שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (שלישי) עקרונות לתקציב המדינה 2025. במסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים אמר סמוטריץ' שהתקציב יכלול קיצוצים בסך של כ-35 מיליארד שקלים, סכומי קצבאות יוקפאו, ויעד הגירעון יצומצם ויעמוד על 4%, לעומת 6.6% ב-2024. לדבריו חוק ההסדרים הנלווה לתקציב וכולל רפורמות שונות במשק צפוי להיות מצומצם יחסית, ולהתמקד במאבק בהון השחור.

תחת הכותרת "שוויון בנטל – כולם נכנסים מתחת לאלונקה" אמר שר האוצר שהתקציב יכלול צעדים שיפגעו בכלל העשירונים במשק במידה שווה, בהם הקפאת סכומי קצבאות ביטוח לאומי, והקפאה של סכומי מדרגות מס, כך שתהיה "מינימום פגיעה למשק בית". בפועל, המשמעות של הקפאת סכומי קצבאות היא פגיעה בקצבאות, מכיוון שמרבית הקצבאות מוצמדות למדד המחירים לצרכן. כלומר, כל עוד יש עליית מחירים, מקבלי הקצבאות יוכלו לרכוש בעזרתן פחות מוצרים ושירותים ורמת חייהם תיפגע.

בהודעת משרד האוצר נאמר ש"צעדי ההתכנסות הורכבו באופן שיוצר שוויון בנטל, ומכניס את כלל חלקי החברה הישראלית מתחת לאלונקה, בצורה מדודה ומבלי להיכנס למחלוקות ציבוריות שאינן נכונות בשעת מלחמה". סמוטריץ' אמר במסיבת העיתונאים: "אני לא חושב שאנחנו מציבים צנע, חנק, גזרות". בתשובה לשאלה על פגיעה בקצבאות הילדים אמר סמוטריץ': "זה עביר".

עוד אמר שר האוצר שאחד העקרונות לצמצום ההוצאות יהיה "הממשלה והמגזר הציבורי תחילה", ובמסגרתו המשרד ישאף לייעל את המגזר הציבורי דרך איחוד משרי ממשלה, ולהקפיא את שכר הבכירים, הח"כים והשרים. הוא הוסיף שהוא "רוצה הקפאות שכר במגזר הציבורי", אבל הדבר ייעשה בשיחה עם ההסתדרות.

שר האוצר הודיע שיעד הגירעון בתקציב יצומצם ל-4%, לעומת 6.6% בשנת 2024. לפי האוצר, יעד זה "שומר על יציבות ביחס החוב לתוצר בשנת 2025, ומכנס אותו לתוואי ירידה בשנים שלאחר מכן."

סמוטריץ' הודיע שבחמישי הקרוב יוצג התקציב לאישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וצוותו, ובמקביל יחלו במשרד האוצר בשיח אינטנסיבי עם המשרדים לגיבוש התקציב. באוצר מתכוונים להניח את התקציב על שולחן הממשלה בתחילת אוקטובר, לאשר אותו בחקיקה בקריאה ראשונה באמצע נובמבר, ולהעביר אותו בחקיקה בקריאה שנייה ושלישית עד סוף דצמבר. עוד נמסר שלפי הודעת האוצר, "שר האוצר הנחה על שיתוף המשרדים ועל מתן מקסימום גמישות לשרים לקביעת סדרי העדיפויות ויעדי ההתייעלות."

חוק הסדרים קטן: התייעלות ומאבק בהון השחור

לפי משרד האוצר, חוק ההסדרים שיתלווה לתקציב יהיה קטן. "לא מצאתי לנכון להביא חוק הסדרים גדול", אמר סמוטריץ', "יש הרבה רפורמות טובות שנקדם בהליך חקיקה רגיל".

לדבריו החוק יכלול ארבע רגליים עיקריות: צעדי האצה בתחום ההייטק, בהם הקמת קרן לעידוד יזמות; התייעלות המגזר הציבורי; מאבק בהון השחור; וגיוון מקורות ההון של הכלכלה הישראלית.

