העסק: "מלונות מטיילים", רשת מלונות למשפחות מטיילות הפעילה משנת 2007. שבעה מלונות בגבול הצפון סגורים, ומלון אחד פתוח בערבה. בעלים: בת חן ישועה מזכרון יעקב. מספר עובדים: לפני המלחמה 159 עובדים, כעת 22.
לא כל כך נעים לראות מלון סגור, בטח לא באוגוסט. מתחם המלון של רשת 'מלונות מטיילים' בגשר הזיו שבגליל המערבי נראה כמו אורחן יווני. בנייה מדורגת בגווני כחול ולבן, עצים מצלים על החצר, גינות משחקים לילדים. הכיסאות במתחם הארוחות נשענים על השולחנות, מחכים לאורחים שיבואו. החתולים, שרגילים לפינוקים ושאריות, מסתובבים מסביב בחוסר מעש. עובד תחזוקה יחיד גורף את החצר, שואל את הבעלים, בת חן ישועה, בהלצה מהולה בתקווה: "נו, מתי חוזרים לפעול?".
לרשת 8 מלונות, שבעה מהם ביישובים מפונים על גבול הצפון: בגשר הזיו, איילון, מלכיה, מטולה, דפנה (מלון ומתחם קמפינג) ושדה נחמיה. רק המלון בקיבוץ לוטן שבערבה עדיין פתוח.
ישועה מספרת שמתוך 159 עובדים שמועסקים ברשת, כיום פעילים כ-22 עובדים, בין היתר בתחזוקה. "בהתחלה התלבטנו אם להוציא אותם לחל"ת, כי לא חשבנו שזה יימשך הרבה זמן. השאלה הגדולה של האירוע הזה היא איך מתנהלים באי-ודאות? איך מסתכלים קדימה? בסופו של דבר הוצאנו את העובדים במלונות הצפוניים לחל"ת. כל פעם שנגמרים למישהו ימי החל"ת אנחנו מחזירים אותו לעבוד' כדי לנסות לעזור לאנשים".
"אנחנו רשת מלונות פריפריאלית במכוון"
רשת המלונות התפתחה באזור הגליל במהלך שני העשורים האחרונים. "אנחנו רשת מלונות פריפריאלית במכוון, שמחפשת להתרחב במרחב הכפרי, הקיבוצי", מספרת ישועה, בעצמה תושבת זכרון יעקב. "את המלון הראשון שלנו הקמנו בקיבוץ איילון ב-2007. הקיבוץ חיפש יזם, ואנחנו חשבנו איזה מגניב זה שאפשר לייצר תעסוקה בפריפריה. באנו לכאן אחרי מלחמת לבנון השנייה, בגלל לבנון השנייה.
"התרחבנו לאט לאט, רצינו לראות אם המוצר שבנינו עובד. המלונות שלנו מציעים תיירות מטיילת, מאפשרים לאנשים להכיר את האזור בעיניים אחרות. שב-11:00 בבוקר כל האורחים יהיו כבר אחרי האוכל, בטיול. אנחנו מציעים לאורחים אטרקציות, מסלולים, פעילויות ומסעדות שאנשים לאו דווקא היו מכירים לבד. המלון הוא מעין One Stop Shop לכל מה שמשפחה מטיילת צריכה.
"אחרי הקורונה הייתה תקופה של צמיחה גדולה, בעיקר בתיירות הכפרית. אנשים טסו פחות לחו"ל. אני לא יודעת אם זה יקרה גם עכשיו, כי אנשים דווקא רוצים קצת לצאת החוצה. המדינה כאילו 'התקצרה', ואנשים זזים בין גדרה לחדרה. גם אחרי מלחמת לבנון הייתה צמיחה, אבל זו הייתה מלחמה קצרה".
המלונות היו בתפוסה מלאה בסוף השבוע של סוכות, כשפרצה המלחמה, מספרת ישועה. "היה חג, היה שמח. שגרה. היו לנו אז הרבה תוכניות של התרחבות ופיתוח".
"שוברים את הראש איך להחזיק את העובדים"
בינתיים מנסה ישועה לנצל את הזמן שהתפנה כדי לשכלל ולשפר את עבודת הרשת, עד כמה שאפשר. "מחלקת השיווק שלנו עושה תהליך של אוטומציה ושדרוג לאתר, אנחנו מרחיבים את הווילג' בשדה נחמיה ב-34 בקתות ובונים מלון חדש בתל קציר שליד הכנרת. כבר סיימנו תכנון ואנחנו מחכים להיתר בנייה. מה שאפשר לקדם – אנחנו ממשיכים, לא מחכים".
לדבריה, הבעיה המרכזית בהחייאת אתרי הנופש עם סיום המלחמה תהיה כוח האדם. "אנחנו שוברים את הראש איך להחזיק את העובדים. הרבה מהם מפונים בעצמם ולא ברור אם כולם יחזרו לאזור. יש עובדים ומנהלים שאנחנו יודעים שהחליטו לעבור למרכז, וכל מי שיש לו ילדים ויתחיל עכשיו בספטמבר שנת לימודים איפה שהוא מפונה, כבר לא יחזור לפחות עד סוף השנה".
