שכר מורי התיכונים בישראל עומד ב-2022 על פחות משני-שליש מממוצע ה-OECD – כך עולה מדו"ח של 'מבט לחינוך' של ארגון ה-OECD שמתפרסם היום (שלישי).

עוד עולה מהדו"ח ששכר הגננות ומורות היסודי וחטיבות הביניים גדל בכ-9-10% בין השנים 2022 ו-2023, בזמן שבמדינות OECD הוא גדל באותם שלבי החינוך בכ-4-7% בלבד בשנים אלה. 

את הגידול בשכר מורי היסודי ניתן לייחס להסכם השכר שנחתם ב-2022 עם הסתדרות המורים, המייצגת את הגננות והמורות בבתי הספר היסודיים. עם זאת, יצוין כי שכרם של גננות ומורים בבתי הספר היסודיים נמוך ביותר מ-10% מהממוצע של מדינות ה-OECD. 

נושא נוסף שנדון בדו"ח הוא ההוצאה הלאומית של מדינת ישראל על חינוך, שהיא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ועומדת על אחוז מהתמ"ג. למרות זאת, ההוצאה הממשלתית לתלמיד תיכון בישראל נמוכה בכ-20% מממוצע ה-OECD. 

הסיבה לכך היא מספר התלמידים הגבוה בישראל ביחס למדינות ה-OECD. ניתן לראות זאת למשל בצפיפות כיתות הלימוד בישראל, הגבוהה יותר מהממוצע: מספר התלמידים בכיתה בבתי ספר יסודיים בישראל הוא 26.1, לעומת 20.6 תלמידים בממוצע מדינות ה-OECD. הפער נשמר גם בחטיבות הביניים, בהן מספר התלמידים בכיתה עומד על 28.3 בישראל, לעומת 22.8 תלמידים בממוצע לכיתה במדינות ה-OECD. 

נתון שיכול ללמד על מספר התלמידים הגבוה בישראל לעומת שאר מדינות ה-OECD: שיעורם של ילדים ובוגרים בגילאי לידה עד 24 עומד על 43.1%, לעומת 29.7% בממוצע במדינות ה-OECD. 

שר החינוך, יואב קיש, אמר בעקבות פרסום הדו"ח: "אחד הנושאים שעולים מהדו"ח הוא הגידול המשמעותי שחל בישראל בתנאי השכר של המורים בגנים, ביסודי ובחטיבות הביניים. שיפור שכרם ותנאי העסקתם של המורים הוא מרכיב מרכזי במהלכים שאנו מובילים להזנקת מערכת החינוך הישראלית. הסכם השכר שאנו עמלים עליו כבר תקופה ארוכה עם ארגון המורים ובשל לחתימה, מהווה חלק בלתי נפרד ממחויבות זו, ויביא לשיפור משמעותי גם בשכרם ובתנאי העסקתם של מורי התיכונים. אני מאמין כי למהלכים הנוספים שאנחנו מקדמים במערכת החינוך, ובראשם תוכנית לימודים אקדמית כבר במהלך התיכון וקידום הכשרה בתחום הבינה המלאכותית (AI) במערכת החינוך, תהיה השפעה מכרעת על עיצובה וקידומה של מערכת החינוך בישראל שנים קדימה". 

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מאוד, כשהשנה המלחמה הממושכת והמציאות הביטחונית הקשה יצרו אתגרים חדשים ומורכבים מאוד. על אף זאת, מערכת החינוך מצליחה להתמודד עם הקשיים, למצוא פתרונות לכל תלמידה ותלמיד, ולהמשיך לפעול בשגרת חירום. צעדים אלה הכרחיים להמשך מגמת צמצום הפערים של מערכת החינוך מול יתר מדינות ה-OECD".