שר המשפטים יריב לוין הציע היום (שני) לשופטי בג"ץ מתווה שאותו הגדיר כ"מתווה פשרה", בעניין מינוי נשיא בית המשפט העליון. זאת על רקע סיום כהונתו של מ"מ נשיא העליון פוגלמן באוקטובר הקרוב, והמחלוקת לגבי אופן מינוי נשיא העליון ושופטי עליון חדשים, אחת הנקודות הטעונות ביותר בשיח הציבורי על השינויים שמקדם לוין במערכת המשפט.

לפי ההצעה השופט יוסף אלרון יתמנה לנשיא העליון למשך שנה, עד פרישתו הצפויה מכס השיפוט בספטמבר 2025. אלרון נחשב לשופט שמרן, והוא אינו אמור להתמנות לפי שיטת הסניוריטי, שלפיה נהוג למנות את השופט הוותיק ביותר לנשיא. לוין מציע שאחרי אלרון יכהן כנשיא "שופט מכהן של בית המשפט העליון, כפי שיוצע על ידי נציגי הרשות השופטת בוועדה, וזאת על לפרישתו מכס השיפוט". במקרה זה צפוי להתמנות יצחק עמית, השופט הוותיק בעליון.

מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן תקף בחריפות את לוין בתגובה להצעה החדשה: "אתה מונע הפעלת סמכויות שונות שנדרשות לצורך פעילותה התקינה של הרשות השופטת. שורה ארוכה של נושאים לא מקודמים בעת הזו נוכח סירובך לקיים פגישות עבודה שוטפות, ובהם בקשות רבות למינוי יושבי ראש וחברים לוועדות סטטוטוריות שונות; בקשות להקמת ועדות איתור; מינוי שופטים בכירים; מינוי שופטים לכהונה בפועל בבתי המשפט המחוזיים ועוד. התנהלותך פוגעת בתפקודה התקין של מערכת המשפט, בשירות לאזרח ובהפרדת הרשויות. הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי לא מייצגת כל התקדמות, ומעבר לכך, מינוי שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה מעוררת קשיים משפטיים ניכרים".

בתגובה של "מקורבי לוין" לתגובת פוגלמן, נכתב כי "הטענות לא ענייניות ולא נכונות. רק בשבועיים האחרונים מונו נשיא לבית המשפט המחוזי בחיפה, סגני נשיא לכמה בתי משפט, ושורה נוספת של מינויים המצריכים הסכמה והתייעצויות משותפת בין השר למ״מ הנשיא. כל זאת לצד מינוי של 162 שופטים בחודשים האחרונים, מספר שיא. מה שמפריע באמת למ״מ הנשיא פוגלמן זה הרצון של השר לוין לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות". גם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הגיב לתגובת פוגלמן: "אין פרטנר".

כמו פוגלמן, גם ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר דחה את ההצעה: "זו איננה פשרה, אלא המשך ניסיון ההפיכה המשטרית. השיטה היחידה שמנתקת את בחירת נשיא העליון מפוליטיזיציה וזכות ווטו של השלטון, היא שיטת הסניוריטי על יתרונותיה וחסרונותיה. פגם עיקרי נוסף בהצעה הינו השימוש הלא חוקי ששר המשפטים עושה בעמדתו כיו״ר הוועדה כדי למנוע קיום הצבעה על בחירת נשיא ובדרך זו גם לכפות על הרוב בוועדה שופטים מטעמו".

לפני שפורסם המתווה החדש, לוין דחף לכך שהוועדה לבחירת שופטים תבחר מועמד שיהיה מוסכם על 7 מתוך 9 חבריה, במקום מינוי לפי שיטת הסניוריטי, כפי שהיה נהוג בישראל עד היום. הוועדה לבחירת שופטים כוללת 3 נציגים של הקואליציה (שר המשפטים, שר וח"כ); נציג של האופוזיציה (ח"כ); 3 נציגים של השופטים (נשיא בית המשפט העליון ו-2 שופטי עליון נוספים); ו-2 נציגים של לשכת עורכי הדין. כך, לקואליציה אין רוב בוועדה, אך יש לה יכולת לחסום מינוי שדורש הסכמה של 7 חברים בוועדה. עד כה לוין עיכב מינוי של נשיא חדש לעליון, ובחודש שעבר שופטי בג"ץ קראו לו לעדכן על מינוי הנשיא עד 8 באוגוסט.

בהצעה החדשה של לוין כלול גם מנגנון למינוי שלושה השופטים בבית המשפט העליון, לפי השיטה הבאה: אחד על פי הצעת רוב נציגי מערכת המשפט בוועדה למינוי שופטים, שיציעו שני מועמדים ומביניהם ייבחר מי שרוב הפוליטיקאים בוועדה יעדיפו; אחד על פי הצעת הפוליטיקאים, שיציעו שני מועמדים ומביניהם ייבחר מי שרוב השופטים יעדיפו; ואחד בהסכמת כלל הוועדה, מבין שופטי בתי המשפט המחוזיים המכהנים כיום. זאת במקום המצב הנהוג כיום, שבו הוועדה ממנה שופטים לעליון ברוב של 7 מתוך 9 חבריה.

על חלק זה של המתווה הגיב השופט פוגלמן: "הצעתך נחזית כהצעה שוויונית, אך פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומתיירת את קולם של חלק מחבריה".

לוין פירט את הצעותיו במכתב לפוגלמן, ועותקים שלו מוענו לחברי הוועדה לבחירת שופטים וכן למנהל בתי המשפט צחי עוזיאל. "זה חודשים רבים שאני מבקש להגיע להסכמה בסוגיית מינוי נשיא ומינוי שלושה שופטים לבית המשפט העליון. מתוך אחריות ורצון להביא להסדרת המחלוקת", כך לוין במכתב.

במקביל, עורכי דינו של לוין עו״ד ציון אמיר, עו״ד ינון סרטל ועו״ד ניר לזר שלחו מכתב לבית המשפט, שמתייחס להצעתו החדשה של לוין וקורא שלא לקבל את עתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין מינוי נשיא חדש לעליון.

בתנועה לאיכות השלטון דחו את ההצעה: "ההצעה של השר לוין מנוגדת לכל עקרונות המינהל התקין ושלטון החוק. היא מבקשת לעקוף את הליכי המינוי הקבועים בחוק ובתקנות, תוך פגיעה בעצמאות הוועדה לבחירת שופטים. היא מנסה לכפות מינויים פוליטיים לבית המשפט העליון, דבר שיפגע באמון הציבור במערכת המשפט. והיא מתעלמת מהדחיפות במינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ומציעה במקום זאת הסדר זמני שיגביר את אי-הוודאות במערכת המשפט".

חבר הכנסת גלעד קריב (הדמוקרטים), חבר ועדת החוקה: ״מטרתו של השר לוין היא להמשיך בקידום ההפיכה המשטרית, ולצד זאת להבטיח שכאשר תוקם ועדת חקירה ממלכתית – השופט אלרון המקורב אליו יהיה זה אשר ימנה את חבריה. על השר להפסיק לרמוס את הוראות החוק, ולהציב לאלתר את ההצבעה על מינוי נשיא קבועה על סדר יומה של הוועדה".

חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): ״הצעת ה'פשרה' של לוין היא לא עמק השווה – היא כיפוף כללי המשחק. נשיא לביהמ״ש העליון ממונה ע״י הוועדה לבחירת שופטים, ברוב רגיל, ולא לפי גחמותיו של השר".