התוצאות של זימון הצעירים החרדים להתייצבות בלשכות הגיוס בשבועיים האחרונים לא היו מעודדות, בלשון המעטה. 67 חרדים התייצבו, פחות מ-6% מתוך קרוב ל-1,200 שזומנו לצו ראשון – השלב הראשוני ביותר בתהליך הגיוס. במקביל לקריאות הרבנים החרדים הבכירים שלא להתייצב, קבוצה חרדית קטנה שנמצאת בשוליים האידאולוגיים של החברה החרדית פעלה בכל כוחותיה כדי למנוע בפועל את הגעת החרדים לצו הראשון. אנשי 'הפלג הירושלמי' שטפו את הרחובות והפעילו מנגנון נרחב למניעת 'גזירת הגיוס': מכנסים, חוברות הסברה, איתור מלש"בים ועד הפעלת מערך סיוע לעצורים וכלואים.

המטרות שהציבו ב'פלג' לא נוגעות רק לחברי הקהילה, שמונה כ-60 אלף איש. הם שואפים למנוע גיוס מכלל הצעירים החרדים, בדגש על הספרדים. המנגנון שהקימו הצליח להשיג ניצחון תודעתי על צה"ל במערכה הראשונה של הקרב על הגיוס. ההפגנות ברחובות היו רק הקצה שלו, ובכתבה זו יתוארו הפנים האחרים שלו.

הכנות ליום פקודה

מול המערך הצה"לי לגיוס חרדים, בפלג הירושלמי פועל בשנים האחרונות מערך שלם נגד גיוס, בו לוקחים חלק נערים, צעירים, מבוגרים וזקנים מאנשי הפלג, שנכונים ליום פקודה.

כיום הפלג מפעיל ארגונים כמו "אחים אנחנו" ו"עם קדוש", הנעזרים בתרומות מחו"ל כדי לקדם את המערכה נגד גיוס חרדים. הם מפעילים קווי ייעוץ הלכתי, פסיכולוגי ומשפטי למי שקיבלו צו ראשון או למי שמתלבטים בנושא גיוס; גמ"חים לטובת ערבות וסיוע משפטי לעצורים; מערכי היסעים להפגנות; וקו עדכונים יומי (ולפעמים שעתי) המדווח על "המערכה מול גזירת הגיוס המוחשית המאיימת על כל בני הישיבות ובחורי ישראל בשעה זו בהכוונת רבנו מרן הגאב"ד (גאון אב בית דין) הרב צבי פרידמן שליט"א".

שוטרים מפנים מהכביש מפגינים מהפלג הירושלמי בהפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים (צילום: אור גואטה)

הפלג הירושלמי נמצא בקצה של החברה החרדית, והרב צבי פרידמן מייצג את הקבוצה קיצונית בתוכו, הנקראת בפשטות 'חרדים קיצונים'. עם מותו של מייסד הפלג, הרב שמואל אוירבך ב-2018, הפלג התפצל לשתי הנהגות: הנהגה בראשות הרב אשר דויטש והנהגה קטנה יותר בראשות הרב צבי פרידמן. הפלג כולו מונה כ-60,000 איש, כך שתחת הרב פרידמן, שמוביל את המאבק בגיוס חרדים, ישנם פחות מ-30,000 איש. רק אתמול (רביעי) הצטרפו להפגנות גם אנשי פלג נוסף, 'העדה החרדית', שמונה בן 30 ל-40 אלף איש.

מכוונים לספרדים

"אנחנו לא לא אגואיסטים! אנחנו לא מפלגתיים! אנחנו דואגים לכל יהודי!", קרא השבוע בזעקות שבר אחד מפעילי הפלג ב"קו המיוחד". אנשי הפלג רובם ככולם ממוצא אשכנזי, ולדבריהם רובם צאצאי "היישוב הישן". אך ביהדות החרדית כולה ובפלג בפרט, הסיקו שהראשונים "ליפול" לגיוס יהיו בני הציבור הספרדי. פרט לנוכחות מחוץ ללשכות, הכנסים שהפלג מארגן בבתי המדרש ובתי הכנסת הספרדיים מעידים כי הם הגיעו מוכנים למלחמה.

