בית הדין האזורי לעבודה קבע היום (שני) שהשביתה למען החטופים תקוצר, ותסתיים ב-14:30, עקב היותה "שביתה פוליטית". זאת לאחר דיון בבקשות לצווי מניעה לשביתה שהגישו הממשלה ו'פורום הגבורה', המייצג הורים שכולים במלחמת חרבות ברזל.

ההסתדרות הודיעה במהלך הדיון על קיצור השביתה וסיומה היום ב-18:00, במקום מחר ב-06:00. בהמלצת נשיאת בית הדין הדס יהלום הופסק הדיון להתייעצות בין ההסתדרות לנציגי משרד האוצר על קיצור נוסף של השביתה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה והותירו את ההחלטה לבית הדין.

במקביל, בג"ץ דחה את עתירת פורום תקווה, המייצג חלק ממשפחות החטופים, שדרש לאסור על השביתה. השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ורות רונן קיבלו את טענת ההסתדרות שהדיון בשביתה צריך להיערך בבית הדין לעבודה.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד אמר בעקבות הפסיקה: "אנו חיים במדינת חוק ומכבדים את החלטת בית המשפט, אי לכך אני מנחה את כולם לשוב לעבודה בשעה 14:30. חשוב להדגיש כי שביתת ההזדהות הייתה מהלך חשוב ואני עומד מאחוריו. על אף הניסיונות לצבוע את הסולידריות בצבעים פוליטיים, מאות אלפי אזרחים ואזרחיות הצביעו ברגליים. אני מודה לכל אחת ואחד מכם – לעובדות ולעובדים, לוועדים ולמרחבים, לאיגודים המקצועיים, למגזר הציבורי ולמגזר הפרטי.

לדברי בר-דוד, "הוכחנו שלגורל החטופים אין ימין ואין שמאל, יש רק חיים או מוות, ולא נאפשר הפקרה של החיים. כל חיי הייתי חייל של מדינת ישראל ואמשיך להילחם על הערכים של כולנו – ערכים יהודים של ערבות הדדית ושל פדיון שבויים. הערכים האלה גדולים מכל מפלגה ומכל פוליטיקה – הם הדבק של עם ישראל. אני מתחייב בפני משפחות החטופים שההסתדרות תמשיך למלא תפקיד מוביל ומרכזי במאמצים להחזיר את בנינו ובנותינו הביתה".

לטענת ההסתדרות, שהוצגה בעל פה בתגובה לבית הדין ובכתב בתגובה לבג"ץ, מדובר בשביתת הזדהות וסולידריות, אך גם בשביתה כלכלית שכן החברה הישראלית מצויה במשבר על רקע המלחמה, הטיפול בחטופים ועוד קודם לכן הרפורמה המשפטית – משבר המהווה גם אירוע מאקרו כלכלי המשפיע על העובדים בישראל. את טיעונה זה מחזקת ההסתדרות בין היתר בכך שנתבקשה והסכימה לתרום יום הבראה של העובדים במשק כדי ליטול חלק במאמץ הכלכלי, וכן בתמיכת פורום הארגונים הכלכליים המאגד את הגורמים הכלכליים הגדולים במשק בשביתה, בהם הבנקים, הקניונים רשתות הקמעונאות הגדולות ובתי ההשקעות.

בית הדין האזורי קבע בהחלטה שהוגדרה כסעד ארעי ומיידי, להורות על הפסקת השביתה עד השעה 14:30. השופטת הדס יהלום קבעה כי מדובר בשביתה פוליטית אסורה, וכי איננה מקבלת את טענות ההסתדרות באשר להשלכות הכלכליות של המשבר. השופטת ציינה כי בהמשך ייקבע דיון גם בסעדים נוספים ביחס לשביתה.

השופטת ציינה כי בית הדין שמע את דבריהם של יצחק בונצל, אביו של החייל עמית בונצל ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה, ואת דבריו של אלי אלבג, אביה של החטופה לירי אלבג. "לפני מתן החלטה נציין כי נושא השבויים והחטופים כמו גם רצח ששת החטופים בימים האחרונים, קורע את ליבות כולנו", כתבה. "העם כולו בוכה על האובדן ועל ההחמצה".

