"כשאתה אוהד קבוצת כדורגל אתה לא עושה את זה בגלל הגביעים, או שחקן מסוים, או ההיסטוריה של המועדון – אתה אוהד כי מצאת מקום אליו אתה מרגיש שייך." במילים אלו היטיב לתאר שחקן ארסנל ונבחרת הולנד לשעבר, דניס ברגקאמפ, את משמעות הקשר בין הקבוצה לאוהד. עבור מיליוני אוהדים ברחבי העולם הקבוצה היא לא רק סמל, או קמע, שחקנים או מאמן, מדובר בסט ערכים והשקפות, חלק מהזהות הפנימית של האוהד. או לפחות ככה זה היה עד עכשיו.
הכדורגל העולמי נמצא כבר שנים במגמה אדירה של התמסחרות: בעלים עשירים תופסים את מקומן של התארגנויות אוהדים מקומיות, שחקנים עוברים בין קבוצות לכל המרבה במחיר, אוהדים נדרשים לשלם מחירי כרטיסים מופקעים – כל זה תוצאה של הצבת הכסף והרווח בראש סדר העדיפויות של קבוצות ספורט. אפשר למצוא דוגמאות רבות למגמה זאת, אבל יש סיפור אחד שמתעלה, בעיני לפחות, על כולם – הם מכונים "השוורים האדומים", הוכתרו כ"קבוצה השנואה בעולם", וכל משחק בית וחוץ שלהם מלווה במפגני מחאה של אוהדים – הכירו את קבוצת אר.בי.לייפציג הגרמניה.
הכל התחיל בשנת 2006, כשבמוחו של הביליונר דיטריך מטשיץ'- אחד ממייסדי ובעלי חברת משקאות האנרגיה רד בּוּל – עלה רעיון: כדי לבסס את מעמדה בשוק הספורט, תקים החברה מועדון כדורגל. בשונה ממתן חסות, כפי שנהוג ומקובל בעולם הספורט, (מכבי "עלית" תל אביב, שנהפכה למכבי "אלקטרה" תל אביב, למשל) החליטה רד בול להקים קבוצה משל עצמה, מועדון שלא היה קיים בעבר, ללא בסיס אוהדים קיים או שיוך גאוגרפי.
אחרי מספר שנות חיפוש אחר קבוצה שתסכים למכור את זכויות המשחק שלה, ואחרי דחיות משלל קבוצות ומועדונים בשל מחאות אוהדים, הגיעו בכירי 'רד בול' להסכם עם SSV מרקנשטאדט, מועדון אנונימי מהליגה החמישית, שנמכר לחברת 'רד בול' עבור 350 אלף יורו.
RB-Maskottchen als Trauzeuge – verrückte Fans von #RBLeipzig laden ein https://t.co/B62VNm4eq5 pic.twitter.com/lK2vhCnWHo
— RBlive! (@rb_live) January 20, 2017
ב-17 במאי 2009 הוקם המועדון על ידי שבעה חברים מייסדים, כולם עובדי חברת 'רד בול'. כדי לממש את החזון העסקי השאפתני, הצליח המועדון לעקוף בעורמה חוקים והגבלות של התאחדות הכדורגל הגרמנית, שנועדו לשמר את אופיה החברתי והעממי של הליגות המקומיות.
אחד מהתנאים המאפשרים השתתפות בליגה הגרמנית הבכירה, הבונדסליגה, הוא מה שמכונה "חוק ה 1+50" – לפיו, לפחות 50% ממניות המועדון ועוד מניה חייבות להיות בבעלות אוהדים. היתרון המספרי נותן לאוהדים כוח להחליט ולהשפיע על פני המועדון. כדי להיות חבר באר. בי לייפציג, צריך לשלם 800 יורו לשנה, סכום גבוה משמעותית מקבוצות אחרות. נכון להיום יש 17 חברים במועדון. לשם השוואה בקבוצת בורוסיה דורטמונד יש 145,000 חברים, ובבאיירן מינכן 270,000 חברים.
ומה עם השם? חוקי ההתאחדות בגרמניה אוסרים על שינוי שם הקבוצה בעקבות שינוי ספונסר, אך אל דאגה! 'רד בול' הקימה את המועדון דרך חברה שיצרה תחת השם: RasenBallsport Leipzig, ראשי התיבות, ודאי ניחשתם RB לייפציג, בדיוק כמו רד בול. איזה צירוף מקרים משמח עבור החברה.
