בשנת 2045 צפויה קרן המוסד לביטוח לאומי להתרוקן כליל, כבר בשנת 2026 הקרן צפויה לעבור ממגמת צמיחה למגמת הצטמצמות. כך עולה מהדו"ח האקטוארי התלת שנתי של המוסד לביטוח לאומי שהוגש אתמול לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ. הדוח הוגש על ידי פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי המסיים בימים אלו את תפקידו. בדוח, האקטואר הראשי של הביטוח הלאומי, מוטי פרנקל, ממליץ לממשלה לנקוט צעדים להגדלת התקבולים של המוסד או להקטנת התשלומים.

הסיבות המרכזיות שבגינן עקומת הצמיחה של קרן הביטוח לאומי צפויה לשנות כיוון הן העליה הצפויה בתוחלת החיים והירידה הצפויה בשיעורי הילודה. השילוב של שני הנתונים הללו צפויים להעלות את יחס התלות של האוכלוסיה המבוגרת. כלומר ככל שיעברו השנים יהיו פחות אנשים עובדים על כל גמלאי שעבר את גיל הפרישה. אם היום על כל 100 אנשים בגילאי העבודה (20-64) יש 22 אנשים שחצו את גיל 64, תוך 20 שנה היחס יגיע לשלושים גמלאים על כל 100 אנשים בגילאי העבודה ועד שנת 2064 יהיו 36 אנשים שחצו את גיל 64 על כל 100 בגילאי העבודה.

תחזית התקבולים והתשלומים של הביטוח הלאומי כפי שמופיעה בדוח האקטוארי של המוסד לשנת 2017. על פי הדוח בעוד 9 שנים התשלומים יהיו גבוהים מהתקבולים, והקופה תתחיל להתרוקן. בשנת 2045 הקופה תתרוקן ולא יהיה מספיק כסף כדי לשלם למבוטחים. צילום מתוך הדוח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי

תחזית התקבולים והתשלומים של הביטוח הלאומי כפי שמופיעה בדוח האקטוארי של המוסד לשנת 2017. על פי הדוח בעוד 9 שנים התשלומים יהיו גבוהים מהתקבולים, והקופה תתחיל להתרוקן. בשנת 2045 הקופה תתרוקן ולא יהיה מספיק כסף כדי לשלם למבוטחים. צילום מתוך הדוח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי

בשורה חיובית אחת המוצגת בדו"ח היא כי בהשוואה לדו"ח הקודם שפורסם לפני שלוש שנים, נדחתה שנת האיפוס של הקרן בשלוש שנים. ב 2014 העריך האקטואר הראשי כי הקרן תגיע לאיפוס בשנת 2042 לעומת 2045 בדו"ח הנוכחי. על פי הדו"ח הסיבה לדחיית מועד איפוס הקרן קשורה לעדכון המודלים וכן לעליה בתקבולים של המוסד הנובעת מעליה בשיעור המועסקים ועליה בשכר. לכל אורך הדו"ח מקפידים מחבריו לציין כי הדו"ח נשען על תחזיות של משתנים רבים, שחלקם ודאיים יותר וחלקם פחות. תרחישים דמוגרפים, חוקיים וכלכליים שונים יכולים להשפיע על מצב הקרן בכיוונים מנוגדים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בעלי השכר הגבוה מאוד משלמים אחוז נמוך יותר משכרם לביטוח לאומי לעומת בעלי שכר נמוך יותר. על אף שהנושא נזכר בדו"ח האקטוארי הקודם (משנת 2014) בהרחבה, בדו"ח הנוכחי הוא מוזכר רק בשולי הדברים

האקטואר הראשי מציב את מגמת העליה בשכר כנתון משמעותי ביחס לעתיד הקרן. הדו"ח הנוכחי מבוסס על תחזית של עליה שנית בשיעור של 0.5% בשכר. אם השכר יעלה בקצב של 1% בשנה מועד האיפוס של הקרן ידחה בעשור. עוד מוסיף האקטואר הראשי כי לעליה במספר המועסקים (המבוססת בעיקר על שיפור נתוני התעסוקה במגזר החרדי ובמגזר הערבי ע.כ.) עשויה להיות השפעה משמעותית על התחזיות. בסוף 2016 ובמהלך 2017 צפויה להירשם עליה בשכר שאינה נכללת בנתוני הדו"ח הנוכחי בעקבות העלאת שכר המינימום ועדכון הסכמי השכר במגזר הציבורי.

