מאות רבות של אנשים עברו אתמול (ראשון) בשעות הערב בחצר המינהל הקהילתי של שכונת בקעה בירושלים. האווירה הייתה שקטה. זהירה. עצובה.

בשעה 18:30 התכנסו אנשי הקהילה לתפילה משותפת ולקריאת פרקי תהלים לעילוי נשמתו של הירש גולדברג-פולין, שנרצח בשבי חמאס והלווייתו תתקיים היום בשעה 16:00 בירושלים.

אחרי התפילה, נשארו המשתתפים להדליק נרות לזכרו, לכתוב בספרי הזיכרון ובלוחות הזיכרון המאולתרים שהוצבו על גדר המגרש. 

אנשים המשיכו לזרום פנימה אחרי התפילה. מרביתם כלל לא הכירו את הירש, אבל הסיפור שלו נגע ללבם. דקות ארוכות עמדו בשקט מול מאות הנרות המהבהבים, בוכים, אומרים פרקי תהלים.

בשכונה, המשתייכת למעמד הבינוני-גבוה של ירושלים, ניתן היה לראות אנשים מכל שכונות העיר, מכל הספקטרום הדתי-יהודי ושאינו יהודי, פשוט לוקחים חלק בצער המשפחה ועם ישראל כולו. 

מיתר, פז ואילנה לא הכירו את הירש, וגם אינם מתגוררים בשכונה, אבל אילנה קיבלה את ההזמנה בקבוצת ווטסאפ והגיעה. "היה לי חשוב לקחת חלק, ואם לא בהפגנה בקפלן, אז לפחות במשהו שקט יותר, מכונס יותר", אמרה.

"הם הרי לא היו חייבים לחיות פה, הם עלו לארץ ותרמו לה. אני חושבת שזה נגע בהרבה מאוד אנשים", הוסיפה מיתר, שהגיעה מהיישוב מוצא שבפאתי ירושלים. 

בצד, ניהלה קבוצה קטנה של אנשים דיונים שנשמעו כמו חמ"ל לקראת מבצע עצוב ומרגש במיוחד: הלוויה של הירש. אלה היו כמה מחברי הקהילה השוויונית של בית הכנסת "הקהֶל" בשכונה, אליה משפחת גולדברג-פולין משתייכת. הרַבָּהּ תמר אלעד-אפלבאום, שחשבה על תכנון הלוויה וארגון שלה יחד עם החבורה, אמרה: "זו משפחה שבפשטות ובאור חיברה את כולם. בכל העולם התחברו אליו, כי המשפחה שלו באה מתוך מקום של חיבורים". 

גם בסניף בני עקיבא הסמוך, בו הירש היה חניך בעבר, קיימו פעילות לזכרו, ומחוץ לסניף הציבו שולחן עם נרות שנותרו דולקים זמן רב, למרות הרוח הירושלמית הקרירה.