"אנחנו רואים חשיבות גדולה בייצוג עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות", אמרה גלית וידמן, סגנית בכירה למנהלת רשות החברות בכנס האגף לדמוקרטיה תעשייתית של ההסתדרות שהתקיים בסוף השבוע שעבר. "הדברים ששומעים בדירקטוריון מהעובדים עצמם הם לא אותם הדברים ששומעים מההנהלות או מהיו"רים, ולעובדים בדירקטוריון יש תפקיד חשוב גם מהפן של מניעת שחיתות במקומות העבודה".
בכנס השתתפו עשרות דיקרטורים שמונו בהתאם לחוק החברות הממשלתיות המאפשר בחירה ומינוי של שני דירקטורים מקרב העובדים בכל חברה ממשלתית שבה יותר ממאה עובדים. מלבדם השתתפו בכנס גם ראשי דירקטוריונים, יועצים משפטיים של חברות ממשלתיות ואנשי איגוד מקצועי.
חיים זהבי, מנהל המחלקה לשיתוף עובדים באגף לדמוקרטיה תעשייתית, הזכיר כי בשנים האחרונות נאלצה ההסתדרות לעתור לבג"ץ כמה פעמים כדי לחייב את המדינה להשלים את הליך מינוי הדירקטורים שבחרו העובדים. "אני לא מכיר מוסד אחר שבו מתקיימות בחירות, בדרך כלל עם אחוזי הצבעה גבוהים מאוד, ולוקח שנה וחצי להכניס את הנציגים שנבחרו לתפקיד", אמר זהבי. "יש בזה גם טעם לפגם שבתקופה הזו דירקטוריונים, שתפקידם לפקח על ההנהלות, פועלים בהרכב חסר. צריך להסדיר את הנושא הזה בחקיקה ולדאוג שלכל הפחות כהונתם של דירקטורים מקרב העובדים תימשך עד לכניסת מחליפיהם לתפקיד".
וידמן הסבירה כי הליך המינוי של דירקטורים מקרב העובדים מחייב לאחר הבחירות הסכמה בין שני שרים – השר הממונה על החברות הממשלתיות והשר הממונה על החברה הספציפית. "השרים אינם מחויבים לבחור דווקא את השניים שזכו במרב הקולות, והנושא בסמכותם הבלעדית. לפעמים זה לוקח הרבה זמן ואנחנו מנסים לתזכר ופונים שוב אל השרים. רק אחרי אישור השרים זה מגיע אלינו לוועדת המינויים, שגם היא עמוסה. יש צורך לערוך שינוי משפטי בתהליך שייצר יעילות גדולה יותר. קביעת לוחות זמנים ברורים תיטיב עם כולם, לרבות עם הפקידות, אבל כיוון שאנחנו תלויים בנושא זה גם בגורמים אחרים – עלינו לוודא שמדובר בלוחות זמנים שבאמת ניתן לעמוד בהם".
תומר רזניק, יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית וסגן יו"ר ההסתדרות, אמר כי האגף שם לעצמו למטרה לדאוג שבכלל החברות הממשלתיות הרלוונטיות ימונו דירקטורים מקרב העובדים. לדבריו, בשנה החולפת קיים האגף בחירות לדירקטורים ב-11 ארגונים, בהם גם חברות שבעבר לא היה בהם ייצוג לעובדים בדירקטוריון. "אנחנו מאמינים שייצוג עובדים בדירקטוריון הוא קודם כול תפיסת עולם דמוקרטית שהעובדים צריכים להיות חלק מקבלת ההחלטות במקום העבודה. מעבר לכך, זה גם נכון עסקית, מגביר את תחושת השותפות שמתורגמת גם לפריון וליעילות". רזניק ציין כי ההסתדרות מבקשת לקדם את הנושא גם במגזר הפרטי, וכבר רואה ניצני הצלחה, בין היתר בחברות הסלולר ובמשען. "זה האתגר הכי גדול שלנו ולשם הכלכלה הולכת – שיתוף עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות זה העתיד של עולם העבודה".