בשבוע שעבר התקיים באחד מבתי הכנסת הספרדים באלעד כינוס עם מטרה ברורה: למנוע כל סיכוי שמישהו מהנוכחים או מבני משפחותיהם ידרכו במתקן צה"לי שאינו הכלא. הכנס, בהשתתפות כמאה צעירים חרדים, לא נערך תחת הכותרת של הפלג הירושלמי, אבל טביעת ידה של הקבוצה באירוע הייתה ברורה. "כנס חיזוק והסברה באיסור ההתגייסות לצבא השמד", נכתב באותיות מאירות עיניים לכל הבאים בשערי בית הכנסת הספרדי הגדול, ומעל דוכן הנואמים, עליו נתלה שלט לכבוד לובשי המדים השחורים והמגבעות: "אשריכם גיבורי החיל הנאמנים לה' ולתורתו", רטוריקה הנהוגה בפי אנשי הפלג.

שלטים בכניסה לכנס הסברה נגד גיוס לצה"ל לחרדים בבית כנסת באלעד (צילום: אור גואטה)

"ברשות קהילות קדושות שמסרו נפשן על קידוש השם", פתח העסקן שארגן את הכנס. אף אחד מבחורי הישיבה לא ידע לנקוב בשמו, וגם הוא סירב להזדהות. הוא מנה את הקהילות שמבחינתו אליהן הוא פונה בקיום הכנס הזה, "ברשות קהילות ארם צובא, לוב, מרוקו, עיראק ועוד, וברשות החכמים בדורות האחרונים", השווה העסקן את הקהילות היהודיות שחיו בין הגויים לקהילות החרדיות המסרבות להתגייס, "וברשות מרן ראש הישיבה משה צדקה, שהעמיד חומה בצורה נגד כל הניסיון שלא יעלה ולא יצליח לעקור את בני הישיבות מעולם התורה".

הרב משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף שבשכונת גאולה, הוא בכיר הרבנים שחתומים על המכתב האוסר על בני הציבור החרדי הספרדי להתייצב לצו ראשון. אחד משליחיו אמר לאחרונה כי "הצבא רוצה ללכת על הבחורים הספרדים בנושא הגיוס, כי מבחינתו הם חלשים יותר, קלים יותר לגיוס". על דבריו של הרב בנו בפלג הירושלמי תילי תלים, וביקשו להבליט כל אמירה של מי מרבני הציבור הספרדי לאורך הדורות, שהתבטאו גם במשתמע נגד הגיוס. "תדאג שבתמונות בתקשורת רואים ברקע גם את הרב עובדיה", אמר אותו עסקן כשביקשנו לצלמו.

ציטוט מדבריו של הרב עובדיה יוסף נגד גיוס (צילום: אור גואטה)

בהמשך עלה הבדרן החרדי וראש הכולל, הרב ליאור גלזר, שבמשך שעה ארוכה סיפר בדיחות על חילונים ומפגשיו איתם, והפריז בצורה קומית בסיפורים על דבקותם של בני הישיבות המתנגדים לגיוס. בהמשך עלה ברוב פאר והדר הרב יעקב עדס, רב מקובל ותלמיד חכם שלמרות שלימד גם בישיבות ציוניות, אינו מצביע לכנסת ואף לא לעירייה. עטוי טלית בשעת לילה מאוחרת, הוא דיבר בעמידה ובדבקות נגד הגיוס במשך שעה ארוכה.

אידאולוגיה, משפט, ושו"ת: בתוך חוברות הפלג

בכניסה חולקו חוברות מידע למתגייסים "למלחמה האדירה נגד גזירת הגיוס", שולחן קליטה לכל מי שקיבל צו ראשון, טפסי מידע והעברת שמות של חברים או בני משפחה שקיבלו צווים, וסיפורי 'מורשת קרב' מפי פעילים שהיו בכלא בעקבות ההפגנות או הסירוב להתגייס.

לפחות חמש חוברות, בנות עשרות עמודים כל אחת, חולקו באלפי עותקים בכינוסים שערך הפלג ובהפגנות, ולפחות עשרות ארגזים נוספים של החוברות עוד ממתינים להיפתח. מאות אנשי הפלג שהגיעו לכל הפגנה חילקו אותן למלש"בים שביקשו להגיע ללשכת הגיוס ולהשלים הליכים, וניסו למנוע מהם להיכנס. ייתכן שמרובם הם גם הצליחו למנוע.

