ההחלטה של ההסתדרות הכללית להשבית את המשק במטרה ללחוץ על הממשלה להגיע להסכם לשחרור החטופים היא מהלך אמיץ של אחריות לאומית וחברתית מהמעלה הראשונה. יש מי שיבקרו את השביתה, יאמרו שהיא מזיקה לכלכלה או שהיא אינה כלי ראוי במאבק מדיני. השביתה הכללית היא לא רק הפסקת עבודה, או מאבק מקומי על שכר או תנאים; היא זעקה קולקטיבית של ציבור העובדים, שמטרתה ״להעיר״ את השלטון באומץ לב ובנחישות.

במציאות שבה חיי אדם תלויים על בלימה, לא ניתן לשבת בצד ולהמתין. זוהי קריאה ברורה להפעלת שיקול דעת מחודש, לעצור ולהבין שאנחנו לא יכולים להמשיך "כרגיל" כשהשגרה נפגעת והחברה הישראלית נקרעת. ההסתדרות, בהובלתו של ארנון בר-דוד, הבינה שחייבים להגיד בקול ברור: אין שגרה עד שלא ייפתר משבר החטופים.

במגבלות המציאות החוקית-משפטית והחברתית הקיימת, השביתה הכללית הצליחה להפיח רוח חיובית במפרשים של הציבור הישראלי. אחרי תקופה ארוכה של תסכול ותחושת חוסר אונים, היא נטעה כוח מחודש במלחמה על הערכים שלנו ובמאבק בייאוש, וחיזקה את התקווה שיש סיכוי לשנות את המציאות. היא סימנה את המאבק על החטופים כמאבק על חיי אדם, אך גם על הערכים הדמוקרטיים שעליהם מושתתת המדינה שלנו.

אולם כבכל מאבק, נגד מאבקה של ההסתדרות ונגד זכות השביתה יצאו (שוב) כוחות גדולים, שהתמלאו אימה מכוחה הגדול ויכולתה לקדם מציאות אחרת. על כן חשוב שהציבור הנאבק למען חברה טובה יותר, למען תקווה לעתיד משותף, יתמוך בזכות השביתה ובחיזוקה. השביתה היא כלי רב-עוצמה הזקוק לתמיכת העובדים, אך גם לתמיכת הציבור הרחב. בהיעדרה לא יהיה לנו הכוח המשותף להוביל מהלכים משמעותיים כנגד פגעי השלטון (כל שלטון) ואנו עלולים לאבד את אחד הכלים הדמוקרטיים החשובים ביותר שלנו – שמאפשר לנו לקדם את טובתנו ואת טובת הדורות הבאים.

בדמוקרטיה שאותה אנחנו נלחמים לשמר בישראל, זכות השביתה היא זכות בסיסית שעליה מושתתת החברה. זו הזכות לעצור את הפעילות, להתאגד, ולהשמיע קול אחיד למען מטרה משותפת. בימים אלה, כשחיי אדם עומדים על הפרק, זכות השביתה הופכת למטרה לאומית מהמעלה הראשונה.

ההסתדרות הוכיחה שהיא עומדת לצד הציבור הרחב ברגעים הקריטיים ביותר, קשובה לכאביו ולא חוששת לנקוט בצעדים הדרושים כדי להבטיח את עתידנו כמדינה דמוקרטית וחופשית. לפי סקר רחב היקף שנערך על ידי פורום ארלוזורוב, 84% מהישראלים המשתתפים בשוק העבודה מסכימים שזכות השביתה היא זכות חשובה או חשובה מאוד במדינה דמוקרטית. נתון זה צריך שימחיש את התמיכה הרחבה במהלך שהובילה ההסתדרות.

שביתת ההסתדרות אינה עומדת לבדה. היא חלק ממאבק רחב יותר לשמור על הזכויות של העובדים ושל כלל הציבור, לחזק את הדמוקרטיה ולהבטיח שהממשלה תתייחס ברצינות לדרישות הציבור. לכן, השביתה מוצדקת ואף הכרחית – לשבירת השגרה המסוכנת שבה חיי החטופים נמצאים בסכנה והמרקם החברתי בישראל עומד בפני קריעה שאין לה איחוי ומרפא. היא מבטאת את הרצון של רוב הציבור לראות שינוי, לחוש שיש מי שמקשיב לו ושמישהו מוכן להילחם על עקרונות של צדק, שוויון וחיי אדם. ההסתדרות לא רק שמרה על הזכות לשבות, אלא השתמשה בה למען המטרה הנעלה ביותר – המאבק להצלת חיי החטופים ולהצלת הדמוקרטיה בישראל.

______________________________________

עמית בן-צור הוא מנכ"ל פורום ארלוזורוב, מכון המחקר והמדיניות מבית ההסתדרות