מועדוני הצרכנות שפורחים לאחרונה בישראל מציעים הנחות ומבצעים שקשה לסרב להם. ההטבות נוגעות כמעט לכל תחום חיים שניתן לחשוב עליו – תחבורה, ביגוד, מזון, תרבות, דיור ועוד. מסקר "דבר ראשון" ורשות ההסתדרות לצרכנות עולה כי כשליש מהישראלים חברים במועדון צרכנות כלשהו. חברי המועדונים יכולים ליהנות ממוצרים ושירותים שאולי לא יכלו להרשות לעצמם קודם לכן, ועדיין לחברות במועדון קשר ישיר לרמת ההכנסה. ויש גם מי שמתריע מפני צריכת יתר.

הצרכנות החדשה

מספר תהליכים הביאו לעלייתם האחרונה של מועדוני הצרכנות וביניהם התחרותיות בין עסקים בשוק הישראלי, המודעות הצרכנית להשוואת מחירים, הפיכת התחרות לגלובלית בשילוב טכנולוגיה שמאפשרת רכישות בין לאומיות בקלות ודרך המרשתת (אינטרנט), דוגמת ebay, עלי אקספרס ועוד.

מועדוני הצרכנות מציעים הנחות במגוון רחב של תחומים: בילוי ופנאי, דיור, רכב, ביטוח, מוצרי צריכה, תיירות וטיפולים משלימים. המועדונים הגדולים בישראל הם מועדון "חבר" של משרתי הקבע והגימלאים, ״ביחד בשבילך״ של חברי ההסתדרות או "בהצדעה" למשרתי המילואים. מועדונים אלו מבוססים על קהל גדול המאוגד בארגון קיים, שדואג להטבות עבור חבריו מתוך תקציב הארגון עצמו. מועדונים נוספים מדגם זה הם ״הוט״ של הסתדרות ההנדסאים, ״עוגן״ של לשכת המסחר, ביח״ד של הסתדרות הרופאים, ו״נגב״ לעובדים בנגב בשיתוף לאומי קארד ואחרים.

סוג אחר של מועדון הוא מועדונים המבוססים על הצטרפות חופשית בתשלום למועדון עצמו – דוגמת ״הייטק-זון״ להייטקיסטים. סוג נוסף הוא מועדונים ללקוחות של חברות מסחריות כגון ״לייף סטייל״ של סופר פארם או קלאב 365 של המשביר לצרכן. מועדונים אלו, בד״כ תמורת תשלום, יקנו הנחות בבית העסק הייחודי.

שליש מהישראלים חברים במועדון צרכנות

בסקר שערך"דבר ראשון" בשיתוף רשות ההסתדרות לצרכנות השיבו מעל שליש מהנשאלים (35.2%) כי הם חברים במועדון צרכנות. 10.7% מהנשאלים סיפרו שבשנת 2016 הם הצטרפו למועדון צרכנות חדש אחד לפחות. בפילוח גילאי, כמעט 41% מגילאי 35-54 חברים במועדון צרכנות לעומת 33% בגילאי 55 פלוס ו-32% בגילאי 18-34.

אחד משלושה ישראלים חבר במועדון צרכנות. נתונים: סקר "דבר ראשון" ורשות ההסתדרות לצרכנות, דצמבר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

נתון נוסף העולה מהסקר הוא מתאם בין גודל ההכנסה והחברות במועדון צרכנות. על אף שהמועדונים מאפשרים להוזיל את יוקר המחיה, השימוש בהם גדול יותר בקרב בעלי הכנסות גבוהות וממוצעות. בעוד 45.9% מאלו שהכנסתם גבוהה מהממוצע חברים במועדוני צרכנות ו-36.7% מאלו שהכנסתם ממוצעת, רק 23.1% מקרב בעלי הכנסה נמוכה חברים במועדון כלשהו. בקרב הערבים אזרחי ישראל רק 23.1% חברים במועדוני צרכנות על פי הסקר.

נתונים: סקר "דבר ראשון" ורשות ההסתדרות לצרכנות, דצמבר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

איך זה עובד?

מועדון צרכנים גדול המונה עשרות אלפי חברים מייצר דילמה אצל החברות העסקיות. אם החברות העסקיות יורידו עבור עשרות ואפילו מאות אלפי צרכנים מאוגדים את מחיריהן, הן עשויות למצוא את עצמן על מחירים מוזלים באופן קבוע, ולעיתים מצב זה לא רצוי עבורן.

ישנם מועדונים שמסבסדים בעצמם את פעילות חבריהם. על כל שקל הנחה של החברה העסקית, המועדון מסבסד שקל נוסף ובעצם דוחף את החברות (ואת הצרכנים) לצריכה במחירים אטרקטיביים. העסקים לא סופגים את כל ההוזלה אלא מתחלקים עם המועדון ונהנים מהגדלת הפעילות העסקית.