חוברות נגד גיוס חרדים לצה"ל שהפיק הפלג הירושלמי

החוברות אינן מיועדות ל-60 אלף אנשי הפלג הירושלמי, שמהווים כ-4.5% מהציבור החרדי, וניתן לשער שמספר המלש"בים בפלג הוא לא יותר מ-3,500, וגם לא לאנשי העדה החרדית שמונים כמחצית מאנשי הפלג. החוברות מדברות בשפה די יום-יומית, והמפיצים שלהן מבקשים להגיע לכל נער ובחור שגדלו בסביבה חרדית מסוג כלשהו, בתקווה שיצליחו למנוע מכמה שיותר להתגייס לצבא, שלפי אמירתו של הרב הקיצוני יותר בפלג הירושלמי, הרב צבי פרידמן, הצבא גרוע ממוות. הצצה לחוברות מלמדת על הלך המחשבה של חברי הפלג ויחסם לצה"ל ולמדינת ישראל בכלל.

"תחזיק חזק": פרקי הדרכה והכוונה מקצועית למקבלי צו הגיוס

בחוברת שאורכה 71 עמודים, מגוללים אנשי הפלג בשפה ציורים ובצירוף קריקטורות המציגות את אנשי צה"ל כנוגשי היהדות, מדוע הגיוס הוא גזר דין מוות ליהדות החרדית, וכי כל בחור ש'נופל' ומתגייס עשוי לכרות את הענף ממנו צמח.
לקריאת החוברת המלאה

הספר בנוי כאוסף של "שאלות ותשובות", בסגנון ספרות השו"ת (שאלות ותשובות) הפופולרית בעשורים האחרונים בציבור התורני. החלק הארי של החוברת מתייחס להתמודדות עם מעצר, והתייחסות אליו כאל "זכות גדולה". "איזה אקדח יש ברשותו של השודד שעומד מולנו ורוצה לחסל את כל חיינו הרוחניים כאן בארץ הקודש", שואל הכותב. "העונש האפקטיבי היחיד של המדינה הוא עונש המאסרים", נפסק בהמשך, וה"עצה" מגיעה: "באותו רגע שהמדינה תנסה להשתמש בנשק המאסרים, כל המשך קיום עולם הישיבות יהיה תלוי בהתנהגותם של אותם עצורים ראשונים, ובתגובה הציבורית של הציבור כולו למאסרים אלו… ולכן, העתיד שלך, ושל כל עולם הישיבות וכל היהדות בארץ ישראל, תלוי כיום בהחלטה מאד פשוטה, 'אני הולך לכלא ולא לצבא'." (עמ' 7-9).

החוברת מציגה גם תופעות שליליות בצבא, שלא מדאיגות רק חרדים, כמו כמות ההתאבדויות בצה"ל, מקרים של "זובור" או פקודות בלתי חוקיות בעליל, אך כותבי החוברת לא מביאים מספרים או נתונים על צה"ל. במענה על 'השאלה' "למה הכלא הוא הכלי היחיד שלהם? למה הם (צה"ל, א.ג.) לא יכולים לירות במי שלא מתגייס או לתת לו מכות, ולשים אותו באיזו בור עם עכברושים?", עונים הכותבים כי הם "ודאי היו שמחים לעשות את זה… הבעיה שלהם היא שהם משועבדים לנורמות המקובלות בעולם המערבי ומדינות הדמוקרטיה".

"לא מתגייסים לצבא אויב": שלט של הפלג הירושלמי בהפגנה בירושלים (צילום: אור גואטה)

החל מאמצע החוברת מסבירים על ההתנהלות בכלא הצבאי ועונים על שאלות כמו "מה עושים אם נתנו לי פקודה להוריד את הביגוד האזרחי וללבוש מדי אסיר?"; מה עושים אם הכניסו את בן הישיבה לחדר עם טלוויזיה; מה תפקידם של בני המשפחה; מה ההיתרים והאיסורים השונים באגפי הכלא הצבאי; וכן דוגמאות על בני ישיבות שנעצרו ו"הודרכו על ידי ארגוני הסיוע… הם הצליחו להטיל פחד כל כך גדול על המדינה, שעד היום המדינה כמעט לא מעיזה לעצור עריקים חרדים!" (עמ' 41).

