.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: "הרפורמה שנכנסה לתוקף בימים אלה פותחת את שוק מוצרי החשמל לתחרות, מוזילה את המחירים, מגדילה את המגוון ומבטלת את הבירוקרטיה המיותרת. זוהי בשורה משמעותית, ואני שמח שמשרד האנרגיה והתשתיות הוא הראשון לאמץ את ההקלות בייבוא. נמשיך לפעול לפתיחת השווקים ולהגברת התחרות לטובת כל אזרחי ישראל".
