בחורפיש מתלבטים עד הרגע האחרון אם לפתוח את שנת הלימודים. "עד עכשיו לא קיבלנו החלטה" אומר ל'דבר' אנוור עאמר, ראש המועצה. "חסר מיגון ל-640 מ"ר. יש לנו שני בתי ספר לא ממוגנים וגן אחד לא ממוגן". הוא הוסיף כי לפיקוד העורף יש כבר תוכניות לבניית מקלטים, אך דבר לא נבנה עד עכשיו.

המועצה המקומית חורפיש, המונה כ-6,800 תושבים, שוכנת סמוך לגבול עם לבנון – אך תושביה סירבו להתפנות. אזעקות נשמעות בה תדיר. ביוני האחרון נפגעו בה 11 אנשים מפגיעת כטב"ם. מרביתם חיילים, השוהים בעמדת צה"ל שהוקמה בכפר.

"אנחנו כבר 11 חודשים במצב מלחמה" מספר עאמר. "הרבה חוויות לא נעימות. התלמידים למדו במקלטים. יש הרבה פחד, טראומה ובעיות נפשיות אצל ההורים והילדים". לדבריו, המדינה עדיין לא סיפקה שום פתרון.

אנוור עאמר. "עדיין לא קיבלנו פיצוי על הנזקים בכפר, על הפגיעה בתשתיות, במוסדות הציבור" (צילום: דוד עאמר, ויקיפדיה)

לדבריו, תקציבי החירום ליישובי קו העימות אינם מספקים את הצרכים. "התקציבים ליישובי קו העימות לא מספיקים. זה כאילו תקציב שגרה, ואנחנו לא בשגרה. אנחנו לא יכולים להשתמש בהם למה שאנו צריכים, זה לא פותר את הבעיות שלנו. כל מה שאני יכול לעשות זה לצבוע ולספק כסאות ושולחנות".

עאמר נותן דוגמא למענים החסרים: התלמידים הלכו לבתי הספר במסלולים קבועים על הכביש הראשי כדי להצליח להתגונן בעת אזעקה. "ילד שהולך על כביש הראשי זה לא הגיוני. 700 ילדים שמגיעים לבית ספר, זה אומר 300 מכוניות שמגיעות, נוצרים פקקים. זו סכנה לילדים, בטיחותית וביטחונית. הוא מספר שבמועצה ביקשו מימון להסעות לכל התלמידים. "אני רוצה להביא אותם באוטובוס, במרוכז".

הוא מספר שחורפיש, כמו רוב הכפרים הדרוזיים, סובלת ממצוקה תקציבית גם בשל הקיצוצים בתקציב המדינה. "עכשיו קיבלנו 8 מיליון מיליון ש"ח כתקציב תוספתי. כיסינו את כל החובות מהשנה האחרונה. אבל עדיין לא קיבלנו פיצוי על הנזקים בכפר, על הפגיעה בתשתיות, במוסדות הציבור. אפילו נציגי מס רכוש לא הגיעו. אני מתנהל ללא תקציב, רק לפני שבוע הגיע הכסף".

1,884 תלמידים אמורים לפתוח את שנת הלימודים הנוכחית בחורפיש, אך אין מספיק אנשי צוות. "לא הוסיפו אפילו תומכת למידה אחת. במקרה של מתקפה, לאן ילכו הילדים? איפה הסייעות?"

עאמר דואג לשלום אנשי החינוך והטיפול בכפר, האמורים לטפל בילדים. "ביקשנו עזרה ולא קורה שום דבר. הצוותים החינוכיים לא קיבלו הכשרה איך ללמד בשעת חירום, איך להתמודד עם טראומה. אין ליווי פסיכולוגי ואין יועצים חינוכיים. אפילו לא הוציאו אותם לימי הפוגה, לחשוב איתם איך לחנך בשעה זו".

"אני לא מרגיש את מנהלת צפון במשרד החינוך, אני לא יכול להצביע על שום דבר שנעשה במשרד למען התלמידים" קובע עאמר בכאב. "בעת חירום אין מועד שני. יש מועד אחד. אנו לא מתנהלים בחירום בצורה נכונה, ובינתיים אנו מפסידים. אנחנו מאבדים את בתי ספר, מאבדים את הצוות החינוכי, מאבדים את הילדים".