מאות השתתפו היום (שני) בהלווייתה של כרמל גת ז"ל, שנחטפה מקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר בידי מחבלי חמאס, הוחזקה בשבי ונרצחה כמעט 11 חודשים לאחר מכן. גת, בת 40 בהירצחה, היא אחת מששת החטופים שצה"ל איתר את גופותיהם במנהרה ברצועת עזה במוצאי שבת, והן הושבו לישראל. היא היתה מורה ליוגה וסטודנטית לתואר שני בריפוי בעיסוק. חטופים ששהו איתה ושוחררו סיפרה שתמכה בהם נפשית ותרגלה איתם יוגה.

כרמל גת ז"ל (צילום: אלבום פרטי)

אמה של כרמל, כינרת גת, נרצחה ב-7 באוקטובר. כרמל נחטפה יחד עם אחיה אלון, בת זוגו ירדן ובתם גפן בת ה-3. השלושה הצליחו לברוח מהרכב בו נסעו, מחבלי חמאס איתרו את ירדן וחטפו אותה לרצועת עזה, ואלון וגפן הסתתרו בשטח במשך יממה עד שחולצו. ירדן שוחררה בעסקת החטופים הראשונה ב-30 בנובמבר. כרמל נותרה בשבי. היום היא נקברה לצד אמה כינרת ז"ל.

האחים אלון ואור: "כמה חוזק שאבנו ממך, גם כשלא היית פיזית לידנו"

אור ואלון גת, אחיה של כרמל גת ז"ל, ספדו לה: "כרמלי, אנחנו אוהבים אותך. כמה אנחנו צריכים אותך עכשיו שתתני לנו חיבוק. שתסתכלי לנו בעיניים. שתהיי איתנו. שתחזקי אותנו. כמה היינו צריכים ב-11 החודשים האחרונים. כמה נצטרך אותך בעתיד וכמה לא יתכן זה לדעת שלא תהיי שם איתנו.

"כמה יופי ואור ומגוון ואהבה הבאת לעולם, ואלינו. כמה השראה לקחנו ממך. כמה חוזק שאבנו ממך, גם כשלא היית פיזית לידנו. כמה אלון שמח ללוות אותך ולדרבן אותך בתחביב החדש שהדביק אותך, בריצה. ואני להיפגש איתך בארוחות שישי בתל אביב ולחמוק לעשן במרפסת ובקומה למעלה. כמה גפן אהבה לשחק איתך וכמה חיכית לרגעים האלו. כמה תחסרי לגפן. אין לנו תשובה לכמה. כי היית כל כך הרבה.

אלון (מימין) ואור גת, אחיה של כרמל גת ז"ל, בהלווייתה בקיבוץ בארי (צילום: קיבוץ בארי)

"את האיזון במשפחה שכל כך צריך. במיוחד אחרי שאיבדנו את אמא. כל אחד עם בעיותיו 'עלה אלייך לרגל' שתעזרי לו למצוא את הדרך הנכונה ולגלות נקודות מבט שונות בכל סיטואציה. היינו יושבים איתך אחרי שהיית קוראת לנו: אורקי, אלונצ'יק. יושבת לך בהקשבה עם כוס הקפה שלך שהמשכת לשתות מלפני כמה שעות, עם כחכוך הגרון, ובעיקר עם העיניים שראו אותנו באהבה ותמכו בנו תמיד.

"מתגעגעים לתאווה שלך לחיים, איך אהבת להזמין מלא מנות ולטעום מהכול, איך אהבת לבלות וגם לישון מוקדם אחרי יום שנתת את כל כולך. היכולת שלך לעשות עבור הזולת והכלל הפך לסמל ולסימן היכר שלך.

"לכל אורך חייך, נלחמת על מה שחשוב בעינייך בעוד את חוקרת ומדייקת מה הכי נכון או חשוב לך ולסביבתך. לחמת עבור צדק ושוויון חברתי ועזרה לכלל. כך גם, החברות הנפלאות שלך שחיברת מכל מקום מכירות אותך כאחיות.

הלוויתה של כרמל גת בקיבוץ בארי (צילום: קיבוץ בארי)

ארון הקבורה של כרמל גת ז"ל. לצד קבר אמה של כרמל, כנרת גת ז"ל שנרצחה ב-7.10 (צילום: קיבוץ בארי)

"זה אבסורד גדול כל כך שדווקא את נקלעת לתוך הסיוט הזה. את שראית את כולם, אך מי שהיה צריך לראות אותך, לא ראה. את סמל למאבק ואת סמל לתיקון. את חיה אתנו עכשיו, אתנו ודרכנו, כל רגע ורגע. נגעת בכל כך הרבה אנשים שפגשת בחייך ולאחר שנחטפת נכנסת ללב של רבים ברחבי בעולם. בטוחים שאת שותה קפה עם אמא בקיבוץ החדש שם למעלה. אוהבים אותך."

אור גת אמר: "אנחנו כועסים, אני כועס מאוד מאוד מאוד. אני צריך את עזרתכם לתעל את זה למקומות טובים. כרמל היתה אומרת שנמשיך להילחם על החיים שלנו, כי אף אחד לא יעשה את זה במקומנו. אז תתעוררו. תתעוררו מהחיים האלה ומהסיוט הזה, כולם".

