הממשלה אישרה היום (ראשון) את הארכת כהונת נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים עד 12 בדצמבר, או עד למינוי נציב קבוע אחר – אם נציב ימונה מוקדם יותר ממועד זה. זאת, על רקע העתירות לבג"ץ שהגישו ההסתדרות והאגודה לאיכות השלטון, עתירות המתנגדות לשינוי שהממשלה מקדמת בשיטת מינוי הנציב הבא.
ההחלטה על הארכת כהונתו של הרשקוביץ, שהייתה אמורה להסתיים השבוע, מנוגדת להחלטת ממשלה מ-2008 לפיה כהונת הנציב תהיה קשיחה ובלתי ניתנת להארכה. עם זאת, מדובר במקרה חריג, שכן הממשלה התחייבה בפני בג"ץ בסוף אוגוסט שלא תקדם מינוי נציב קבוע חדש עד למתן החלטה בבקשת העותרים לצו ביניים נגד הליך המינוי המוצע.
נציב שירות המדינה עומד בראש נציבות שירות המדינה, יחידת סמך במשרד ראש הממשלה האחראית על ניהול העסקתם של יותר מ-80 אלף עובדי המדינה. לנציב סמכויות ניהוליות וסטטוטוריות רבות, בתהליכי המינוי והאישור של תפקידים בכירים בשירות הציבורי. החוק קובע כי הממשלה היא הממנה את הנציב, אולם הליך המינוי לא מוסדר כיום באופן מפורש בחוק או בהחלטת ממשלה.
הממשלה הנוכחית מבקשת לקבוע כי ראש הממשלה יציג מועמד לתפקיד, שיועבר לאישור הממשלה ולאישור הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. ההצעה כוללת גם שינוי של הרכב הוועדה, כך שבראשה לא יעמוד הנציב המכהן (הרשקוביץ), אלא נציב לשעבר או מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר.
בעתירתן טוענות ההסתדרות והאגודה לאיכות השלטון שאופן המינוי המוצע יאפשר למעשה מינוי של אדם פוליטי לתפקיד, מה שעלול להוביל לפוליטיזציה של כל מערך שירות המדינה. גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה חוות דעת שלפיה מנגנון בחירה זה יאפשר לנתניהו למנות לתפקיד כל אדם, ללא בחינת ההתאמה של כישוריו לתפקיד, כל עוד לא יימצא פגם הקשור לטוהר המידות שמצדיק את פסילתו.