בית הדין האזורי: הנשיאה הציעה לקצר את השביתה בהסכמה, ב'פורום הגבורה' דרשו פסק דין 

הדיון בבית הדין האזורי תל אביב נערך בפני הנשיאה הדס יהלום, ונציגי הציבור אורנה לוי ודוד זיו. הנשיאה יהלום הציעה לנציגי ההסתדרות להגיע להסכמה עם העותרים על קיצור השביתה ל-14:00, והם סירבו לכך ואמרו שלפורום הגבורה אין זכות עמידה בפני בית הדין, והם מוכנים לדון רק עם המדינה ביחס לעובדי המדינה.

בפתח הדיון שאלה הנשיאה יהלום את נציגי ההסתדרות "לכמה זמן אתם מתכננים את השביתה?". יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל עדכן מפי יו"ר ההסתדרות שהשביתה תסתיים היום ב-18:00, לאחר שבתחילת הדיון הודיע שהשביתה תסתיים מחר ב-06:00 בבוקר.

עו"ד אורנה לין, המייצגת את ההסתדרות, ציינה שמקומות עבודה רבים שמשתתפים בהשבתה עושים זאת למעשה מכוח החלטת המעסיק ולא ארגון העובדים, כך שאין להתייחס לכך כשביתה. "אין שביתה כשמעסיק משבית בעצמו את העסק שלו. ויש רשימה שלמה של עסקים וארגונים עסקיים כאלה. שם לא מתקיימת שביתה משום שהמעסיק משבית את העסק שלו. יש מקומות שזו לא שביתה על פי חוקי העבודה."

עו"ד לין הוסיפה ש"יש כאן נסיבות מאוד מיוחדות. ההסתדרות הכללית לא משביתה את המשק בכל רגע, וההוכחה טמונה במשברים האחרונים. שיקול הדעת של מוסדות ההסתדרות הוא מאוד זהיר. בשל הנסיבות המיוחדות, השביתה היא שביתה מאוד מיוחדת
זה לא רק שהיא שביתת מחאה ושביתה סולידרית, היא שביתה כלכלית. רק לאחרונה ההסתדרות נכנסה תחת האלונקה וויתרה על יום הבראה. אנחנו עדים לחרדה כלכלית של כל המומחים ושל אוצר המדינה כתוצאה מהמשבר אליו נקלעה מדינת ישראל."

לין הדגישה ש"הסתדרות העובדים, כארגון העובדים הגדול במדינה, לא יכול לשבת על הגדר בסיטואציה הזו. אי אפשר להגיד שכל העובדים במשק צריכים לתרום יום הבראה כי יש משבר כלכלי, ואז להגיד שאין להם זכות לשבות כשיש משבר חברתי."

"יו"ר ההסתדרות אמר מעל כל במה שמדובר גם בשביתת סולידריות וגם בשביתה כלכלית. זו שביתה של חרדה גדולה גם מהמציאות הכלכלית תשפיע על העובדים". עם זאת ציינה לין ש"אין להבין מדבריי שההסתדרות לא הצטרפה לקולות שקוראים להשיב את החטופים מעזה. היא הצטרפה. זו שביתה מיוחדת שיש בה ערבוב של שביתה כלכלית, שביתת סולידריות ושביתת מחאה".

על טענת העותרים להיעדר התראה מוקדמת לשביתה אמרה עו"ד לין: "יש מקרים של שביתות דחופות, שאי אפשר לתת התרעה. המקרה המצער שאירע הוציא את עם ישראל לרחובות, זו לא סיטואציה בה אפשר לתת התראה 15 יום מראש".

לין סיכמה את דבריה ואמרה: "ללשבת על הגדר יש מחיר. מדובר בשביתה מידתית, קצרה ואחראית".

נציג פורום הגבורה: "אי אפשר להטריף את המדינה הקטנה שלנו כך"

עו"ד אילן בומבך המייצג את פורום הגבורה אמר: "אנחנו נמצאים כרגע במלחמה רב זירתית. מתמודדים עם הרבה זירות. בין היתר, גם בזירה הכלכלית. זה הזמן בו מחליטים בהסתדרות לצאת לשביתה בלתי חוקית? זה בלתי מתקבל על הדעת". לדבריו, "אי אפשר להטריף את המדינה הקטנה שלנו כך, אנחנו במילא מתמודדים עם הרבה".

