"בחודשים האלה אנחנו נלחמים באיתני הטבע", אומר אילן עמר, חקלאי ממושב מבטחים שבנגב המערבי. בחום המעיק של הקיץ, כשהטמפרטורה בחממות מגיעה ל-41 מעלות, עמר לא מוותר. "שתלתי עגבניות לפני חודש וחצי. הצמחים נקלטו, למרות החום, אבל החנטה – היווצרות הפרי על הצמח – הייתה רק ב-60%. המשמעות היא ירידה של 40% בתפוקה".

מאחורי כל עגבנייה בכל סלט בישראל בקיץ האחרון עומד חקלאי כמו עמר, שנלחם במספר חזיתות במקביל: מלחמה שפגעה בפעילות המשקים, מחסור בידיים עובדות, החום המכביד משנה לשנה, ושחיקה בכדאיות הגידול בארץ שנגרמה מ-10 שנים של ייבוא מאסיבי והביאה לצמצום שטחי הגידול.

עגבניות במושב מבטחים (צילום: אילן עמר)

דווקא בעונה שבה התנאים בארץ פחות מתאימים לגידול עגבניות, נקטעו צינורות האספקה מירדן ומטורקיה, שמספקים בתקופה זו את עיקר התוצרת. במקרה של טורקיה מדובר בחרם המסחרי שהכריזה על ישראל, שקטע גם את ייבוא העגבניות לישראל. הייבוא מירדן הוקפא בהוראת משרד הבריאות לאחר שנמצאו סימנים לחיידקי כולרה במי הירמוך המשמשים את החקלאים הירדנים להשקיה.

שינויי האקלים מגבירים את צריכת המים, אך המכסה אינה מוגדלת בהתאם

מדפי העגבניות המתרוקנים בסופר ומחירן, שמגיע ל-18 שקלים לק"ג, הם רק ההתחלה. "אני צופה שהמחסור רק ילך ויגבר", אומר עמר, "עגבנייה זה צמח שחי טוב בטמפרטורה יותר נמוכה. בחודשים יוני עד דצמבר יש פחות חנטות, והשנה החום בא מאוד מוקדם, וכבר ביוני ויולי אנחנו רואים את התוצאות".

הטמפרטורות הגבוהות ועומס החום הממושך שוברים שיאים מקיץ לקיץ ומעיקים על צמחי העגבנייה. אליהם מצטרפים וירוסים שמתפתחים יותר בחום. החקלאים בנגב המערבי מנסים להתמודד עם הטמפרטורות הגבוהות במגוון אמצעים: "אני נותן הרטבה עילית בעזרת מתזים כדי לקרר את בתי הרשת ומוסיף רשתות הצללה כדי לקרר קצת יותר, אבל גם לזה יש גבול".

עמר: "עגבנייה זה צמח שחי טוב בטמפרטורה יותר נמוכה. השנה החום בא מאוד מוקדם, וכבר ביוני ויולי אנחנו רואים את התוצאות" (צילום: אילן עמר)

צריכת המים לגידול עגבניות בעונה הזו עולה משנה לשנה. המחיר הגבוה של מים לחקלאות מכביד גם הוא על החקלאים, ומתבטא במחיר לצרכנים. "יש מינימום מים שהצמח צריך בשביל להתקיים. בחום כזה יש הרבה יותר התאדות, והצריכה של הצמח עולה בהתאם. נוסף להשקיה, עולה השימוש במתזי מים לקירור החממות. בגלל שהשתמשנו בהרבה מים בתקופה הזאת, מחיר הגידול נהיה לא כדאי".

לדברי עמר, הקצאת המים לחקלאות אינה מותאמת לשינויי האקלים ומקשה מאוד על תכנון הגידול. "אנחנו אוטוטו ניתקע באותה צרה של צריכת מים מוגברת, מעבר למכסה שהקצו לנו. המכסות לא מותאמות לצרכים האמיתיים של הגידול. אם רוצים אספקה של עגבניות בעונה הזאת, צריך להקצות מים בהתאם".

"חקלאים נשארו בחזית ונלחמו על כל עגבנייה, מה עשו הרשתות? ייבאו מטורקיה וסירבו לקבל עגבניות ישראליות"

עגבניות שמיועדות לחודשי הקיץ נשתלות ביוני. לדברי עמר, שתילה במזג אויר חם כל כך מחייבת הרבה ידיים עובדות. "אין מי שיעבוד. אחרי השתילה צריך לעשב, לדלל, לקטוף", אומר עמר בצער, "אנחנו מפחדים לשתול כי אין לנו ידיים עובדות. המלחמה הרגה אותנו. אני לא יכול לתכנן שתילות. חלק מהחקלאים ויתרו על העגבניות והתמקדו העונה בגידול ירקות אחרים כמו חצילים, שהגידול שלהם יציב יותר".

עגבניות ממושב מבטחים (צילום: אילן עמר)

עלות הגידול, לדבריו, מכריעה גם את החקלאים. "לצרכנים יקר לקנות אז קונים פחות, וזה לא משתלם לחקלאי. אחוז קטן מהחקלאים קוטף במחירים האלה. גם ככה כשעגבנייה עולה לצרכן 13 שקל, אני מקבל רק 6 שקלים. חקלאי עושה חשבון אם שווה לו בכלל לשתול", אומר עמר ומזכיר את הסטירה המצלצלת שספגו מגדלי העגבניות בתחילת המלחמה: "משקים וחממות נפגעו, ובכל זאת חקלאים נשארו במשקים, שהיו ממש בחזית, כדי להילחם על התוצרת. היינו עם כמות של יבול בחממות, בלי עובדים, ונלחמנו על כל עגבנייה. מה עשו הרשתות? ייבאו עגבניות מטורקיה וסירבו לקבל עגבניות ישראליות".

"קרה בדיוק מה שהזהרנו ממנו"

ההסתמכות על ייבוא בעשור האחרון כאסטרטגיה לביטחון מזון והורדת מחירים לא הוכיחה את עצמה. לפי נתוני משרד החקלאות, היצע העגבניות הצטמצם והמחיר עלה: אספקת העגבניות לשוק הישראלי הצטמצמה מ-184 אלף טון ב-2017 ל-157 אלף טון ב-2023. מחיר העגבניות לצרכן המשיך לעלות, וכך גם תלותו של השוק הישראלי בייבוא. חלקו של הייבוא באספקת העגבניות השנתית הוכפלה באותה תקופה מ-21% ב-2017 ל-43% ב-2023, על חשבון חלק מהייצור המקומי, שהצטמצם מ-163 אלף טון ל-114 אלף טון בלבד.

עמר ומגדלי העגבניות בנגב ובערבה ספגו הפסדים וצמצמו את גידול העגבניות, והסלט הישראלי נותר קירח מכאן ומכאן. "כבר כמה שנים שיש ייבוא פרוע של עגבניות מטורקיה. עד כדי כך שכבר לא היה לנו טעם לגדל עגבניות", הוא מסביר, "לא יכולנו להתחרות בטורקים, שעלות העבודה והמים אצלם הרבה יותר זולה. מה חשבו לעצמם כשעשו רפורמות הרסניות? שיהרגו את החקלאים ותהיה להם תוצרת? שייקחו רק מטורקיה ולא יהיו בעיות? הרי קרה בדיוק מה שהזהרנו ממנו".