המשמעות מבחינתה היא שמתישהו בעתיד, ביום שבו המלחמה תיגמר, יידרש גיוס מאסיבי של עובדים. "גם לזה אנחנו נערכים כבר עכשיו. התחברנו לחברת 'אקסטרז', שמטפלת בעובדים זמניים, וכבר סגרנו איתה הסכמים כדי שברגע שאפשר יהיה לחזור לפעול, נוכל להניע. מנהלת ההדרכה שלנו עובדת על קיצור משמעותי של כל תוכניות ההכשרה והחפיפה. אם בעבר הכשרנו עובד קבלה תוך חודש, אנחנו נערכים לתהליך קליטה של שבועיים".
"למה לא משחררים את הכסף בכל חודש? למדינה יש זמן"
בתקופה האחרונה ישועה שותפה למאמץ של מלונאים לקדם חקיקה בכנסת שלפיה צעירים שיבואו לעבוד בצפון יהיו זכאים למענק כפול של עבודה מועדפת. בינתיים, לדבריה, הם מקבלים מהמדינה מקדמות על פיצויים רק עד חודש אפריל. החוק שמתייחס לפיצויים עד אוגוסט עבר רק לאחרונה.
"למה לא משחררים את הכסף בכל חודש? למדינה יש זמן. אני מקווה שהמדינה תעמוד במה שהיא מבטיחה לתיירות. לעסקים שאין להם אורך נשימה יהיה קשה מאוד לשרוד ככה. אנחנו מנסים לשמור שההוצאות שלנו לא יעברו את גובה המקדמות, אבל יש הרבה הוצאות שנשארו גם כשלא עובדים: שכר דירה, הוצאות מים, גינון, אחזקה, תוכנות שצריך לשלם עליהן, ביטוחים. הכל ממשיך לרדת. היתרון שלנו הוא שאנחנו לא היינו ממונפים, כי מי שהיה ממונף בנקאית נכנס לצרה צרורה".
ישועה מוטרדת מפרנסתם של היזמים הסובבים את רשת מלונות מטיילים: מדריכי טיולים, אטרקציות, מסעדות. "אי הוודאות הורגת את כולם. לא ברור כמה זמן זה יימשך ומה יהיה ביום שאחרי. זו מלחמה יומיומית להחזיק מעמד ולהכיל את חוסר הוודאות. אנשים נפגעו כלכלית. יש כאלה שסגרו את העסק וכבר לא יחזרו. גם המלונות בתל אביב מסכנים, כי אין תיירים מחו"ל, ושם הם לא זכאים לפיצויים בכלל. התפוסה במלונות כיום היא 20 אלף חדרים שמאוכלסים על ידי מפונים, וזהו".
"יש 30 עד 100 רקטות בממוצע בכל יום בצפון. זה מזיז למישהו?"
היא מאוכזבת מהאדישות שמפגינה הממשלה למצוקה של תושבי הצפון. "אני נעה בין המרכז והצפון, והגוף מתקשה להכיל את הפער. יש 30 עד 100 רקטות בממוצע בכל יום בצפון. מישהו ער לזה? זה מזיז למישהו? כשאני באה לבקר את המלון בשדה נחמיה זה פשוט מפחיד. בומים כל הזמן, הכל שרוף מסביב, ריח של עשן. כאב לב".
כדי להגיע למלון באיילון נדרש אישור מיוחד, כי המקום הוכרז כמסוכן. למלונות במלכיה ובמטולה כלל לא ניתן להגיע. "המלון במטולה נפגע מטיל ואפילו לא יכולתי להגיע לראות. קיבלתי רק תמונות מכיתת הכוננות. מחבלי חיזבאללה צילמו את שיגור הטיל והפגיעה ושלחו סרטון לראש המועצה המקומית במטולה. אנחנו אפילו לא יודעים כמה יעלה לתקן, כי אי אפשר להעלות לשם שמאי.
"המדינה צריכה לעשות שני דברים: הדבר החשוב ביותר הוא לתת תחושת ביטחון על הגבול. שאנשים ירגישו בנוח לטייל, להביא את הילדים למלכיה, ליזום אירועים ולסייע בשיווק של הצפון מחדש. אני מאמינה שהציבור יבוא. אנחנו מלונות שמתאימים למשפחות, ידידותיים לכלבים. מארחים בשמחה ומקווים שנוכל לחזור ולארח. הדבר השני זה לייצר תמריצים לעובדים לעבוד בצפון בכלל ובתיירות בפרט. אני מאמינה גדולה בתיירות. את כל הכסף שלי שמתי על זה, אז אני אופטימית, אבל זה חייב להסתיים כבר".