"בכל נפשך ובכל מאודך": דעות רבנים וחיזוק רוחני

בחוברת בת 27 העמודים מרוכזים דברי הנחייה של רבנים וראשי קהילות, וכן גילויי דעת של בכירים בפלג הירושלמי ובפלגים נוספים, בהם מוסבר מדוע 'אסור ללכת לצבא'. בפתח הדברים טוענים הכותבים כי אין שום מחלוקת בעניין האיסור להתגייס, וכי המחלוקות היחידות בין הזרמים בציבור החרדי נוגעות לאופן המאבק נגד הגיוס והאם יש להתייצב או לא.
לקריאת החוברת המלאה

בהמשך כותבים מחברי האסופה שטענות על דברים שאמרו במשתמע גדולי הדור של הציבור הליטאי שכבר הלכו לעולמם, כאילו הן טענות המצדיקות גיוס, אין נכונות כביכול. כך מתייחסים לדבריהם של הרב שך, הסטייפלער והרב אברמסקי, שאמרו כי אסור לשקר לרשויות בנוגע למי שרשומים בישיבות ואינם לומדים שם בפועל, אך כותבי החוברת טוענים כי העובדה שהרבנים אמרו זאת לא מתירה גיוס לצבא, וכי בהזדמנויות אחרות הם התנגדו לכך בכל תוקף.

מכתבים ישנים נשלפים בנושא, בהם מכתב של האדמו"ר מגור משנת תשמ"ט (1989), בו הוא מבהיר כי נאבק עשרות שנים נגד גיוס בני הישירות ואף עמד בסכנת מאסר; מכתב של הרב אלישיב מנהיג הזרם הליטאי שהלך לעולמו לפני 12 שנה, המזהיר גם מפני שירות אזרחי; דעת תורה שפרסמו מספר רבנים בכירים בשנת 2000 ועוד. גם מכתבים של רבנים מהשנה האחרונה מובאים במטרה לתת תוקף לטיעון, ספרדים ואשכנזים.

הנחיות משפטיות לאי-התייצבות

בחוברת הקצרה והמפורטת, ניתן למלש"בים החרדים שמבקשים להשתמט כל המידע הרלוונטי בנוגע למעמדם בחוק בעקבות הסירוב, זכויותיהם והאפשרויות השונות העומדות בפניהם, תוך הדגשה של העדיפות ללכת לכלא.  בחוברת מוסבר על התהליך שבהתייצבות (ובסופה השתמטות) ובאי-ההתייצבות, ובהמשך המלצות שלא לענות לטלפונים, לא להתייצב ובמידה ומוצא נגד המלש"ב צו מעצר, גם לשקר לשוטרים.
לקריאת החוברת המלאה

שימני כחותם – שאלות ותשובות על הכלא הצבאי

החוברת בת 20 העמודים נפתחת במספר עמודים של הדרכה אידאולוגית והסברים מדוע הצבא גרוע מכלא, ובהמשך מוסבר על הכלא הצבאי ועל הכדאיות שבהגעה לשם לעומת הגיוס לצה"ל. גם חוברת זו בנויה במבנה של שאלות ותשובות, שמתחילות ממקום תמים יותר מזה של "תחזיק חזק", עם הסבר כי "קשה מאוד לעמוד מול המדינה", וכן כי "קנאים גדולים… ברחו מהארץ, כי הם לא יכלו להחזיק מעמד מול הכוח של מערכת אכיפת החוק.
לקריאת החוברת המלאה

חלק מהשאלות והתשובות בחוברת הן "האם ניתן לגייס בכפייה" והסבר כי כל המערכת של המדינה בנויה על כפייה; "מה המטרה של הבג"ץ והחילונים?", והסבר כי 'מבחינת השקפת העולם החילונית, עולם הישיבות והציבור החרדי זה הדבר הכי חשוך ומאוס בעולם כולו' וכי הוא מהווה 'איום וסכנה לא רק למדינת ישראל, אלא לעולם הערכים של העולם המערבי כולו'.

