עשרות אלפי מורים המאוגדים בארגון המורים העל יסודיים צפויים להשתתף מחר (ראשון) בשביתה בתיכונים. הסיבה לשביתה היא חוסר הסכמה בין ארגון המורים למשרד האוצר ומשרד החינוך על הסכם שכר חדש.
אחד מעובדי ההוראה שישבתו מחר הוא גל לוסטיג (33), מחנך ומורה להיסטוריה ותנ"ך בתיכון החברתי בקריית אתא של רשת 'דרור בתי חינוך'. הוא גם אחד ממובילי הקבוצה 'מורים ומורות במאבק'.
לוסטיג: "מטרת הקבוצה היא לתמוך במאבק ולעורר את השיח של המורים סביבו, אנחנו לא מתיימרים להיות ארגון עובדים חלופי. בשנתיים האחרונות הבענו את תמיכתנו במאבק דרך הפגנות וקיום שיחות הסברה עם מורים בשטח. בתחילת המלחמה הפעילות שלנו דעכה, בין היתר בגלל השירות שלי במילואים, אבל עכשיו חזרנו".
"הסכמה לחוזים אישיים משמעותה הפרטת מערכת החינוך"
שביתת המורים מגיעה לאחר שנתיים של מאבק. ערב פתיחת שנת הלימודים הנוכחית הגיעו הצדדים להסכמות, אך אלו לא הבשילו לחתימת הסכם שכר, מה שהוביל לשנה נוספת של מאבק ומשא ומתן מקוטע. כדי להימנע מתסריט דומה בשנת הלימודים הנוכחית, יו"ר ארגון המורים רן ארז הכריז שלושה ימים לפני תחילת הלימודים על שביתה ב-1 בספטמבר.
לוסטיג מסביר את הסיבות למאבק, כפי שהוא רואה אותן. "ברמה הפשוטה ביותר, אנחנו שנתיים ללא הסכם שכר. הדבר השני, המהותי יותר, הוא שהסכמה לחוזים אישיים משמעותה הפרטת מערכת החינוך".
לוסטיג מתייחס למחלוקת מרכזית במו"מ על הסכם שכר: דרישת משרד האוצר לכך שחלק מהמורים יעבדו בחוזים אישיים, ולא כחלק מההסכם הקיבוצי. באוצר מעוניין ש-10% מהמורים ו-10% מהמנהלים יועסקו בחוזים אישיים, וארגון המורים מתנגד לכך מכל וכל. שר החינוך קיש הציע ש-6% מהמורים והמנהלים יועסקו בחוזים אישיים, בדומה למה שהוחלט בהסכם השכר עם הסתדרות המורים ב-2022. לא ברור אם הצעת קיש דורשת חוזה אישי ל-6% מהמורים וגם ל-6% מהמנהלים, או ל-6% מכלל המורים והמנהלים, בלי תלות בתפקיד.
לוסטיג מסכים עם טענותיו של יו"ר ארגון המורים רן ארז, כי החוזים האישיים הם צעד בתהליכי הפרטה של מערכת החינוך. "מערכת החינוך עוברת הפרטה זוחלת כבר שנים רבות, אחת הדרכים העיקריות היא ייבוש התקציב למערכת. החוזים האישיים זה פשוט לשים את הרצון להפרטה על השולחן – פורום קהלת הוא קצה של תופעה רחבה יותר. אני מאמין שעל ארגון עובדים לשמור על המערכות הציבוריות, ובתוך זה ארגוני המורים על מערכת החינוך, לכן בטווח הארוך אני מעדיף שלא יהיו חוזים אישיים, גם אם במחיר של תוספות שכר נמוכות יותר".
לדבריו, חוזים אישיים מייצגים גישה שגויה לחינוך. "עבודה בחינוך לא צריכה להיות משהו זמני. השאיפה היא שאנשים ייכנסו יתמקצעו ויהפכו טובים יותר עם הזמן. ההיגיון של שוק ההיי טק, של לקפוץ מעבודה לעבודה, לא תופס כאן".
ללוסטיג, שעומד להתחיל שנה שלישית בהוראה, יש מה להגיד למורים צעירים כמוהו. "אני חושש שגורמים שונים מנסים לנצל את העובדה שצעירים לא חושבים על פנסיות והטבות מעין אלו. אבל האמת היא שעכשיו אנחנו מורים 'צעירים', ובהמשך אנחנו נהיה מורים 'ותיקים' אז צריך לדאוג שיישארו לנו כל הזכויות שמגיעות עם זה".
"הפנטזיה שלי היא שיבינו שצריך להכניס את היד לכיס"
בשנתיים האחרונות נוקט ארגון המורים עיצומים הכוללים בין השאר אי הזנת ציוני המגן במערכות הבית ספריות, אי השתתפות בפעילויות חוץ ובטיולים וסיום יום העבודה בשלוש. לוסטינג סבור ש"מה שחשוב לציבור ולמדינה זה הבגרויות, ולכן העיצומים הקשורים לבגרויות הם בעלי ההשפעה הגבוהים ביותר".
הוא תוהה על האפקטיביות של עיצומים מסוגים אחרים: "הוצאנו טיולים לחניכים (כך מכונים התלמידים בתיכון החברתי, מ.מ.) רק באישור ארגון המורים, אבל אני תוהה כמה לציבור זה משנה אם לתיכוניסטים יש טיולים או מסעות לפולין או לא. דוגמא אחרת: ימי הצוות שלנו מתקיימים אחרי שלוש. עם כל הכבוד, לחניכים ולהורים לא משנה אם ימי הצוות שלנו מתקיימים או לא, ביטול ימי הצוות פוגע בסופו של דבר רק בנו".
לוסטיג מצר על כך שלא דיבר יותר עם תלמידיו על מאבק המורים. "הצלחנו בכך דווקא סביב המאבק של הסתדרות המורים להסכם שכר לפני שנתיים", הוא אומר.
"הפנטזיה שלי שמישהו שם יתעשת ויבין שצריך להכניס את היד עמוק לכיס ולהשקיע דווקא עכשיו במערכת החינוך" אומר לוסטיג. "אם זה לא קורה, אז יאללה, להשבית את המערכת כמה שצריך. כמו השביתה הגדולה ב-2008."