הרצל עמיקם, שכיהן בעברו במשך 20 שנים בתפקיד יו"ר ועד בקצא"א ונושא כיום בתפקיד דירקטור מטעם העובדים, סיפר שלפעמים הדירקטורים החיצוניים נוטים להסתכל מלמעלה על הדירקטורים הממונים מקרב העובדים. "לכן אנחנו צריכים להיות הכי טובים והכי מוכנים. צריך לזכור שהעובדים בחרו בנו לתפקיד לא פשוט, להתכונן לכל ישיבה, לשאול שאלות, להיות פעילים". לדבריו, הניסיון שצבר לאורך השנים בחברה, כיו"ר ועד וכמי שעבר בכלל המתקנים של החברה מאילת ועד חיפה, מאפשרים לו להביא לדירקטוריון זוויות מעמיקות יותר מהשטח".
דודי לוי, שסיים קדנציה של שלוש שנים בדירקטוריון רכבת ישראל ונבחר לאחרונה לקדנציה נוספת: "יושבים איתי דירקטורים מוכשרים עם ידע פיננסי, משפטי, חשבונאי – אבל אף אחד מהם לא מכיר את רכבת ישראל כמוני. את הדירקטור שמגיע מקרב העובדים אי אפשר לחרטט. זה מביא גם דילמות ואתגרים להיות שומר סף. לפעמים יש גם קונפליקטים עם המנכ"ל. אמרתי לו פעם, 'אתה עושה את העבודה שלך ואני עושה את העבודה שלי'".
דוד כרמון, דירקטור בחברת נגה המנהלת את משק החשמל בישראל, הדגיש שלצד השותפות בדיונים, נציגי העובדים בדירקטוריון מעלים לסדר היום גם נושאים חשובים. "אחד הנושאים שמאוד קרובים ללבנו הוא הכשרת עובדים ופיתוח דור העתיד בחברה. כמי שבאים מהשטח אנחנו מזהים שלפעמים כשמנהל עוזב נוצר מחסור – לכן יזמנו מהלך שבו ההנהלה נבחנת גם במספר ההכשרות שיינתנו לעובדים ולמנהלים".
לדבריו, עם כניסתם לתפקיד נפגשו הדירקטורים מקרב העובדים עם כלל הסמנכ"לים וראשי האגפים בחברה כדי לשמוע על אתגריה השונים. לפני כל ישיבה הם דואגים ללמוד את החומר גם בנושאים שאינם באזור הנוחות שלהם. "אנחנו מקיימים בינינו דיון ואם יש שאלות הולכים גם לפגוש את מי שצריך עוד לפני הישיבה. למשל, הייתה לנו ישיבה על אישור תקנים נוספים לכוח אדם – ביקשנו לשבת קודם עם ועד העובדים. אנחנו לא מקבלים הנחיות או הוראות מוועד העובדים, אבל היה לנו חשוב לשמוע איך הם רואים את הדברים ומה עמדתם בנושא".
יו"ר דירקטוריון הרכבת: "הדירקטורים מטעם העובדים יודעים טוב ממני מה העובדים צריכים"
הדירקטורים הנבחרים מקרב העובדים מחויבים בראש ובראשונה לשמירה על טובת והאינטרס של החברה, ממש ככל דירקטור אחר. לצד זאת, הם מחויבים לעמוד גם בכללים המחמירים בכל הנוגע למניעת ניגוד עניינים. עם זאת, במהלך הכנס עלו טענות מצד דירקטורים רבים כי פעמים רבות ההנהלה והייעוץ המשפטי עושים שימוש לרעה בטענת ניגוד העניינים, כדי לנסות להרחיק אותם מתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לעובדי החברה, גם כשלא מדובר בהחלטות המשפיעות ישירות עליהם ועל היחידה שהם עובדים בה.
"בכל מה שקשור לכוח אדם – בונוסים, קידומים, פיטורים, מוציאים אותנו החוצה ולא מאפשרים לנו להביע את דעתנו", אמרה ליאת שניידר, דירקטורית זה כשנתיים בחברת אלתא מבית התעשייה האווירית. "יש על זה כל הזמן ויכוח ואנחנו דרשנו להיות משקיפים, ורק להביע את דעתנו ללא זכות הצבעה. הם לא מאפשרים לנו אפילו פתחון פה וחבל, כי אני חושבת שהיינו יכולים להועיל לחברה. אנחנו מקבלים את הפרוטוקולים המלאים בנושאים אלה רק בדיעבד". השיחות עם יועמ"שית החברה בנושא לא צלחו לצערה.
