בעוד יומיים זה קורה: הנשיא לשעבר דונאלד טראמפ וסגנית הנשיא המכהנת קמאלה האריס ייפגשו ביום שלישי לעימות נשיאותי ראשון למערכת הבחירות הזו, בהנחה שלא סופרים את העימות הקודם בין טראמפ לביידן, שהוביל לפרישתו של הנשיא המכהן (כן, הוא עדיין מכהן) מהמירוץ לנשיאות ארצות הברית.  

המסגרת: רשת ABC תשדר, המיקרופונים יושתקו

לעתים קרובות, הצורה מעצבת את התוכן, ובעימות נשיאותי, לצורה יש חשיבות רבה. העימות ייערך ברשת ABC, שמזוהה יחסית עם האגף הליברלי (37% מהדמוקרטים צורכים ממנה חדשות, לעומת 30% מהרפובליקנים, לפי סקר Pew, אך לא באופן מובהק כמו NBC, שם הפער הוא 40-28 לטובת הדמוקרטים) ולכאורה מציבה את טראמפ בעמדת נחיתות – הגם שבעימות הקודם ברשת CNN, המנחים דנה באש וג'ייק טאפר לא נתנו לנשיא ה-46 הנחות.  

שני המנחים הפעם הם דיוויד מור ולינסי דיוויס, וחוץ מהאריס וטראמפ הם יהיו היחידים בחדר, והיחידים שיורשו לשאול שאלות. המיקרופונים של המועמדים יושתקו במהלך העימות ובזמן שהם אינם מדברים, מה שימנע מהם להתפרץ זו לדבריו של זה, ורוב הפרשנויות גורסות כי מדובר בהצלחה של קמפיין טראמפ, שביקש למנוע מצב שבו הנשיא לשעבר מתפרץ לדבריה של האריס ומתחזק בכך את הנראטיב שלו כמועמד לא ממלכתי. הדבר האחרון שהם רוצים, הוא שיחזור של המשפט של האריס מהעימות הקודם, עם סגן הנשיא דאז מייק פנס, שהתפרץ לדבריה: "אדוני סגן הנשיא, אני מדברת". 

המוקד: יוקר המחייה וההגירה

למרות המומנטום של האריס, שהתבטא בעלייה בסקרים, בתורמים ובמתנדבים, עימות מקזז אותם, כיוון שהוא ממקד את הדיון בשאלות מדיניות, ופה, לצערה של סגנית הנשיא, לטראמפ יש יתרון. שני הנושאים הכי חשובים בבחירות האלה הם הכלכלה, ובפרט יוקר המחייה, וההגירה – 25% ו-11% בהתאמה, לפי האתר Statista – ובשניהם טראמפ נתפס כמועמד חזק יותר. העלייה במחירים של השנים האחרונות, גם אם מקורה במשבר שרשראות האספקה שיצרה הקורונה ובעליית מחירי הנפט שגרמה המלחמה באוקראינה, מיוחסת לממשל ביידן, ולא משנה כמה האריס תנסה למזער את הזיהוי שלה איתו, היא הייתה שם.  

משבר הגבול הדרומי, בתורו, רשום על שמה של האריס – עם התבססותה כמועמדת המפלגה לנשיאות, בממשל מיהרו להבהיר כי האריס לא הייתה "Border Tzar" אלא "רק" אחראית על הקשר עם מדינות מרכז אמריקה כדי לצמצם את גלי ההגירה, אבל אלו בבחינת "טיעונים לעונש". 

האריס: המלחמה על החופש 

סגנית הנשיא והמפלגה הדמוקרטית כולה עשו מהלך אסטרטגי מבריק מהרגע שסומנה כמועמדת המפלגה לנשיאות, כשביצעו תביעה מחדש (Reclaiming) לערכי החופש. בעבר הוזכרה הפנייה של האריס ל"צדק מונח על הפרק" (בפריימריז לנשיאות ב-2019) לצד "החופש להתאגד, החופש של אישה להחליט על גופה, החופש לנשום אוויר נקי".  

האתגר של האריס יהיה בצורך לפרוט את האמירות האלה למהלכי מדיניות – עיגון פסיקת רו נ' ווייד ועיגון זכויות להט"ב בחוק, למשל, ולא פחות מכך, להדגיש את הניגוד בנושא בינה לבין טראמפ. היא צפויה להתייחס לאופן שבו טראמפ סלל את הדרך להפיכת רו נ' ווייד, ולכך שהקיף את עצמו במי שמעוניינים להמשיך את ההגבלות על חירויות הפרט (כמו הגבלות על טיפולי פוריות), וככל הנראה גם לזגזוג האחרון שלו בנושא, כשאמר שיצביע נגד איסור הפלות מהשבוע השישי להריון במשאל העם בפלורידה. 

ומה בנוגע ליוקר המחיה ולהגירה? אם לשפוט על פי הראיון שלה ב-CNN, האריס תתקוף את טראמפ על טרפוד הסכם ההגירה הדו-מפלגתי שגיבש הממשל יחד עם הרפובליקנים בסנאט, ותטען שהנשיא לשעבר פגע בביטחון של אמריקאים כדי לגרוף רווח פוליטי.

