פרויקטור הצפון אליעזר (צ'ייני) מרום הודיע הבוקר (שני) בוועדת הנגב והגליל בכנסת, בהופעה ציבורית ראשונה מאז מינויו לתפקיד, על תחילת פעולתו של המטה לשיקום וסיוע לתושבי הצפון. לדבריו, "המטה סיים לגייס את כוח האדם, ויתחיל את עבודתו הרשמית החל מהיום".
מרום עומד בראש המטה לשיקום וסיוע לתושבי הצפון, שהממשלה הכריזה רשמית על הקמתו באביב האחרון. ביוני הוחלט שהמטה יתנהל כמסגרת מצומצמת בתוך משרד ראש הממשלה, בניגוד למנהלת תקומה, שאחראית על שיקום עוטף עזה ופועלת כיחידה עם עצמאות רבה יותר. עוד הוחלט כי בראש המטה יעמוד פרויקטור, שיתכלל את הפעילות הבין משרדית לשיקום הצפון. המטה הוא המוציא לפועל של ההחלטה לשיקום הצפון שהתקבלה עוד במאי.
בדיון הוועדה התברר שכחלק מתוכנית שיקום הצפון, משרד הביטחון צפוי לקבל 1.9 מיליארד בשנתיים הקרובות, לטובת תוכניות מיגון ליישובים עד 9 ק"מ מהגבול. 700 מיליון מתוכם טרם אושרו, מסיבות לא ברורות.
בדיון עלתה גם השאלה באיזו מידה ממומש בפועל התקציב המיועד לסיוע לטווח המיידי ליישובים שנפגעו בצפון, תקציב שהיקפו כמיליארד ש"ח ואמור לצאת עד סוף השנה. אף אחד מהנוכחים לא נתן לשאלה זו תשובה מספרית מדויקת – והחשש הוא שתקציבים שלא ייעשה בהם שימוש השנה לא יישמרו לשנה הבאה.
מרום הכחיש את הטענות שהמשבר הפוליטי סביב מינויו גרם לעיכוב בהעברת כספים ליישובי הצפון. לדברי מרום, "חלק גדול מהכסף לצפון כבר יצא – בעיקר לחינוך, לבניית בתי הספר המפונים, וגם תקציב גמיש לרשויות לצרכים שונים". ח"כ יוראי להב ארצנו (יש עתיד) ביקש להבין מהו סדר הגודל הכספים של הכספים שכבר ייצאו, אך מרום השיב שאין בידיו את הנתונים המדויקים – ואמר שיביא אותם להתכנסות הבאה של הוועדה.
ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ', אמר שרק חצי מהתקציב שהוקצה עד כה לשיקום הצפון עבר בפועל לטובת החינוך והרשויות. "יש שם חצי מיליארד ש"ח שאף אחד לא נגע בהם", מחה דוידוביץ', "בזמן שילדים לא הולכים לבתי הספר והכלכלה משותקת".
במשרד האוצר טוענים שנעשה שימוש ברוב התקציב לסיוע מיידי, בעיקר על "ענייני חינוך ופנים". לדברי נועה שוקרון מאגף התקציבים, באוצר "מודעים לקשיים ברמה המשרדית", כלומר לחסמים בירוקרטיים שמונעים להוציא כספים שהאוצר כבר אישר.
עינב פרץ, ממונת מחוז צפון במשרד הפנים, טוענת שהמשרד הוציא 300 מיליון ש"ח על שלל סוגיות שקשורות בצרכים השוטפים של הרשויות המקומיות. פרץ: "הבעיה הגדולה שלנו היא שהתוכנית התקציבית לא נותנת מענה ליישובים הלא מפונים שקרובים לגבול, יישובים שהמצב הכלכלי והקהילתי בהם קשה. זה נושא שחייב לעלות על סדר היום".
שוקרון התייחסה לאפשרות שחלק מהכספים שהוקצו לטווח המיידי לא ימומשו עד סוף השנה, מה שיוביל למעשה לביטול הקצאתם. היא אמרה שבאוצר עושים מאמצים גדולים שיתרות כאלו יישארו לשנה הבאה, אך לדבריה זה מסובך "כמו להקצות כסף חדש".
יו"ר ועדת הנגב והגליל מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) התייחס לסכנה של איבוד תקציבים שלא ייצאו עד סוף 2024: "זו בושה שלקחה לממשלה שנה להביא פרויקטור לצפון, אבל עכשיו יש לנו אחריות לכסף שאושר. יש לנו מיליארד ש"ח שמגיעים מתקציבים תוספתיים, שאפשר להוציא רק סוף השנה, צריך להבין איך הכסף יוצא".
מרום אמר שחברת 'גוגל' מתעניינת בהקמת מיזם בתחום האינטליגנציה המלאכותית בגליל העליון, שבמסגרתו היא עשויה להעסיק 4,000 עובדים. ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): "הייטק זה מבורך וחשוב. אבל הצפון מלא בחקלאים שחיים על הגבול שהמלחמה הרבה אותם וצריכים תמיכה של המדינה".
הפרויקטור התייחס גם לקיצוץ המסתמן בתמיכה באוניברסיטת הגליל, ואמר: "40 מיליון ש"ח שהבטיחו למכללת תל-חי יגיעו".
בצפון יש 53 אלף מפונים, ו-1,040 מבנים שניזוקו קשה. בחודשים הקרובים מטה הצפון יידרש ליצור תוכנית שיקום לטווח ארוך. כיום התוכנית מצויה בשלבי גיבוש, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, ומשם היא תעבור לדיונים בממשלה ועם גורמי המקצוע. יישום התוכנית צפוי להתחיל עד סוף 2024.
