העסק: מיטשוס (MeatShos) מסעדות בשרים על טהרת בשר קצבייה – הסניף בקצרין הוקם ב-2006 והסניף בשדה אליעזר ב-2016 לצד יקב הבוטיק 'סלוקיה' שהוקם ב-2003. בעלים: חגי (60) ושיפי (54) שלום. עובדים: 35 בשגרה, כיום רק בני הזוג ועובד אחד. פעילות: 10%

"לעסק אין הכנסות כרגע, ולכן אין לנו אפשרות להעסיק עובדים. כיום אשתי ואני עובדים כאן לבד, מבשלים ומגישים", אומר חגי שלום ממסעדת מיטשוס בקצרין, "העסקנו 34-30 עובדים קבועים – מלצרים, עובדי מטבח וקצבייה. כיום אנחנו מעסיקים רק את אלברט הקצב".

חגי ובת זוגו שיפי שלום, שהקימו את מיטשוס לפני שני עשורים, מסבירים שהיא לא מסעדה רגילה. "זו מסעדה על טהרת בשר מהקצביה שלנו. אנחנו היצרנים של 85% מהמוצרים שעולים על השולחן. הקמנו אותה מתוך תפיסה ייחודית של הקפדה על חומרי גלם. הקונספט מזכיר את מסעדות הבשרים באיטליה". אבל למזרח התיכון היו תכניות אחרות, ובני הזוג שלום מפעילים את המסעדה במתכונת מצומצמת מאוד, ומוכרים בקבוקי יין מהיקב שבבעלותם.

"בימי שישי הכול היה חי, הומה ותוסס"

את המסעדה הקימו בני הזוג ב-2006. עסק משפחתי, שהילדים נכנסים אליו לאט לאט. הבשר המשובח מגיע ממגדלי בקר בגולן, היישר אל ידיו האמונות של אלברט הקצב, "איש זהב שהוא ממש משפחה". כשפתחו את המסעדה באזור התעשייה בקצרין זכו להרבה מבטים סקפטיים. "אף אחד לא האמין בנו. היו שואלים אותי: 'מי ייסע עד לשם כדי לאכול?' אבל אני האמנתי שאם זה איכותי, לא משנה איפה זה, אנשים יבואו. המקום התגלה כהצלחה אדירה. לפני שמונה שנים פתחנו סניף נוסף בשדה אליעזר".

המסעדה בשדה אליעזר הוקמה צמוד ליקב סלוקיה, אחד הוותיקים באזור, גם הוא מיסודם של הזוג שלום. ביקב הקטן שהוקם ב-2003 מייצר שלום כ-20 אלף בקבוקים בשנה. מרכז המבקרים של היקב מציע סיורים מודרכים בשילוב טעימות יין.

"בימים נורמליים המסעדה היתה מלאה. בימי שישי הכול היה חי, הומה ותוסס. כמויות אנשים שקשה להאמין שמגיעים לאכול באזור תעשייה בגולן. אנשים באים לפה בשביל החוויה – בשר, יין, אנשים צעירים שממלצרים".

בתקופת הקורונה סגרו את המסעדה למשך שנה. מלחמת חרבות ברזל הנחיתה מכה קשה לא פחות. "זה עסק משפחתי, לא בוננזה כלכלית אבל עסק שמפרנס אותנו ואת העובדים שלנו. אנחנו עובדים כרגע על 10% מההיקף הרגיל שלנו. כמעט לא מגיעים אנשים, רק מקומיים מהגולן. אנחנו לא מפחדים מהלחימה, אבל באמת אי אפשר לצפות מאנשים לבוא לפה לצימרים כשיש טילים. אני מבין למה חבר'ה מהמרכז לא מגיעים כרגע".

"כש-34 עובדים אצלנו הולכים הביתה, אף אחד לא מדבר על זה"

עם העובדים שהתפזרו שלום מקפיד לשמור על קשר. "רוב העובדים שלי היו סטודנטים ועובדים דרוזים מהאזור. אלה שלמדו במכללת תל חי מצאו מקום אחר ללמוד בו. חלק מצאו עבודה אחרת, המשיכו הלאה. אבל מסעדות הן מקור פרנסה משמעותי פה באזור. בכל פעם שמאיימים לפטר 25 עובדים בפרי הגליל מרעידים את המדינה, אבל כש-34 עובדים אצלנו הולכים הביתה אף אחד לא מדבר על זה".

המסעדה. "אני משלם גם את מלוא הארנונה. זה שיש מלחמה ואנשים לא מגיעים לא מעניין אף אחד" (צילום: סוניה גרשפט)

חוץ משכר לעובדים, שאר ההוצאות נשארו כמו שהיו. "אני שוכר מבנה תעשייה. למרות שהוא באזור מלחמה, אני צריך לשלם שכירות פה ובשדה אליעזר. זה עולה 40 אלף שקלים בחודש, כלומר 400 אלף שקלים מתחילת המלחמה. זה המון כסף שאמור לצאת מהרווח, וברור לי שאם אני לא עוצר אני איגמר.

"אני משלם גם את מלוא הארנונה. זה שיש מלחמה ואנשים לא מגיעים לא מעניין אף אחד. כל דבר עושים עם עורכי דין. אין חמלה. מה שברור לכולם זה שכל אחד לעצמו. העסקים מנסים לעזור זה לזה, אבל בעיקר תמיכה מורלית, לא כספית".

