הרגע הדרמטי ביותר בהפגנה השבועית שהתקיימה אתמול (שבת) בצומת עמיעד  התרחש דווקא בסופה. לאחר הקיפול המהיר של הדגלים, השלטים ומערכת ההגברה, כשמאות המפגינים היו בדרכם לקיבוצם שפונה, ליישובם המופגז או לדירה אליה התפנו – התרעת פיקוד העורף הודיעה: כטב"ם בדרכו להתפוצץ ליד איילת השחר. רק בבוקר הינחו את התושבים שנשארו צפונה מקיבוץ מחניים להישאר סמוך למרחבים מוגנים, אבל אחרי 11 חודשי מלחמה הצפוניים לא רואים בעיניים. 

חנה וצביקה שדמי מקיבוץ מחניים צועדים עם מקלות עליהם דגלי ישראל לכיוון הצומת. הקשר שחיבר את הדגל למקל שאוחז צביקה התרופף, והדגל עף ברוח הקרירה של תחילת ספטמבר. הם מבקרים קבועים במחאה, אבל מעטים מהמפגינים יודעים שחנה היא אחותה של עופרה קידר ז"ל, שנרצחה בבארי ב-7 באוקטובר. קידר יצאה להליכה בשדות של בארי, שם תפסו אותה מחבלי נוחב'ה, ותוך כדי שיחת טלפון עם בנה היא נורתה למוות. את ההודעה הוודאית על מותה קיבלה המשפחה רק בתחילת דצמבר.   

"אנחנו מגיעים שוב ושוב להפגנות בגלל החטופים. הממשלה לא רוצה להביא אותם", אומרת שדמי. "כל אחד פה יש לו סיפור, אני לא מיוחדת. כל מי שאני מדברת איתו אני מפחדת לשאול איך הוא קשור ומה קרה לו". השיחה האחרונה של עופרה ז"ל, הקלטה שהמשפחה לא רוצה שתתפרסם, מזעזעת ומטלטלת, ומסתיימת בקולות ירי סמוך. 

הדגל נלכד בשיחים היבשים, נאסף, וצביקה מחזיר אותו לקצה המקל, קושר היטב את השרוך הלבן, ויחד הם ממשיכים לצומת, ועומדים בשקט מתחת לשלט שזועק: "לעקורים אין בית".

"יש תחושה שאנחנו לא אזרחי הארץ, שלא אכפת לאף אחד מאיתנו", אומרת חנה, שצריכה להתרגל לתואר "אחות שכולה". "ההפקרה של הצפון מורידה לטמיון 75 שנות ציונות". 

"כמו שהחטופים לא מעניינים אותו, כך גם העקורים מהצפון"

מושב אלמגור לא נמצא בקו האש, כרגע, אבל ענת גרעין מגיעה כל שבת לצומת עמיעד, עם שלט אחד והרבה כעס, הפעם על מה שהיא מכנה "הספין התורן של ראש הממשלה – ציר פילדלפי". "לחברים שלי אין חיים, הילדים לא הולכים לבית הספר, משפחות מתפרקות ובמרכז לא מבינים שהצפון במלחמה. בפיקוד העורף הורידו את הצבע הכתום מההתראות כדי שנוכל להמשיך לראות רוקדים עם כוכבים, ובצפון אנשים צריכים להחליט אם לבוא או לא לבוא להפגנה כי יורים טילים ומסוכן. וכן, צריך לבחור בין ציר פילדלפי וציר מטולה וקריית שמונה וציר החטופים". 

בסוף מאי הקימו פעילים צפוניים את מאהל העקורים סמוך לקיבוץ עמיעד, ומאז בכל שבוע הם מפגינים בצומת. הערבובייה של הצפוניים היא מושלמת – רוצים לחזור הביתה בשלום, דורשים את החטופים בעסקה ומשוכנעים שהכל קשור לנוכחות של ראש הממשלה נתניהו בתפקיד.

ירון פרטוק, בן קריית שמונה שמגדיר את עצמו כ"ביביסט לשעבר", בטוח שהכל מתרכז בראש הממשלה. "זו הממשלה הראשונה בהיסטוריה שעשתה טרנספר לאזרחיה", אמר על הבמה המאולתרת שבנו בצומת. "ילדי קריית שמונה מתגעגעים הביתה. כולנו רוצים הביתה, עד מתי תושבי קריית שמונה יהיו סוג ב'?". 

"להיות ממלכתי זה לא עוזר. הוא עדיין שם", הוא אומר ל'דבר'. "אנשים בעיר מפחדים לבוא למחאות האלה – 'מה יקרה אם יראו אותי שם'. אבל בטלפונים אני מקבל אינספור הודעות תמיכה. הוא יצר את ההפרד ומשול הזה, בגללו רואים באנשים שמפגינים כאן בוגדים".  

"בגלל ההתראות וההנחיה להישאר בממ"דים, הגיעו שליש מבדרך כלל", אומרת ד"ר יהל קונלנדר, עקורה ממושב בית הלל, וממובילות המחאה הצפונית. "נתניהו הוא האחראי הישיר לוויתור על חבל הצפון. הוא מעדיף את ציר פילדלפי על פני ציר קריית שמונה, וכמו שהחטופים לא מעניינים אותו כך גם אנחנו, העקורים מהצפון. ביום ראשון שלושה מכיתת הכוננות של כפר יובל נפגעו, אחד עדיין בבית החולים. כל המחאה מתכנסת לדבר אחד – החלפת הממשלה". כשמגיעות ההתראות הראשונות על כלי טיס שזוהה באזור יפתח, מרחק כ-14 ק"מ בקו אווירי, היא לא מתרגשת: "מי יתפנה מפה עכשיו? בגלל זה אנחנו פה". 

"לא נתפנה – זה הבית שלנו"

בין המוחים גם נעם ויואב שהם, אב ובתו משדה נחמיה. "ההורים שלי בנו את היישוב הזה, אני זוכר מגיל 4 את הירי מהגולן, לא נתפנה – זה הבית שלנו", אומר שהם.

"אני נשארת באזור כי מישהו צריך להישאר", אומרת נעם. "אנחנו כל הזמן בדריכות, גם אם זה מטוסים שלנו, ואני יודעת מתי זה שלנו, מבינים שמשהו קורה. השבוע שר החינוך קיש גזר סרט בפתיחת המרחב החינוכי של בית הספר 'עמק החולה' ברמת כורזים. תגיד רגע, זה דבר חגיגי? דבר לגזור עליו סרט? זה לא הישג. הם מבולבלים לגמרי". 

"היה שלב במלחמה שהיו לי 4 ילדים בצבא, אז אני מקשיבה למערכת הביטחון", אומרת גרעין כשהיא מתירה את השלטים שהכינה מהעמוד בסוף ההפגנה. "וכל צמרת מערכת הביטחון אומרת שלחטופים אין זמן, ושלפילדלפי אפשר לחזור".

את הטענה שמשמיעים בנוגע לכך שההפגנות מחזקות את עמדת סינוואר במשא ומתן, היא מנפנפת. "משפחת גולדין לא עשתה הפגנות, המשפחה של רון ארד לא עשתה הפגנות, ואיפה השבוי שלהן? הממשלה חייבת לראות שזה מה שהעם רוצה". 

הכטב"ם ששיגר ארגון הטרור חיזבאללה לעבר ישראל בסוף ההפגנה, יורט. המלחמה נמשכת.