#football is for you and me!#notorb #scheiss #RBLeipzig pic.twitter.com/tEizgXoubY
— Andreas Leisinger (@stuhli87) February 7, 2017
גם בתחום הרכש דגלה לייפציג באסטרטגיה אגרסיבית במיוחד, ים הכסף שהזרימו הבעלים החדשים אפשר קנייה של השחקנים הצעירים הבולטים ביותר – בגרמניה ומחוצה לה – ובניית קבוצה של כוכבים צעירים ומבטיחים.
אבל מה שמיוחד לא פחות מעלייתה המסחררת של לייפציג, היא מחאת האוהדים שפרצה בגללה. מחאה שחצתה ליגות, מועדונים ויריבויות – על דבר אחד כולם הסכימו, אר.בי.לייפציג מאיימת על הצביון של הליגה, וזה לא מוצא חן בעיני הקהל.
רבים מהמועדונים בגרמניה הם בעלי היסטוריה מפוארת של מאה שנים ויותר, לרוב ישנו קשר עמוק בין במועדון למיקומו הגאוגרפי וקהל האוהדים – למשל 'דורטמונד' ו'שאלקה' מחבל הרוהר התעשייתי שנחשבות לקבוצות פועלים, או 'באיירן מינכן' הדומיננטית, מבירתה של בוואריה, או מועדונים כמו 'המבורג' ו-'ורדר ברמן', שלהן שמור מקום של כבוד למרות עונות אחרונות לא מחמיאות, בלשון המעטה. הליגה הגרמנית היא הליגה עם אחוזי הגעה של אוהדים למשחקים, הגבוהים ביותר בכל אירופה. יש בה מסורת ארוכת שנים שזר לא יבין, ועבור האוהדים והאוהדות כל זה בסכנה.
לכל מקום אליו הגיעו 'השוורים האדומים' הם נפגשו בקבלת פנים קרירה, שלטים שקראו "לא למועדון בלי כבוד או לב" ו "הכדורגל שייך לאנשים, לכו לעזאזל" ועוד. ישנן קבוצות פייסבוק וחשבונות אינסטגרם שלמים שמוקדשים למאבק בקבוצה. מחאות אוהדים יצירתיות יותר, כללו גם יציע שלם שהניף לעבר הקבוצה כרטיסים אדומים או אוהדי 'היידנהיים' שמילאו את אוטובוס הקבוצה בשטרות דולרים מזויפים.
מה שמתסכל זה שלמרות כל המחאות וההפגנות והסקנדלים, 'אר.בי.לייפציג' מצליחה. ולא רק מצליחה, מצליחה מאוד. לייפציג טיפסה במהירות שיא את ארבעת ליגות המשנה, ובעונת 2016-2017, הקבוצה משחקת לראשונה בליגת העל הגרמנית – הבונדסליגה. רבים חשבו שכאן ייעצר מסע הקסם של הקבוצה, אבל היא המשיכה להפתיע כשניצחה גם את הקבוצות הטובות ביותר. נכון לרגע זה, מדורגת לייפציג במקום השני בטבלה, שנייה רק ל'באיירן מינכן', ומשאירה מאוחר קבוצות ענק ותיקות כמו 'דורטמונד', 'שאלקה' ו'באייר לברקוזן'. ואוי, כמה שהמציאות הזאת מרגיזה את האוהדים.
La #FIFA analiza una posible sanción a la hinchada del #BVB debido a su mal comportamiento contra los hinchas del #RBLeipzig #Bundesliga pic.twitter.com/h58NlykSCJ
— Express Futbol (@ExpressFutbolCL) February 7, 2017
לסיכום, הסיפור של אר.בי לייפציג – קבוצה שהוקמה על ידי חברה מסחרית, למטרות פרסום ורווח, הוא קיצוני – אבל לייפציג היא רק דוגמה אחת מני רבות, של היכולת של כסף ואינטרסים לחרב כל חלקה טובה. מה שמטריד הוא שזה הכיוון אליו הולך עולם הכדורגל כולו. דיטריך מטשיץ', בעל הקבוצה אומר שהיעד שלו הוא זכייה באליפות בתוך שבע שנים. אני מאוד מקווה שזה לא יקרה.
גילי ערן היא אשה, כותבת ומציירת בימים, צופה בכדורגל בלילות (כשיש ווי פיי) ומאוהבת בחיפה