"כל לילה, כמו מנטרה: הלוואי שכרמלי תחזור כבר. לא הצלחנו"

שי דיקמן, בת דודה של כרמל: "כל כך חיכיתי לראות את זה נפתר. לדעת שאת חוזרת לחיים שלך – לדרינק עם החברות, לחול בין הרגליים, לריצות בשדות, להודו שלך. לחיים שנרקמו פה. שתוסיפי עוד כיסא לשולחן ארוחת שישי, שעברה מהבית של אמא שלך לבית של אמא שלי. שתתני את הטון ביום השנה לאמא, בדקויות שמשנות לך כל כך, אלו שלא ידענו לחזות, ותקבלי את ההזדמנות להיפרד חבוקה בזרועות המשפחה. שתכירי את מאור הבן, מאור הבת, אוריאן ואור שכולם אור – ומיום חמישי גם את אלון, חמשת הילדים שנולדו לחברות שלך ב-10 וחצי חודשים שאת איתנו אבל לא כאן.

"שתראי איך איחדנו כוחות, משפחה וחברות ונוצר המרקם ההזוי והנעים שהוא המעטפת שלך שנהייתה גם שלי. נכנסתי לנבכי חייך בלי רשות כרמלי, סליחה. ומתוכם כל כך חיכיתי לראות איך את מחליפה שנינויות עם אור, צוחקת מהבדיחות של אבא, מחליפה מבטים עם אלון, דמיונות עם גפן. חיכיתי שתראי כמה היא גדלה ותהיי גאה בה. לראות איך את מוצאת את המילים המתאימות גם עבורה להכיר במציאות ולצעוד בעולם בבטחה.

מפגין נושא שלט עם תמונתה של כרמל גת, שנחטפה ונרצחה בידי חמאס, סמוך למדורה שהדליקו מפגינים למען שחרור החטופים על נתיבי איילון בתל אביב (צילום: דוד טברסקי)

"כל לילה, כמו מנטרה: הלוואי שכרמלי תחזור כבר. תמיד אותם 3 שלבים: מחנק מהמחשבה על מה שעובר עלייך שם, שמתחלף בהתרגשות מלחשוב עלייך בחיים,
שמתחלפת במחנק – שנצליח בזמן, רק שתחזור כבר. לא הצלחנו."

"כמעט והיית כאן בחודש נובמבר, שמך הופיע ברשימה של היום ה-8 בעסקה שנמשכה 7 ימים. כמעט והיית כאן בחודש יולי, שמך הופיע במקום מספר 5 בין הרש לעדן, שחזרו אתמול כמוך. מתים. בשני המקרים, המדינה שלי, שלך, העדיפה מלחמה על פני חיים. מלחמה על פני חייך.

"היית בבארי ב7.10, הגעת הביתה, להורים. על זה אין לי ולו בדל טענה. אבל הכמעט, וכמעט, שתלויים בנו, צובעים את הכול בתחושת החמצה צורבת. מחניקה. עם הזמן היא תפנה מקום להכרה, כמה אנשים פעלו כדי שתחזרי. וכמה אנשים הזדעזעו והתעוררו – כדי להביא את החטופים הנותרים בזמן.

"כרמלי, היית אור בשבי. אבל יותר מזה, נועם שהיה איתך 50 ימים בשבי כתב לך: תודה שדאגת לי, בזכותך אני פה. אם גם אתם כמוני מרגישים את הכאב, התסכול, ההחמצה – אני קוראת לכם לנתב אותם בדרכה של כרמל, לדאוג לחטופים, שבזכותכם יהיו פה."

"חומלת, מכילה, מקשיבה עם כל הלב"

אושרת קפיטנוב מקיבוץ בארי, ספדה לכרמל גת: "כרמל למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. באופייה היתה בעלת אישיות טיפולית, חומלת, מכילה, מקשיבה עם כל הלב. היא גם חכמה וחריפה, כל מילה שלה נאמרת בדיוק במקום. כרמל רצינית ועמוקה, מצחיקה וספונטנית. חברת נפש להרבה חברים וחברות.

"היא לא נכנעה לתפקידים, ואין מסגרת שהגבילה לה את חופש המחשבה. בבארי כרמל משתייכת לכיתת פטל. בנערותה היתה מדריכה בנוער העובד והלומד בקן בארי והדריכה את כיתת נורית שדל אחיה הצעיר אור. עבדה גם בפעוטון עופרים ובגן הירק של הקיבוץ לצד סבה, אליהו גת. בין שנת השירות לצבא עבדה בדפוס בארי.

"כרמל אהבה לטייל, במיוחד במיוחד בהודו ומצאה נחת בתרגול יוגה. גם בשבי כרמל הביאה את האישיות הטיפולית שלה לידי ביטוי. היא לקחה חסות על החטופים ששהו איתה, ניהלה איתם מחברת שבה ספרה את הימים ותירגלה איתם יוגה. באמצעות הכוח הפנימי והטיפול באחר כרמל שמרה על החוסן הנפשי גם בתנאים הקשים של השבי.
כרמל נרצחה לאחר חודשים ארוכים וקשים בשבי והלב שלנו נשבר שוב. יהיה זכרה ברוך."