על ייעול המגזר הציבורי אמר סמוטריץ' שמתוכננת "שורה שלמה של פעולות. אנחנו כממשלה צריכים להיות טובים יותר לפני שאנחנו מפילים מיסים על הציבור". כדונמה הביא סמוטריץ' את פיצול תחום התעסוקה בין ארבעה משרדי ממשלה שונים. כדוגמה לצעדים לגיוון מקורות ההון ציין סמוטריץ' את חוק האיגוח ומהלכים נוספים שכבר הועברו, ועל טיפול בריכוזיות גבוהה של הגופים המוסדיים.

על המלחמה בהון השחור אמר סמוטריץ' שהיא צפויה להיות אחד המקורות התקציביים, לצד הקיצוצים. "חשדו בי שאני מחפש כסף על העץ ועושה מהלכים לא אחראיים. יש הון שחור בכל העולם, אבל יש דפוסים חוזרים ואצלנו יש 8 אחוז פער מה-OECD יש לפחות 40 מילארד פער מהממוצע. באמצעות דיגיטציה ובינה מלאכותית אנחנו יכולים לגלות הרבה חשבוניות פיקטיביות. עלינו כבר על 3 מיליארד שקלים". עוד אמר סמוטריץ' – "עסקים לא נפתחים בגלל הכלכלה השחורה. הפשע בחברה הערבית יוצר תחרות לא הוגנת."

סמוטריץ' הדגיש ש"אנחנו ניצור תקציב מתכנס שלא מסתמך על הכסף הזה, אבל משם אנחנו לוקחים משאבים להגדיל את ההכנסות". עוד אמר ש"עשינו לא מעט צעדים, נעשתה עבודה בהובלת רשות המיסים, אנחנו יודעים מה הצעדים שניישם. יש בשלות במשרד המשפטים ובמשרד ראש הממשלה שלא הייתה לקפיצת מדרגה. זו אחת המורשות המרכזיות שאני רוצה להשאיר במשרד האוצר".

"ביטחון, ייצור ישראלי ועצמאות כלכלית חשובים יותר מ-5 מיליארד יותר או פחות בגירעון"

"ניהול כלכלה בשעת מלחמה הוא אתגר הדורש אחריות לאומית, שיקול דעת ומקצועיות", אמר סמוטריץ', "גם בשנת 2025 נמשיך במדיניות האזרחית המרחיבה שאנו מובילים מאז פרצה המלחמה, מדיניות הכוללת מענה רחב למפונים ולניצולים, למילואימניקים ולבעלי העסקים באזורי המלחמה ולשיקום ופיתוח יישובי קו העימות בדרום ובצפון. זאת בכדי לשמור על החוסן הלאומי ועל יכולת העמידה הנחושה של העורף, כתנאי הכרחי לניצחון בשדה הקרב". למרות שהצהיר שהמדיניות בזמן המלחמה היא "מרחיבה", בפועל הממשלה העבירה קיצוצים רוחביים בתקציב, וקיצצה בסעיפים שונים כדי לממן את הוצאות המלחמה.

"נמשיך לשמור על אחריות תקציבית ועל המסגרות הפיסקליות ולהעביר מסר של אמון, אחריות ויציבות לשווקים ולמשקיעים בכלכלה הישראלית. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה בחוסן הלאומי, בשקל החזק, בבורסה העולה, בשוק התעסוקה המהודק, בגידול בהכנסות המדינה ממסים, בנגישות הגדולה שלנו לחוב, בהתאוששות המהירה של ההייטק, ועוד. אני משוכנע כי ראש הממשלה וכלל חבריי לממשלה ולקואליציה יגלו את האחריות הנדרשת בכדי להמשיך במדיניות הזו ולהעביר תקציב אחראי ומוטה צמיחה שיאפשר לנו להעלות את המשק הישראלי ממלחמה למסלול צמיחה מואץ".

לדברי סמוטריץ', התקציב יתמוך במאמצי המלחמה. "צריך כלכלה חזקה בשביל הביטחון ולהיפך, אני לא מתכוון לחסוך כסף בניהול המלחמה הנוכחית. ייקח זמן בכל הגזרות. אנחנו כבר לא האיש השמן על האיש הרזה, המגזר הציבורי לא גדול כבר. אנחנו צריכים או הגדלת גירעון או הכנסות חדשות. צריך שהתועלת השולית של כל שקל תהיה חיובית".