"אומרים לנו: 'מתישהו תקבל את הכסף', אבל אני צריך את הכסף היום"

עד כה קיבל שלום פיצוי מינורי, מקדמות על ארבעת חודשי המלחמה הראשונים בלבד. "אומרים לנו: 'מתישהו תקבל את הכסף', אבל אני צריך את הכסף היום. מאז פברואר אנחנו בלי שקל, וכל פעם משנים את המתווה. בסוף המסעדות נשארו מחוץ למתווה התיירות, אף שאנחנו לגמרי עסק שמתבסס על תיירות". מושב שדה אליעזר אומנם נכלל במתווה הפיצוי, שאפילו כולל את ענף המסעדנות, אך שלום לא יקבל פיצוי על הפגיעה בהכנסות המסעדה השנייה שבבעלותו מכיוון שהעסק רשום בקצרין.

שלום מתרעם על אפליית העסקים הקטנים לעומת העסקים הגדולים בכל הנוגע למתווי הפיצוי. לדבריו, עסקים גדולים זוכים ל'מתווה בתפירה אישית' במטרה לתת להם מענה רלוונטי, ואילו עסקים קטנים יותר מוצאים את עצמם ממתינים לסיוע שמגיע להם ומסתבכים בסבך הביורוקרטיה. "אני נלחם מלחמות עולם, וכלום לא קורה בלי זה", אומר שלום, שמנסה לקדם את סוגיית הפיצויים בעזרת רואה החשבון שלו וגורמים בעיריית קצרין.

למרות שמיטשוס הוא אחד העסקים הוותיקים והיציבים באזור, שלום מוטרד יום ולילה ממצבו. "זה פסיכי לגמרי. זה עסק משפחתי ואורך הנשימה שלי נגמר. כבר הרבה זמן אני לא ישן בלילה. כבני אדם יש לנו יכולת חשיבה חיובית בלתי נגמרת. אתה לא חושב שלא תצליח לעבור את זה, אבל בסופו של דבר זה יכול לקרות. יכול להיות שמפעל החיים הזה ימות, וזה נורא".

"למה רק מי שיש לו לובי חזק מקבל, אבל העסקים קטנים קורסים?"

למרות זאת, חשוב לו להדגיש: "אנחנו לא במקום של להתבכיין, זה לא הכיוון שלנו. אנחנו פשוט מתארים את הסיטואציה. אנחנו יצרנים, עושים דברים יפים, יצירתיים, מגניבים. אנחנו הופכים את הגולן והגליל למה שהם, עם תרבות קולינריה, יצירה מקומית לא נגמרת שרק מתפתחת ומתפתחת. באירופה קינאו ביכולת הזו. אני כל כך רוצה שלא יתנו לזה להתפרק. שיעזרו לנו לשמור על זה. לא רק בשבילנו, בשביל המדינה. זה נכס".

ההכנסה שלו כרגע מגיעה ממכירת יין של היקב במרכז הארץ. "בתקופות קשות אנשים מפצים את עצמם. בקורונה, לדוגמה, אנשים הגדילו מאוד את צריכת היין. זה דחף מאוד את תרבות היין בארץ. אנחנו מוכרים יין מהמלאי. עשינו מבצעים לארגזים, פרסמנו פוסטים בפייסבוק, והציבור, לזכותו ייאמר, מדהים. כל מי שיכול לקנות משהו ולעזור – קונה בהמונים. זה ה-10% שאנחנו מצליחים להחזיק. אבל אנחנו לאט לאט גומרים את המלאי, ולא ברור לאיזה כיוון המלחמה מתקדמת. מצד שני, כשאתה בונה יקב יש לך מלאי של יין, ואנחנו מכלים את המלאי הזה, במקום לתת לו להתיישן ולהשתבח. אני מוציא בקבוקים מוקדם מדי, ובמובן הזה, זה עוד אופן שבו העסק מדמם".

שלום ביקב סלוקיה. "לאט לאט גומרים את המלאי, ולא ברור לאיזה כיוון המלחמה מתקדמת" (צילום: סוניה גרשפט)

אין לו ביקורת על המרחק התודעתי בין תושבי מרכז הארץ לתושבי הצפון בתקופת המלחמה. "אנשים בישראל הם אחלה, מדהימים. אנשים במרכז חיים רגיל, עד כמה שהם יכולים, ובצדק. אסור לעצור את החיים, וגם לא צריך. מה זה יעזור לי שיעצרו את החיים במרכז?"

האחריות להעמיד פתרונות, הוא אומר, היא של הממשלה. "הייתי אומר לשר האוצר סמוטריץ': תדאג שהמערכות יפעלו בצורה הרבה יותר משומנת. כוונות טובות לא מספיקות. הרי בקנה מידה של מדינה זה גרושים לסייע למי שלא מפונה מהצפון ונפגע. אז למה אני צריך לא לישון בלילה? למה רק מי שיש לו לובי חזק מקבל, אבל העסקים הקטנים, שהופכים את הגולן לפנינה שהוא, קורסים?

"אסור לנו להתבלבל לשנייה אחת. יש פה עם נפלא. אנשים עושים כל מה שהם יכולים במסגרת ההגבלות. אבל צריך שזה ייגמר. אנחנו רוצים לראות את כולם שוב בצפון, זה מה שיבריא אותנו באמת. בסוף העם ינצח".

ניתן ליצור קשר באתר, באינסטגרם או בטלפון 054-7755777, 04-6963334 (קצרין) או 04-6997005 (שדה אליעזר)