"השקט שנשמע בערים המעורבות לא תמיד משקף שותפות הדדית", כך אמרה עו״ד בשאיר פאהום-ג׳יוסי, יו״ר שותפה של ארגון יוזמות אברהם, בפתיחת כנס הערים המעורבות 2024 שהתקיים אתמול (שלישי). "ראינו וחווינו הפחדות ורדיפה פוליטית, ראינו שיש ניסיון למחאה או התנגדות. עלינו לראות אם השקט המתוח משקף יציבות אמיתית או מסתיר אותה", היא הוסיפה, וציינה את מה שמובן מאליו אך אינו משוחח: ״המפגש בערים מעורבות הפך לסוגיה פוליטית״.

הכנס נערך בעיר חיפה תחת הכותרת 'בין שותפות אזרחית לשקט מתוח'. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, פתח בברכות על קיום הכנס בחיפה והודיע שכל תלמידי חיפה ילמדו ערבית בבית הספר, ללא מימון מהמדינה. לדבריו, חלק מהכישלון של 7 באוקטובר הוא אי ידיעת השפה הערבית בקרב יהודים, וההפך. ״בחיפה כל הכיתות ילמדו ערבית מדוברת. חלק מהכישלון הוא שלא הבנו את השפה, הדברים הבסיסיים של הצד השני״.

יהב, יליד העיר, אמר שקיבל תמיכה בבחירות מערביי חיפה מתוך כבוד הדדי. ״אם נשלב ידיים, ונחבק ולא נפלה, וננהל את זה בכבוד תוך הערכה של הנכסים התרבותיים של הצדדים, אז יהיה טוב״. לטענתו, בחיפה יש שכונות שהפכו למעורבות ללא תכנון מוקדם ומוצהר, עקב עלייה ברמת החיים של הערבים בעיר. ״מי שיודע לקנות דירה ב-3 מיליון שקלים, זה אותו קלסתרון של בן אדם שרוצה לחיות טוב״.

"מאז קום המדינה, האוכלוסייה הערבית הכפילה את עצמה ולא הוקם אף יישוב ערבי חדש", אמר אמנון בארי-סוציליאנו, מנכ"ל משותף של ארגון יוזמות אברהם. לטענתו, הדבר הוביל למחסור בדיור שדחף אנשים מחוץ ליישוביהם, מצב שיוצר ערים מעורבות ושכונות מעורבות ללא תכנון מסודר. "באר שבע, חריש, אילת ועוד מצטרפות להיות ערים מעורבות. אפילו צפון תל אביב".

״אין מדיניות ציבורית שאומרת מה זה אומר להיות עיר מעורבת״, הבהיר בארי-סוציליאנו. ״לא דנו מה זה אומר עיר מעורבת, ואפילו לא על מה מצופה ממשטרה. הפוליטיקה נכנסת לערים המעורבות בכל הכוח וכולנו מושפעים מהסכסוך״.

בין שתיקה להשתקה

עו״ד עביר בכר, מנהלת הקליניקה המשפטית לזכויות אדם באוניברסיטת חיפה, טוענת שההשתקה היא חלק מהדיכוי של הציבור הערבי, והתייחסה למעצרים שבוצעו נגד ערבים עקב התבטאויות שלהם בנוגע למלחמה. ״הגבלת חופש הביטוי היא דיכוי הזהות שלי. כי יהודי שמבטא את דעתו לא מדכאים. מה שיצר את השתיקה שנבעה מפחד זה לא רק עצם המעצר, זה המחזה הכללי. אני רואה את הדיכוי של העם שלי בעזה ואין למי לפנות״.

בכר טוענת שהיא אינה חוששת רק ממעצר, אלא גם מהיעדר סולידריות אם תיעצר. ״יש שני סוגי השתקה: החשש להישאר לבד במערכה. החשש שאם אקריב אז אישאר לבד, זה קשה. החשש השני הוא כבוד. אני מעדיפה לשתוק כל עוד לא מכירים בזהות הלאומית שלי בלי עיגולי פינות״.

השתקה היא חלק קטן מהבעיה, לטענת חבר הכנסת לשעבר דב חנין. ״באופן ברור המטרה היא טרנספר של הפלסטינים בישראל. מתחיל מטרנספר פוליטי, שיפסלו את המפלגות הערביות. זה יכול להיות צעד ראשון לטרנספר פיזי". לדבריו, הבעיה היא לא בן גביר אלא נתניהו. שטען בדצמבר 2003, כשהיה שר אוצר, שהבעיה האמיתית היא ערביי ישראל ולא ערביי השטחים. ״ההבדל בין נתניהו לכהניזם זה שנתניהו לא אומר בצורה גלויה, אלא מקדם בצורה סמויה לאותה מציאות״.

חנין ציין שגם אחרי אוקטובר האחרון נעשתה עבודה שהכשילה את המהלכים נגד הציבור הערבי. הפעולה הראשונה שנעשתה, לדבריו, היא 'משמרות הסולידאריות' בתל אביב – התארגנות משותפת של יהודים וערבים שמטרתה להגן מפני אלימות לאומנית משני הצדדים, ולמנוע הישנות של אירועי מאי 2022 שהובילו למבצע 'שומר חומות'. "אנשים וארגונים התאחדו כדי לא לדרדר את המצב יותר, ולהיות כוחות שעומדים מנגד. זה היה הרבה מעבר למעגלים הרגילים של חברה אזרחית".

״אנחנו במציאות של מאבק נגד פאשיזם. במאבק כזה השאלה היא, מי יבודד את מי? הימין הקיצוני יבודד את הפלסטינים, או להיפך- אנחנו נצליח לבודד את הימין הקיצוני״.

"אנחנו צריכים להיות בעולמות של מערכות יחסים ולא של תגובה"

תחילת המלחמה וחוסר הוודאות על השלכותיה על המרקם היהודי-ערבי שם את ארגוני החברה האזרחית במקום של מבחן רלוונטיות משמעותי. ד"ר שני פייס, מנהלת המחקר וההערכה ביוזמות אברהם, הציגה את 'שומרי שותפות', קואליציית ארגוני חברה אזרחית למניעת הסלמה בערים מעורבות. אחת היוזמות בקואליציה היא כלי טכנולוגי לזיהוי שיח מסית בקבוצות וואטספ שכונתיות, פיתוח של הארגון 'פייק ריפורטר' .

״אנחנו נשארים בעולמות של תגובה למול הכוחות שרוצים לדרדר לתהום גדולה, וצריכים להיות בעולמות של מערכת יחסים", אמר עו״ד רסול סעדה, מנכ"ל משותף של ארגון 'אלביאדר' לפיתוח כלכלי חברתי. "עלה נושא החינוך והמקום של הצעירים. עלינו לדאוג לייצר הרבה מרחבים משותפים״.