אוכלוסיית מדינית ישראל, במיליונים. כיום מונה אוכולוסיית המדינה קרוב ל-9 מיליון אזרחים, ותחזית המוסד לביטוח לאומי היא כי ב-2060 מספר זה כמעט ויוכפל. צילום מתוך הדוח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי

אוכלוסיית מדינית ישראל, במיליונים. כיום מונה אוכולוסיית המדינה קרוב ל-9 מיליון אזרחים, ותחזית המוסד לביטוח לאומי היא כי ב-2060 מספר זה כמעט ויוכפל. צילום מתוך הדוח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי

על אף שבין המלצות לתיקון המצב מופיעה העלאת גיל הפרישה, הדו"ח גם כולל סתירה של טענה זו. הדו"ח נכתב מתוך הנחה שגיל הפרישה לנשים יעלה כבר בינואר 2017, מאחר והעלאת גיל הפרישה לנשים נדחתה על ידי ועדת הכספים בסמוך לחתימת הדו"ח הדחיה לא נכללה בדו"ח. כותבי הדו"ח מעידים כי לדחייה בהעלאת גיל הפרישה "לא צפויה השפעה מהותית על התוצאות והמסקנות העיקריות של הדו"ח בגין נושא זה".

נתון חשוב נוסף המופיע בדו"ח קשור לצפי ההכנסות של הביטוח הלאומי מריבית על אגרות החוב שרכש מהמדינה. עודפי הקרן של הביטוח הלאומי מושקעים באגרות חוב ממשלתיות משני סוגים. 50% מושקעים באג"ח מסוג עיבל עליה משלמת המדינה לביטוח הלאומי ריבית של 5.58% בשנה. 50% מושקעים באגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד שהריבית עליהן נמוכה הרבה יותר. בעוד שהממשלה קיבלה ב-2009 החלטה להפסיק את הנפקת אג"ח עיבל לביטוח הלאומי, הנפקה זו נמשכת עד היום. במידה והחלטת הממשלה הייתה מבוצעת מצבו של הביטוח הלאומי היה גרוע בהרבה שכן תקבולי הריבית שלו על כספי הקרן היו נמוכים משמעותית.

שר הרווחה חיים כץ: "המסקנות של הדו"ח מחייבות את ממשלת ישראל לפעול למען שיפור מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי כדי להבטיח את היכולת לשלם קצבאות לאורך זמן לאזרחי ישראל, בהם קשישים, נכים ומעוטי יכולת"

הנתון אליו הדו"ח לא מתייחס הינו תקרת דמי הביטוח הלאומי. תשלומי ביטוח לאומי מחושבים באחוזים מהשכר. עם זאת בגין החלק מהשכר הגבוה מ-42,000 ₪ בחודש לא נגבים דמי ביטוח לאומי. כך יוצא שבעלי השכר הגבוה מאוד משלמים אחוז נמוך יותר משכרם לביטוח לאומי לעומת בעלי שכר נמוך יותר. על אף שהנושא נזכר בדו"ח האקטוארי הקודם (משנת 2014) בהרחבה, בדו"ח הנוכחי הוא מוזכר רק כצעד שהממשלה יכולה לנקוט לתיקון המצב של הביטוח הלאומי.

צעדים נוספים המצויינים בדו"ח ככאלו שהממשלה יכולה לנקוט על מנת לשמור על המצב הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי מצויינים העלאת דמי הביטוח הלאומי, העלאת השתתפות אוצר המדינה בתקבולי הביטוח הלאומי, הגברת ההשתתפות בשוק העבודה והעלאת הפריון, צמצום מספר תאונות העבודה ותאונות הדרכים, העלאת גיל הפרישה, הורדת גובה הקצבאות והפיכתן של חלק מהקצבאות מאוניברסליות לתלויות בגובה ההכנסה.

שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, אמר על הדו"ח "הביטוח הלאומי הוא אחד מעמודי התווך עליהם נשענת המדיניות החברתית בישראל. מחובתנו להבטיח שהביטוח הלאומי ימשיך לשרת את אזרחי ישראל גם בעתיד. המסקנות של הדו"ח מחייבות את ממשלת ישראל לפעול למען שיפור מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי כדי להבטיח את היכולת לשלם קצבאות לאורך זמן לאזרחי ישראל, בהם קשישים, נכים ומעוטי יכולת".

ח"כ חיים כץ, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. צילום ארכיון: פלאש 90

ח"כ חיים כץ, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. צילום ארכיון: פלאש 90

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי היוצא, הפרופ' שלמה מור-יוסף, אמר "בשנים האחרונות נקטנו בצעדים שונים להתמודד עם האתגר של הזדקנות האוכלוסייה והמשמעות האקטוארית שלו על הביטוח הלאומי, וזאת בעקבות הדו"ח האקטוארי הקודם. צעדים אלו סייעו בדחיית הגירעון האקטוארי בכמה שנים, אך תמרור האזהרה למדינת ישראל עדיין ניצב. אני קורא לממשלה להעלות את הנושא לדיון, ולהמשיך בצעדים המתונים לשיפור המצב היום, כדי להימנע בעתיד מצעדים דרסטיים שעשויים לפגוע ברמת הקצבאות למבוטחים."