"חשבתי שאם הם יגיעו ויראו את השם שלהם בבית, זה ייצור חיבור ויעשה להם משהו בלב שינעים להם את ההתחלה שלהם פה", אומרת אסתר פליס, פנסיונרית וחברת קיבוץ חצרים.

בשבועות האחרונים הובילה פליס יוזמה מיוחדת לקראת מעבר חברי קיבוץ בארי מים המלח למגורים זמניים בקיבוץ חצרים, בשכנות עם תושבי הקיבוץ. "הכנו יותר מ-200 שלטי קרמיקה עם שמות המשפחות לבתים של חברי בארי. חשבתי שהם יגיעו לבתים הזמניים שלהם, וזה יהיה כל כך רחוק וכל כך שונה מהבית האמיתי, הבית שבלב שהם פיתחו לאורך כל השנים", אמרה ל'דבר', "רציתי למצוא משהו שיחבר אותם אל המקום הזה, אל הבית שהם מתקרבים אליו וירגישו שהוא שלהם. כך הגיעה המחשבה על השם, המשפחה. משם זה התפתח".

דגמים לפי בקשת המשפחות. "המחשבה על השם, המשפחה. משם זה התפתח" (צילום: כאן הפקות חצרים)

קיבוץ חצרים נערך בחודשים האחרונים לקבל את פני השכנים הזמניים החדשים מקיבוץ בארי. 150 בתים חדשים כבר הוקמו בשכונה חדשה, אליה עברו בשבוע שעבר משפחות מקיבוץ בארי, לקראת פתיחת שנת הלימודים. כ-150 בתים נוספים יוקמו במהלך החודש הקרוב ואליהם יעברו שאר החברים. במקביל, יונחו במתחם הקיבוץ הזמני מבני הציבור, גני הילדים וחדר האוכל. השכונה הוקמה במודל "קהילות שכנות", בשטח קיבוץ חצרים על ידי מנהלת תקומה כחלק מפתרונות הדיור הזמני לקהילות המפונות ועד החזרה לבתיהם.

על השכנות החדשה הזו מנצחת מנהלת "קהילות שכנות" מטעם שני הקיבוצים. שאחראית על הקשר בין הקיבוצים, עם מנהלת תקומה, וכלפי פנים, בתוך הקיבוצים. חברי קיבוץ חצרים נרתמו בכל הכוח לקליטת השכנים החדשים. "חברים פנו למנהלת עם המון רעיונות ויוזמות. הייתה פגישה מאוד גדולה בקיבוץ, שבה הוזמנו החברים להציג את הרעיונות שלהם, ומי שרצה נרשם להשתתף בביצוע", מספרת פליס, "מתוך המון רעיונות נבחרו בסופו של דבר יותר מ-20 יוזמות. חלק היו קשורות להכנות מוקדמות וכבר בוצעו. יוזמות אחרות קשורות להמשך ואנחנו מקדמים אותן".

היוזמה של פליס סחפה 29 חברים נוספים מחצרים, שבאו להכין אותם יחד בסדנת הקרמיקה בקיבוץ, כדי להעניק לשכניהם החדשים תחושה משמעותית יותר של בית.

מאיפה הגיע הרעיון?
"התהליך התחיל מחשיבה שלי מה אפשר לעשות למענם. איך אפשר לשמח אותם ולחבר אותם לבית החדש, שהוא לא הבית שלהם בלב. חשבתי מה אני יכולה לעשות עם הכלים, הידע והיכולות שיש לי, ומתוך חיבור אליהם. מה אני יכולה להציע? אומנות תמיד ליוותה אותי. עסקתי בקרמיקה עוד מימי נערותי בארגנטינה. זה ההובי שלי, זה השעות הפנאי שלי, וזה משהו, העיסוק באומנות מאוד ממלא אותי ומחזק אותי. עכשיו כשאני בפנסיה זה תפס אחוז הרבה יותר גדול בחיים שלי."