לדברי עו"ד בומבך, "סעיף 2 לחוק ליישוב סכסוכי עבודה מסביר מהם הנושאים עליהם מותר לצאת לשביתה. בוודאי שאין שם נושא פוליטי. רק סינוואר מוחא כפיים מהסיטואציה הזו. אין כרגע הצעה קונקרטית על השולחן שחמאס מקבל ואנחנו רק צריכים לקבל. זה לא המצב. וגם אם זה היה המצב, השביתה הזו לא היה חוקית. נאלצנו לעשות את העבודה של המדינה ב-4 בבוקר ולהגיש את העתירה. זה לא מתקבל על הדעת. המשק סופג כל יום מיליארד וחצי שקל. זה לא מעניין את המדינה?"

נציג המדינה אמר בדיון: "הבקשה שלנו מופנית אך ורק לעובדי המדינה. כאשר מעסיק ועובדים מחליטים יחד שלא לפתוח את מקום העבודה, זה לא עניין של בית הדין לעבודה ולא שביתה. לכן הבקשה שלנו מופנית רק לעניין עובדי המדינה". הוא ציטט מההודעה של ההסתדרות ואמר 'מטרתה היחידה של השביתה היא להחזיר הביתה את כלל החטופים עכשיו'. אין פה שום דבר כלכלי". הוא הציג טענה נוספת לפיה שביתה סולידרית היא מוגבלת בזמן ואורכת מספר שעות.

נשיאת ביה"ד: "יהיה פה מסר אם נצא מפה בהסכמות"

הנשיאה יהלום הציעה לעו"ד לין להגיע להסכמות על קיצור השביתה. "יהיה פה מסר אם נצא מפה בהסכמות. אנחנו מציעים שלא נתווכח על מהות השביתה, ונקצר את משך השביתה. ההצהרה של בר-טל מקובלת. אנחנו מצפים שתהיה פה הצהרה של ההסתדרות שהשביתה תקוצר, לא רק ב-18 בערב אלא לפני."

עו"ד לין השיבה: "כשנכנסנו לאולם כבר באנו בניסיון לעשות את השביתה עוד יותר מידתית. לכן קיצרנו את השביתה ל-18. כל ניסיון אחר לקצר את השביתה הוא ניסיון להגביל את השביתה". היא הוסיפה ש"יש משפט עבודה ויש יחסי עבודה, וכשההסתדרות מגיעה להבנה והסכמה עם ארגונים כלכליים, יש פה הרבה מיחסי עבודה".

הנשיאה יהלום אמרה לנציגי ההסתדרות: "אני מצפה שיצא מסר מההסתדרות שתקצרו ל-14 בצהריים". עו"ד חנה שניצר מהלשכה המשפטית בהסתדרות אמרה: "אני לא נושאת ונותנת עם מי שאין לו זכות עמידה", זאת ביחס לפורום הגבורה. עו"ד בומבך השיב: "אנחנו רוצים פסק דין".
עו"ד לין אמרה: "הסכמה אין. אז מה שההסתדרות מבקשת זה לקבל החלטה חדשה על קיצור. לצורך מה?"
הנשיאה יהלום: "רציתם ליצור אימפקט, האימפקט נוצר. הכאוס במשק נוצר".
יו"ר הסתדרות המעוף גיל בר-טל: "אנחנו נדבר עם המדינה. פורום גבורה הם לא בר פלוגתא שלנו. הבקשה הוגשה על ידי המדינה לגבי עובדי המדינה. איתם נדון".

אלי אלבג, אביה של התצפיתנית החטופה לירי אלבג, נשא דברים בבית הדין מטעם ההסתדרות: "אני אבא של לירי שחטופה עם עוד 101 אזרחים. אנחנו כבר 330 יום זועקים שמישהו יושיע יוציאו אותנו מהסיוט הזה. כבר שישה חודשים אני מבקש מארנון שיעזור לנו. הוא לא הסכים. הוא אמר, אני לא גוף פוליטי, יש לנו בהסתדרות ימין ושמאל, אני לא מסכים. אין שבוע שלא הידפקתי על דלתי ההסתדרות. אף אחד לא שומע אותנו. לא חברי ממשלה, לא שרים.

"אני חרד לגורל מדינת ישראל. כאזרח, אני רואה לאן מוביל אותנו ראש הממשלה. מה ששבר את ארנון זה הרצח של החטופים בדם קר, שהיו צריכים להיות בבית בזמן. אמרתי לו, ארנון, יש לך אשמה בזה. יכולת לעשות משהו. אנחנו האזרחים חרדים לגורל מדינת ישראל. הגיע הזמן שמשהו יתעורר ויזוז. המדינה לא יכולה להמשיך כך". לאחר דבריו של אלבג, הנשיאה יהלום הביעה חמלה לסבלה של לירי ושל בני המשפחה.