סמוטריץ' הדגיש את מתן העדיפות לצרכי הביטחון והמשק. "כשר אוצר זה יותר משמעותי לאן הולך הביטחון, ייצור ישראלי, איך מייצרים עצמאות, יותר חשוב מ-5 מיליארד יותר או פחות בגירעון". לדבריו, "אין דבר כזה 'לאבד שליטה בהוצאות', לפעמים יש תקצוב יתר וצריך להוציא יותר. אנחנו לא רוצים לקצץ בצרכים הביטחוניים שלנו". עוד אמר שר האוצר ש"יחס חוב תוצר נמוך זו כרית הביטחון שנדרשת לנו, טוב שאנחנו מעלים את היחס חוב תוצר כשצריכים במלחמה. מכאן צריך לרדת עוד פעם לצורך הבא".

לשאלה כיצד התקציב לא ימנע הורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל ענה סמוטריץ': "לא יודע, אני לא עסוק בזה. 85 אחוז מהחוב שלנו בחשיפה לחוב פנימי. אנחנו יודעים לגדר את זה וזה לא ברח לנו. אני לא מוטרד מהדירוג, זה לא כיף לי, אבל לא ראיתי שזה פגע בנו, סוכנויות הדירוג רודפות אחרי השוק ולא מובילות אותו".

שר האוצר אמר ש"המלחמה נפתחה במשבר אמון ענק בין האזרחים והמדינה, לא היינו עבור הרבה מאזרחינו. אנחנו צריכים לבנות את קו הביצורים השני, הכלכלי כדי ליצור אמון. קבעתי מדיניות אזרחית כלכלית מרחיבה. המלחמה הגדילה את הגירעון, וההחלטות שקיבלנו בפריזמה כלכלית, אבל קודם כל לאומית, היו נכונות. אני גאה באופן בו אנחנו מתמודדים ב-11 החודשים האחרונים. יש וקטורים חיוביים בתוך מלחמה, ואני לא חושב שיש מדינה אחרת שהייתה מצליחה להשיג את זה".

סמוטריץ' התייחס ליוקר המחיה ואמר שלהערכתו האינפלציה "לא תהיה גבוהה מאוד", וזאת למרות "המשבר בענף הנדל"ן, טיסות, ירקות ופירות, ובהיעדר טורקיה ופועלים זרים". על המשבר בענף הבנייה אמר סמוטריץ': "אנחנו המדינה אחת לפני האחרונה ביעילות הבנייה כי אין לנו פועלים זולים פלסטינים".

בתשובה לשאלה מה יהיה היקף הכספים הקואליציוניים בתקציב אמר סמוטריץ': "לראייתי, כמה שפחות. אני לא אוהב את המושג הזה. תקציבים טובים צריכים להיות ותקציבים לא טובים לא צריכים להיות, וגם תקציבים טובים צריכים להתיישר לצרכים של  המלחמה". סמוטריץ' נשאל האם הוא יכול להתחייב לעמידה ביעד גירעון של 4% ואמר: "כל התקציב בנוי על תרחיש של המלחמה".

"אגף התקציבים לא רצה לפתוח את תקציב 2023 בתחילת המלחמה, זה פגע בנו"

סמוטריץ' התייחס למחלוקות בינו ובין ראש אגף התקציבים יוגב גורדוס: "אני מעריך את יוגב ויש לי איתו הרבה ויכוחים. הם לא באים מחוסר הערכה. לא סתם לא לוקחים כלכלן להיות שר אוצר, יש נושאים כמו אחריות לאומית. היו לנו ויכוחים אם המפונים צריכים להיות במתנסים כמו בתוכנית ההיסטורית או במלונות. אגף תקציבים לא רצה לפתוח את תקציב 2023 בתחילת המלחמה וזה נמשך עד דצמבר וזה פגע בנו. מותר להחזיר את המפתחות כשלא מסכימים."

עוד אמר סמוטריץ': "הדבר הראשון שאני עשיתי זה שלא עושים דיונים מקדימים לשיחה עם השר. אני לא חושב שאני צריך להילחם על לקדם את המדיניות שלי, אני צריך להשקיע זמן בללמוד להבין ולקדם מדיניות".