אסתר פליס. (צילום: כאן הפקות חצרים)

איך נבחר העיצוב?
"התחלנו עם דגם ניטרלי של בתים ועצים כמו שיש בקיבוץ, שהכנתי כדי שהם יראו בערך מה הולך להיות. הם ביקשו שאכין דגם עם כלניות, שמסמלות את הפריחה בסביבת בארי, ודגם נוסף עם מגדל המים שעומד בצמוד לחדר האוכל שלהם, במיקום מאוד מרכזי בקיבוץ. הבנתי שמאוד חשוב להם להדגיש את החיבור לסממנים של המקום שלהם. אלה גם היו שני הדגמים הכי מבוקשים. מהר מאוד הבנו שבבארי מאוד שמחים ומברכים על היוזמה הזאת, אז הצעתי להכין שלטים גם לבתי הילדים ולגנים. בסך הכל הכנו יותר מ-200 שלטים. זה נתן לנו המון סיפוק."

העבודה על השלטים חיברה אתכן לשכנים החדשים?
"עם כל שלט הרגשתי שאני מאוד מחוברת, חושבת מי המשפחה הזאת, מה הם רוצים, מה הם עברו, ואיך להקל על הדרך שלהם שהיא עוד ארוכה. אנחנו יושבות ועובדות בשקט, מאוד מרוכזות במשימה כמעט לא מדברות בינינו. לראות עשר נשים ביחד שעובדות ולא מדברות זה נדיר. פה ושם שלט נסדק או נשבר, פתאום מגלים שיש איזו שגיאת כתיב או שעשינו דגם אחר ממה שביקשו, אז חוזרים אחורה ומתקנים. לוקח בערך שעתיים להכין כל שלט ונדרשת הרבה תשומת לב. יש בזה משהו שמאוד דומה לציור מנדלה: יש פרטים קטנים וצריך להיכנס לזה מאוד, עד שאת ממש מתנתקת ונכנסת לאיזשהו שקט פנימי ומיקוד, בלי לשים לב לזמן שעובר".

הכנת שלטים בקיבוץ חצרים. לוקח בערך שעתיים להכין כל שלט ונדרשת הרבה תשומת לב (צילום: כאן הפקות חצרים)

"בזמן הכנת השלטים הרגשתי שקורים לי שני דברים שונים במקביל:  מצד אחד נהניתי מהעשייה. מצד שני, יש לי משימה: יש משפחה שעברה טלטלה רצינית בחיים שלה, שאיבדו את הבית, את מה שהיה להם. אני יודעת שאין שום דבר שיכול להקל או לרכך את האסון הגדול שהם חוו ולמעשה עדיין חווים. השלט הזה, שייתן קצת יותר הרגשה של בית, הוא טיפה באוקיינוס של סערת רגשות, אבל אם זה יעלה אפילו חיוך קטן על השפתיים כשיגיעו ויראו, זה שווה הכול".

נפגשת עם האנשים שעבורם הכנתן את השלטים?
"עוד לא יצא לי עדיין לפגוש אותם. אנחנו מכירים כבר חלק מהסיפורים מהמעקב אחרי החדשות, מלשמוע מה עברו הם. לכן היה לנו חשוב מאוד לדעת מה הם רוצים שיהיה כתוב בשלט ולוודא שיהיה כמו שביקשו. מכיוון שיש כל מיני יוזמות והכנות לקראת קבלת הפנים, נביא לכל בית מגש עם השלט ועוד דברים שהכנו בשבילם.

"אנחנו מתייחסים לקשר הזה כ'קהילות שכנות', לכן אנחנו נהיה משפחות שכנות. כל משפחה מבארי תקבל מגש ממשפחה מחצרים. חשוב לנו שהקשרים יהיו בחיים, ברמה האישית ואנחנו מקווים שזו תהיה התחלה של קשר אישי בין שתי משפחות שכנות".