עו"ד לין ביקשה בתום הדיון זמן נוסף כדי להגיב לבקשות שהוגשו. "אני מבינה שאין מנוס מלקבל החלטה", אמרה.

בזמן ההפסקה, בני משפחות חטופים שהגיעו לדיון התווכחו עם עורך הדין של פורום הגבורה, אילן בומבך, שלטענתו, ההצעה הנוכחית לעסיקה מהווה "דגל לבן, זה כניעה, זו יציאה מעזה, זה עם ישראל לא יקבל". אלבג השיב לו: "מי זה ראש הממשלה, מי אחראי על החורבן הזה? הוא אחראי על החיים של הילדה שלי?". לשאלה מה דעתו על השביתה אמר: "לא צריכה להיות מדינה, איזה שביתה? צריך לעצור את המדינה, צריך להביא את הילדים".

בתחילה עתרה המדינה  לבית הדין הארצי בירושלים, אך בית הדין הארצי הפנה אותה להגיש תחילה עתירה בבית הדין האזורי תל אביב, כך שיתאפשר דיון מאוחד עם העתירה של פורום הגבורה. את ההסתדרות ייצגו בדיון עו"ד אורנה לין, עו"ד חנה שניצר ועו"ד ויוי וייץ. את פורום הגבורה ייצג עו"ד אילן בומבך.

בג"ץ דחה את עתירת פורום תקווה: הדיון ייערך בבית הדין לעבודה

בג"ץ דחה את עתירת פורום הגבורה נגד השביתה, וקבע כי בית הדין לעבודה בתל אביב הוא שידון בנושא. את ההסתדרות ייצג יועמ״ש ההסתדרות עו״ד חילי שמיר.

הדיון בבג"ץ נערך בפני השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ורות רונן, ונסוב בעיקר סביב סמכותו של בג"ץ לדון בסוגיה מובהקת של יחסי עבודה. באופן חריג, העתירה לבג"ץ הוגשה נגד הסתדרות עובדי המדינה ולא נגד גוף של המדינה, בנימוק שההסתדרות היא גוף דו-מהותי (בעל מאפיינים של גוף פרטי וגוף ציבורי) לצד "נסיבות חריגות".

לדברי עורך הדין של פורום תקווה, בועז ארזי: "בית המשפט צריך לעצור את הסחף הזה. אם יש שביתה בלתי חוקית מובהקת לא צריך להסתפק בפשרה, צריך לתת פסיקה מהותית". השופט אלרון השיב לו ש"אנחנו לא נכנסים למטרייה הזו בכלל, שהיא בתחום מומחיותו של בית הדין האזורי."

עו"ד ארזי טען שאין לו זכות עמידה בבית הדין לעבודה, והשופטת רונן ציינה שפורום הגבורה, שמהווה התארגנות דומה, כן עומד בבית הדין האזורי. ארזי השיב: "השביתה הזו היא לא על יסוד יחסי העבודה. היא מגייסת את העובדים לשביתה מול כל צרכני העבודה. עם כל הכבוד לטענות על ההשפעות הכלכליות, זה לא יחסי עבודה. זו שאלה ערכית שנוגעת לביטחון וליחסי החברה בישראל ולא לעבודה. גם ללקוחות שלי מגיע לקבל את יומם בבית הדין."
השופט אלרון: "גם שאלת מה גדרן של שאלות הנוגעות ביחסי העבודה, היא בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה."

היועץ המשפטי של ההסתדרות, עו"ד חילי שמיר, אמר בדיון: "היינו כאן לפני כחודשיים בבג"ץ כמשיבים, והשופט עמית פתח את הדיון בשאלה 'מי אתה? אני לא מכיר אותך בכלל'. הוא התכוון, מה ההסתדרות עושה בבג"ץ? ההלכה המושרשת משנת 1965 היא שההסתדרות אינה גוף ציבורי, ולא מוגשות עתירות נגד ההסתדרות… הסמכות העניינית היא של בית הדין לעבודה. כשבג"ץ מפעיל את סמכותו למען הצדק, זה כשאין אף אחד אחר שעושה זאת. אבל בדקות אלה אני מקבל הודעות מבית הדין לעבודה שמתקרבים בו להסכמה. יש טריבונל שיפוטי שדן בזה ממש בדקות אלה".