פרופ' עמנואל סיון, היסטוריון וחוקר אסלאם מהחשובים בישראל, הלך לעולמו ביום שישי שעבר בגיל 86. סיון היה פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית ובחוג לתולדות עמי האיסלאם באוניברסיטה העברית, והוא חקר את האיסלאם והמזרח התיכון מימי הביניים ועד ימינו.

סיון נולד בקיבוץ כפר החורש. באמצע שנות ה-60 עשה את עבודת הדוקטורט שלו בסורבון בפריז, עבודה שעסקה בג'יהאד בתקופת מסעי הצלב. הרבה לעסוק בהתפתחות הפונדמנטליזם האסלאמי. בין ספריו: 'קנאי האסלאם' (עם עובד, 1986); 'מיתוסים פוליטיים ערביים' (עם עובד, 1988); 'קנאות דתית מודרנית: יהדות, נצרות, אסלאם, הינדואיזם' (יחד עם גבריאל א' אלמונד וסקוט אפלבי ובתרגום צביה נרד, הוצאת הוצאת מרכז חיים הרצוג, 2004); ו'התנגשות בתוך האסלאם' (עם עובד, 2005).

סיון היה גם מעורב פוליטית, ובין היתר היה פעיל ב'חוג 77', קבוצה שהקימו אקדמאים מהאוניברסיטה העברית כדי להשפיע על דרכה של מפלגת העבודה בעקבות 'המהפך', לכיוון עמדות יוניות מבחינה מדינית וסוציאליסטיות מבחינה כלכלית-חברתית.

באגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א) ספדו לו: "פרופ' סיון נחשב – ובצדק רב – לאחד המלומדים החשובים והמקוריים ביותר בחקר תולדות האסלאם והמזרח התיכון, הן בישראל והן בעולם. הוא רכש שם בינלאומי מרשים בשדות מחקר רבים, הנוגעים להתפתחות ההיסטורית והמודרנית של העולם הערבי ושל ארצות האסלאם. מבין עבודותיו פורצות הדרך – חקר מסעי הצלב בימי הביניים ואופני גיוסם בהיסטוריוגרפיה הערבית המודרנית לקידום המאבק לדה-קולוניזציה ולעצמאות של העמים הערביים במאה ה-20; המשגה ופענוח של תופעת הפונדמנטליזם האסלאמי באמצעות כלים תיאורטיים, מחקרי עומק ודיון משווה לתופעות דומות בתרבויות אחרות; ולימודי זיכרון והנצחה לאומיים במזרח התיכון הערבי ובישראל, באמצעות ניתוח של מיתוסים היסטוריים, סמלים וטקסים".