לעומת זאת, למועדוני צרכנות קטנים יותר, המונים אלפים בודדים, אין כוח קנייה משמעותי שיכול להביא להורדת מחירים משמעותית. במקרים כאלו הם פונים לחברות שמאגדות מועדונים קטנים והללו מנהלות משא ומתן עבור כל המועדונים הקטנים ומחלקות את ההנחות על פי נוסחה מוסכמת ביניהם.

צורכים יותר

איל קרוליצקי, בעבר מנהל מועדוני הצרכנות ״יותר״, ״בהצדעה״ ויו״ר "חבר", וכיום מנהל מועדון ״ביחד בשבילך״ אומר ״כיום לאנשים מתאפשר לצרוך דברים שהם לא הרשו לעצמם קודם. ההוצאה אולי גדלה אבל התמורה גדלה יותר בעיני. כמו בכל מבצע לפעמים קונים יותר בטוטאל, משקי הבית מוציאים יותר כי הם יכולים, והם מקבלים יותר מהגידול היחסי בהוצאה. משקי הבית מרווחים. רמת החיים שלהם משתנה. בחנוכה למשל, היו משפחות שבעבר לא היו יכולות להרשות לעצמם ללכת לפסטיגל. היום הן מסוגלות ואף מוסיפות אטקרציה בנוסף לזה".

יניב ברק, המשנה למנכ"ל מועדון איי-סטודנט מספר שהמועדון שנפתח לפני שנתיים מאגד כיום 200,000 סטודנטים שמהווים כ 67% משוק הסטודנטים בישראל, "אני בטוח שאנשים חוסכים כסף. צרכן חכם תמיד כשמציעים לו הטבות שרלוונטיות עבורו יממש את מה שרלוונטי אליו. אנחנו פונים להשיג את ההנחות לסטודנטים במקומות שאנחנו יודעים שהם רלוונטיים לקהל היעד שלנו. לא תמצאי אצלנו לדוגמא רכבי יוקרה".

בסקר שנערך נשאלו אלו שהעידו על עצמם כחברי מועדון צרכנות האם בשנה החולפת הם רכש יותר מוצרים או שירותים באמצעות המועדון. 27.3% דיווחו שרכשו יותר מוצרים ושירותים, 53.3% ענו שרכשו ללא שינוי ו-14.5% רכשו פחות מבשנה שעברה.

תמר מוסלי, נשואה ואם לילדה בת שנה, אומרת שהיא משתדלת לבדוק את ההנחות שיש בכלל החנויות ומועדוני החבר בהם היא שותפה: כרטיס אשראי, ביחד בשבילך, מועדון שופרסל, גרופון ועוד, "מסך כל הכרטיסים וההטבות שיש לי, לפחות פעם בשבועיים אני קונה בהנחה. חלק מהמידע מגיע אליי למייל ואם אני רואה מבצע טוב אז אני קונה. ברור לי שאני מוציאה יותר כסף ממה שהייתי מוציאה בלי מועדוני הצרכנות. אני מרגישה באיזשהו אופן ש"דפקתי את המערכת" אבל אני עדיין יודעת שאני מוציאה יותר לולא כלל ההנחות".

ויש גם מי שלא חבר – הרוב

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, התייחס לממצאי הסקר ואמר כי כשליש מהצרכנים חברים "במועדוני צרכנות" כלשהם, היות שהם מאמינים כי יוכלו לחסוך באמצעות חברות זו בעת רכישת מוצרים או שירותים מסוימים.

לעומת זאת רוב ציבור הצרכנים עדיין אינו חבר בשום מועדון מכיוון שככל הנראה לא הציעו לו להצטרף או לחילופין הוא סבור כי חברות במועדון כלשהו תגבה ממנו תשלומים בעבור עצם החברות או תגרום לו להוצאת סכומים מיותרים בעבור רכישות לא מתוכננות ומיותרות.

המלצתנו לצרכנים שיכולים ומעוניינים להצטרף למועדון זה או אחר לעשות זאת באופן מושכל, כלומר לקנות דרך המועדון אך ורק מוצרים ושירותים נחוצים שנמכרים במחירים יותר נמוכים מאשר יכולים לרכוש הצרכנים שאינם חברים "בשוק החופשי". במקביל, מומלץ שלא להתפתות ולקנות מוצרים או שירותים שלא נחוצים על מנת לא להגדיל ללא הכרח את ההוצאות המשפחתיות, הבלתי מתוכננות".

הסקר שבכתבה נערך ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה באמצעות תשאול טלפוני, בקרב 600 נשאלים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל (גילאי 18 ומעלה, יהודים וערבים) במהלך השבוע האחרון של חודש דצמבר 2016. בסקר השתתפו 600 נשאלים, כאשר טווח השגיאה הסטטיסטית המרבית בנסיבות דגימה זו הוא 4.06%+, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%. נציין כי חלוקת הנשאלים על פי רמות הכנסה בוצעה על פי תשובתם לשאלה האם הכנסתם גבוהה, נמוכה או סביב השכר הממוצע במשק, העומד על כ-9600 ש"ח על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גילוי נאות: "ביחד בשבילך" הוא מועדון צרכנות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא גם הבעלים של חברת "דבר ראשון" המוציאה לאור אתר זה