ובהמשך נשאלת השאלה "מה ניתן בכל זאת לעשות?", והתשובה עוברת לממדים לוחמניים יותר. "כשיוצאים למלחמה, דבר ראשון בודקים איזה כלי נשק יש לצד השני", עונים הכותבים, ומציינים כי במדינות מערביות לא מקובל כיום להוציא להורג אזרחים בעוון עריקות או לתת להם מלקות, "אם נצליח לפרק למדינה את האפקטיביות של עונש המאסרים, נוכל בצורה זו בעז"ה להעמיד את המדינה ללא שום כלי נשק אפקטיבי".

בהמשך, בדומה לחוברת "תחזיק חזק", מוסבר בתמצות על הנכונות להיכנס לכלא ולא לתת לו לשבור את אותם עריקים, וכי הגיוס לצה"ל הוא "מוות רוחני מהיר ומיידי, שהמוות הגשמי עדיף עליו בהרבה". לשאלה "האם יש למנוע את מימוש הגזירה לחלוטין, כך שלא יהיו מאסרים בכלל?", עונים בחוברת כי "יש סיכוי שרשויות המדינה יקבלו פיק ברכיים ולא ינסו כלל לממש את הגזירה". לסיום, מסבירים מדוע הצבא גרוע מכל מקום חילוני אחר. "חרדי שהולך לצבא, מקבל עולם ערכים ישראלי-חילוני, גם אם נשארת לו הכיפה על הראש", נכתב לסיכום. "כי הצבא הוא כור היתוך אדיר וחזק, עם אווירה חזקה ולוהטת, בדיוק כמו ישיבה, להבדיל".

שובר שוויון – סיפורן הכואב של היחידות לשילוב חרדים בצה"ל

בחוברת זו, בת כ-40 עמודים, מובאות אך ורק כתבות שנאספו לאורך השנים, בהן מסופר על אירועים בהם בצה"ל לא כיבדו את זכויותיהם הדתיות של החיילים ואת אמונתם הדתית, בין אם הדבר אסור בפקודות מטכ"ל כמו גזיזת פאות או אילוץ עבודה בשבת, או אינו נוגד כמו הדרכה מפי אישה או שילוב בקורסים מתקדמים ביחידות עם לא-חרדים.
לקריאת החוברת המלאה

צעיר חרדי בצו ראשון בתל בשומר (צילום: דובר צה"ל)

מרבית הכתבות בחוברת ישנות, ומאז שפורסמו עבר צה"ל דרך ארוכה ביחסו לחרדים ולכלל האוכלוסיות הייחודיות. אך ניכר שכל פגיעה באוכלוסיות ייחודיות, כמדיניות או בטעות ובהפרת פקודות, מנוצלת כדי לפגוע באמון בצבא.

"כי הם חיינו ואורך ימינו"

הפלג הירושלמי ערוך למלחמה, ופועל היטב כדי לגייס אליה את כל מי שקרוב לזרם החרדי ביהדות, זרם שהולך וגדל בילודה טבעית כפולה ומכופלת מזו של הציבור שאינו דתי. הטקסטים בחוברות שמחולקות באלפי עותקים ברחבי הארץ ועם כתובת אישית לכל אחת מהן, עשויים להכעיס במיוחד את הציבור המשרת.

מחאת הפלג הירושלמי בתל השומר (צילום: אור גואטה)

במשך שנים הפלג הירושלמי היה דחוק בשולי החברה החרדית, אך עכשיו קושר לעצמו כתרים לאחר שהיה הראשון שהתריע על 'סכנת הגיוס', וכעת נהנה מהחבירה של זרמים מהמיינסטרים החרדי לדעותיו. בכך הוא מציב אתגר לצה"ל, לחברה הישראלית ולחלקים הציוניים בחברה החרדית, שיצטרכו לעבוד כדי לסייע לחברה החרדית לא להפוך כולה ל'פלג'.

בצה"ל העדיפו שלא להתייחס לשאלות 'דבר' על מספר המשרתים במיטב והרכב המשרתים (היחידה האחראית על גיוס ומיון מלש"בים באגף כוח האדם), וכן לשאלה האם במיטב או במנהלת חרדים באגף כח האדם מכירים את החוברות שמוצגות בכתבה.