הסתדרות המעוף והעובדים מאיימים לא לפתוח את כפרי הנוער והפנימיות אם לא יהיו הסכמות בין האוצר למשרד החינוך. הסתדרות המעוף דורשת להעלות את שכר העובדים.

לטענתה של נציגות העובדים, אחרי שכפרי הנוער הופרטו והמדינה התנערה מהם, האוצר דורש להקשות ולהכביד על העובדות והעובדים, אינו מבין את העבודה ואת כוח האדם האיכותי שנדרש עבורה, ורואה בכפרים ובעובדיהם "החצר האחורית" של החברה הישראלית.

עו"ד גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעוף: "לאחר שהמדינה הפריטה את כפרי הנוער, כעת היא 'מפקחת' על שכרם ומקפידה שיהיה שכר מבזה. לאחר שנים של משא ומתן, אם לא יותאם שכרם של עובדי כפרי הנוער לתפקיד, לשעות העבודה סביב השעון, להכשרה, לתעצומות הנפש ולתפקיד החשוב בתרומה לחברה הישראלית – לא תיפתח שנת הלימודים. הפעם אנחנו רציניים מתמיד!"

ענבר דרורי, יו"ר ועד העובדים בכפר הנוער מבואות ים: "באתי לעבודה הזו מתוך תחושת שליחות, חינוך תמיד בער בי והחינוך הבלתי פורמלי בפרט. אני חושבת שלא מספיק מבינים מהו תפקיד מדריך בפנימייה ואיזו מעטפת של אנשי צוות צריך כדי לקדם את הנוער שמגיע אלינו. מאנשי תחזוקה, צוות המטבח המסור, כולל המעטפת המקצועית שמלווה אותנו".

דרורי עובדת כ-220 שעות בחודש, כולל שישי-שבת וחגים. יש לה שני תארים אקדמיים, היא אם לשני ילדים, עובדת שמונה שנים ומשתכרת 10,000 שקלים ברוטו בחודש. "כדי לאפשר לנוער לחלום חלומות ולהגשים אותם, נדרש מאיתנו להיות הכול עבורו, ממשענת ברגעי משבר עד לדמות שיודעת להציב גבולות. אנחנו מכירים את החניכים ונמצאים עבורם תמיד. כן, גם ב-02:00 לפנות בוקר כשהוא צריך להקיא ומבקש שאחזיק לו את היד. עבודה כזו נעשית מהלב ואני חושבת שאינה מתוגמלת נכון. מגיע לצוות בכפרי הנוער יותר".

ניר אלון, ראש חטיבת כפרי הנוער בהסתדרות המעוף: "כמי שגדל בפנימיית נוער, אני מכיר אישית את החשיבות של כפרי הנוער ואת הדמויות המשמעותיות שהעובדים משמשים לילדים ובני הנוער בפנימיות. לאחר תקופה ארוכה אנחנו נחושים לסיים את המשא ומתן ולחתום על הסכם מתגמל לעובדות ולעובדי כפרי הנוער המסורים שעובדים עם הילדים 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע".

תפקידם של כפרי הנוער לספק לילדים מסגרות פנימייתיות ובית בטוח שמקדם את הילדים בכל היבטי חייו: חינוך, בריאות, פנאי, תעסוקה, כישורי חיים, הכלה והקשבה והקניית כלים לילדים לצורך השתלבות ותפקוד כבוגרים. בכפרי הנוער הילדים לומדים במסגרות חינוך בלתי פורמלי, ושם גם ניתן להם מענה רגשי, חינוכי ולימודי. המדריכים ישנים בכפרי הנוער כדי לתת מענה 24 שעות ביממה.

בכל כפרי הנוער בארץ יש כ-12 אלף ילדים ובני נוער שבאו מבתים לא מתפקדים, 1,600 מהם ילדים בודדים שמגיעים לארץ, הם נמצאים בפרויקט נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). המדריכים גם מנקים, מבשלים, ומכבסים לילדים בימים שצוות התחזוקה והניקיון לא עובד, כמו בסופי שבוע וחגים. אין למדריכים חופשות, למעט 16 ימים בשנה. מדריך מתחיל מרוויח כ-6,500 שקלים בחודש.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בעניין המו"מ על הסכם שכר לעובדי כפרי הנוער, המשרד תומך בדרישתם המוצדקת לשיפור שכרם ותנאי עבודתם. המו"מ מצוי בשלב מתקדם מאד, ולאור זאת הוסכם על מתווה, שצפוי להיחתם בקרוב. אשר לכפרי נוער שקיבלו תקציב מהמשרד וטרם שיפו את עובדיהם, בהתאם להסכם השכר – המשרד בוחן מספר דרכי פעולה בנושא".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הממונה על השכר מצוי במו"מ מתקדם מאוד למודל שכר מעודכן ואינו מתנגד להצטרפות כפרי הנוער במגזר הציבורי להסכם המסגרת. על כן, אין מקום להכרזת סכסוך עבודה, מתוך חשיבה ורצון לזרז הסכמות שהתעכבו, על ידי נציגי ההסתדרות.

"לאור האמור ובפרט בשעת מלחמה, הכרזת סכסוך עבודה הינה ניצול ציני של מועד פתיחת שנת הלימודים לטובת דרישות נוספות שלא דובר עליהן עד כה".