בנוגע לכלכלה, סביר להניח שתתמקד בצורך שהיה על הממשל לשקם את שוק העבודה (עם כניסת הממשל בינואר 2021 אחוז האבטלה היה 6.4%, לעומת 3.7% בינואר השנה) כהסבר מדוע לא יישמה אף אחת מהתוכניות שלה להורדת המחירים – קניסת חברות שמפקיעות מחירים, תמריצים לקבלנים להגדלת היצע הדיור וחיזוק Medicare ו-Obamacare על מנת להוריד מחירי תרופות, במהלך כמעט ארבע שנים בממשל ביידן.  

לא רק מדיניות, גם זהות 

באחד השיעורים הראשונים במבוא למדעי המדינה, פרופ' אבנר דה-שליט ביקש מהכיתה – כולם סטודנטים למדעי המדינה, דעתנים ובקיאים, להרים יד אם הם מצביעים לאותו גוש פוליטי כמו ההורים שלהם. למעלה מ-90% הרימו יד. "זה המנבא הכי טוב למה אתם מצביעים", אמר פרופ' דה-שליט. "מה ההורים שלכם מצביעים. זה כמו איזו קבוצת כדורגל אתם אוהדים. זה מהבית".  

פוליטיקה היא לא רק תחרות בין רעיונות ותוכניות, אלא גם קרב ראווה בין מחנות חברתיים. לטראמפ ברור לחלוטין מה הזהות שהוא מגיע איתה לזירה: פטריוט אמריקאי שתובע את גאוותה האבודה של אמריקה, שבראייתו הולכת לאיבוד תחת שלטון הדמוקרטים. הוא ידבר על אובדן החלום האמריקני בגלל יוקר מחיה מאמיר, מהגרים שמנצלים את המערכת והשפעות זרות ואנטי-אמריקניות, מאידיאולוגיות DEI ועד "תומכי חמאס" בקמפוסים האמריקנים. 

האריס, לעומתו, כבר אותתה בראיון ל-CNN שאין לה כוונה לשתף פעולה עם פוליטיקת הזהויות שטראמפ ניסה לנצל לטובתו, כשאמר שהאריס בחרה להזדהות כשחורה כשזה הועיל לה פוליטית, וגם בנאום קבלת המועמדות שלה היא נמנעה מלהתייחס לתקדימיות של מועמדותה, והאפשרות שתנצח. 

במקום, האריס תשתדל למצב את עצמה כ-All American ככל שניתן – מעמד ביניים, Self-Made, "אישה רגילה" (כהנגדה לטראמפ ה"מוזר") שאוהבת את ארית'ה פרנקלין ומכינה בייקון לאחייניות שלה בימי ראשון בבוקר.  

מדיניות החוץ והזווית הישראלית 

מן הידועות שמדיניות חוץ תופסת מקום שולי יחסית בקמפיינים פוליטיים, וגם השנה – למרות שתי מלחמות פעילות בעולם שארה"ב מעורבת בהן עד צוואר, היא נדחקת למקום שולי יחסית. עם זאת, החזיתות הבוערות במזרח התיכון ובמזרח אירופה (ועליית גובה הלהבות במזרח אסיה) מדאיגות מספיק אמריקאים כדי שסביר להניח שיעלו לגביהן לפחות מספר שאלות קצרות. 

אם לשפוט לפי השיח של האריס עד כה – בנאום קבלת המועמדות, בראיון ל-CNN, בעצרות בחירות, היא וטראמפ צפויים ליישר קו למרכז המפה הפוליטית בכל הקשור בישראל, ולקרוא לסיום המלחמה ולשחרור חטופים בהקדם האפשרי.

בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בשבוע שעבר (גילוי נאות: הייתי דובר בפאנל הפותח שלו) הייתה הסכמה בין כלל המשתתפים שהן האריס והן טראמפ רוצים להגיע לחדר הסגלגל ב-20 בינואר כשמלחמת עזה מאחוריהם, על מנת שיוכלו להקדיש את מירב המשאבים שלהם לזירות אחרות, דחופות יותר מבחינת האלקטורט. 

זה לא אומר כמובן שהם יסכימו ביניהם. טראמפ צפוי לתקוף את האריס על אי-עמידה מול המפגינים בקמפוסים ולצד ישראל, ויטען, כפי שטען מאז החלה המלחמה, שזו לא הייתה פורצת בתקופת כהונתו. האריס בתורה צפויה להציג את התמיכה הרחבה של ממשל ביידן בישראל ואת הפעולות שעשו על מנת להגן על חפים מפשע בעזה. 

ואם יורשה לי להמר, אטען שהשאלה ש-ABC תשאל את האריס בנושא דווקא תחזק אותה – בשעה שבמרחבים פרוגרסיביים יחסית, כמו אלו שרשת ABC באה איתם במגע לרוב, הדרישה להתנות סיוע לישראל נפוצה יחסית, היא אינה פופולרית באותה מידה בקרב הציבור הרחב. האריס כבר הבהירה במספר הזדמנויות שלא תשקול התניה שכזו. אם ABC ישאלו על התניית סיוע, הם יתנו להאריס הזדמנות נוספת למצב את עצמה כפחות שמאלית ממה שהיא נתפסת.