"אני הלוביסט הכי גדול לנציגות העובדים בדירקטוריון", אמר יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל משה שמעוני. "אני כבר קדנציה שנייה בדירקטוריון ומכיר את עבודת הרכבת היטב, אבל כשאני בא לקבל החלטות אני תמיד שואל קודם את אורי ודודו מה קורה בשטח: בחטיבת נייד, תשתיות, נוסעים. הם יודעים להגיד גם טוב ממני מה הרכבת צריכה, מה העובדים צריכים". גם הוא אינו מבין מדוע הייעוץ המשפטי מורה לנציגי העובדים תכופות לא להשתתף בדיונים, ומדוע חלק מהחומרים אינם מגיעים לידיהם. "אני לא יכול לפעול בנושא הזה בניגוד לייעוץ המשפטי של החברה, ולכן צריך לפתור את הנושא הזה מלמעלה למטה באמצעות היועצים המשפטיים של ההסתדרות מול רשות החברות".
גם יאיר זילברשטיין, יו"ר דירקטוריון עמידר, קרא להסדיר את סוגיית ניגוד העניינים באמצעות חוזר של רשות החברות או בחקיקה. "נציגות העובדים בדירקטוריון שלנו תורמת מאוד לפעילות השוטפת. רק לפני כמה חודשים נאלצנו לסגור תחום פעילות שעבדו בו כ-20 עובדים. הכול נעשה בשקיפות – הצלחנו לדאוג לכל אחד מהעובדים להמשכיות, ואני חושב שתרמה לכך העובדה שהיו נציגי עובדים בדירקטוריון שהכירו את התהליך מראשיתו".
"אני שומעת שנעשה שימוש רחב מדי בטיעון של ניגוד עניינים, וזה נושא שצריך ליצור לגביו מדיניות רוחבית, שתמנע שימוש יתר", אמרה וידמן, והוסיפה כי תשמח להיכנס על כך להידברות עם ההסתדרות כדי לקדם את הסדרת הנושא ברמה הרוחבית. "בסופו של דבר הפריון של החברות בהחלט תלוי גם בדירקטוריון מגוון".
יו"ר האגף רזניק הודה לה על שיתוף הפעולה המשמעותי, והוסיף כי באגף גיבשו לצד הייעוץ המשפטי להסתדרות הצעת חוק שאמורה לתת מענה לנושא ניגודי העניינים, וכן הצעת חוק לקציבת זמנים לתהליך מינוי הדירקטורים ולשמירה על רציפות הכהונה של דירקטורים מקרב העובדים עד למינוי מחליפיהם. "יחסינו כהסתדרות וכאגף עם רשות החברות ידעו עליות ומורדות, ואני רוצה להודות לך גלית על שיתוף פעולה טוב וכן. יש בהחלט דברים שצריכים להשתפר גם ברמת החקיקה אבל אני מעריך את העבודה המשותפת שלך איתנו ומודה על ההזמנה לקדם ביחד את הנושא".
לינדה גרוס, יו"ר ועד עובדי DXC טכנולוגיה באוסטריה ולשעבר חברת דירקטוריון בחברה, שהיהשתתפה בכנס סיפרה שבאוסטריה כל חברה בעלת למעלה מ-300 עובדים או למעלה מ-50 בעלי מניות מחוייבת בהקמת דירקטוריון המפקח על פעילות ההנהלה, שלפחות שליש מחבריו ממונים מקרב העובדים. "חלק מהמידע שמקבלים בישיבות הוא חשאי ואסור לשתף אותו גם עם מועצת העובדים אבל כנציגת עובדים בדריקטוריון ייצגתי כמובן את האינטרס של העובדים בישיבות. יש לי אפשרות וחובה לשאול את המנכ"ל שאלות וגם לדרוש תשובות רציניות. הישיבה של נציגי העובדים בדירקטוריון גם משפרת את היחס למועצת העובדים ומקנה לה מוניטין ורצינות".