ביום שלישי שעבר ולכבוד חגיגות הט"ו בשבט, חג הנטיעות, נטעה עיריית חיפה בטקס מרשים, בהשתתפות שר האוצר משה כחלון וראש עיריית חיפה יונה יהב, את העץ הראשון במסגרת תכנית שיקום שטחי הציבור בחיפה שנפגעו בשרפה בחודש דצמבר האחרון. לפי עיריית חיפה, התכנית כוללת נטיעה של לא פחות מ- 100,000 עצים בעלות כוללת של כ- 160 מיליון שקל, ומתבצעת בתיאום עם מיטב המומחים בארץ בחו"ל לשיקום נזקי שריפה. לכאורה, נטיעת עצים לשיקום החורש יכולה להישמע כמו צעד מתבקש, אך למעשה, היא מנוגדת לתפיסות העדכניות בנוגע לשיקום אזורי שרפה.

בשנים האחרונות, בייחוד אחרי השרפה הגדולה בכרמל בשנת 2010, השתנתה מאד הגישה כלפי שיקום יערות. כיום, הגישה הרווחת בקרב הקהילה המדעית היא לתת לטבע להשתקם בעצמו ולא להתערב בו.

פרופ' יוחאי כרמל, חוקר מומחה לשיקום שריפות וחורש ים תיכוני, העומד היום בראש הוועדה המדעית בקק"ל, מסביר את מקור הטעות: "למרות ששרפות וכריתות נראות כמו דבר נורא ואסון בעצם מדובר בתהליכים רגילים בטבע שבעצם מעודדים התחדשות ורעננות. חשוב שבאופן הזה תשתנה התפיסה שלנו לגבי מצד אחד הרצון לחיות בסמיכות ליער ולטבע ומצד שני לתת לטבע לעשות את שלו ולצמוח בקצב שלו".

מה דעתך על תכנית השיקום כמו שהיא מוצגת כיום על ידי העירייה?

"הצומח איננו זקוק לעזרה שלנו על מנת להתחדש, באדמה השרופה יש מספיק מלאי זרעים ויש רק להמתין שהם ייצמחו, כמו כן עצים רחבי עלים כגון אלונים אלות וקטלב אינם מתכלים לגמרי בשריפה ולמעשה מסוגלים להתחדש ולצמוח מחדש מבסיס השורש.

"נקודה נוספת המייתרת את הנטיעות כאמצעי לשיקום יערות היא העובדה שהיערות מתחדשים ע"פ בסיס הזרעים הקיימים באדמה שמושפעים כמובן מאילו עצים היו קיימים ביער לפני השרפה, ולנטיעות יש השפעה מעטה על הרכב החורש, כלומר איפה שהיה יער אורנים לפני השרפה יהיה יער אורנים גם אחריה. לראייה, לאחר השרפה בשער הגיא ב-95 ביצעה הקק"ל בדיקה וגילתה שאכן לנטיעות החדשות לא הייתה השפעה רבה על הרכב החורש."

האם לדעתך נטיעות בהיקף רחב כל כך הם דבר שיכול להועיל לשיקום הכרמל?

"האמצעי היעיל לשיקום היער ולמניעה של שריפות הוא דילול יערות (על ידי כריתה של עצים, שריפות מבוקרות והחזרת רעייה ליער. מ"ה), ובעצם הנטיעות יביאו לנזק רב יותר בסיבוב הבא של השריפה ושבעצם את הכסף המושקע בנטיעות עדיף להשקיע בחלקו בדילול היערות שסביב הכרמל ולהפנותו לחינוך ורווחה."

לדבריו של פרופ' כרמל, שורשיה של התפיסה הישראלית את הנטיעות מצויה בימיה הראשונים של הציונות, ומאז השתנו התנאים בצורה עמוקה. "הנטיעות בישראל התחילו כאשר הארץ הייתה חשופה ברובה צפון הארץ נראה כמו דרום הארץ מבחינה צמחייה, וקשור במידה גם לאמונה שאדמה שאנחנו נטענו היא אדמה שלנו.

"היום אנחנו בעמדה אחרת. כל האזורים שנשתלו התפתחו לאזורים של חורש עבה וצפוף ואזורים אחרים, שהיו אזורי רעייה, הצטמצמו וננטשו. כל התופעות הללו גרמו לכך שכיום אזורים רבים בארץ מכוסים בחורש עבה וצפוף, גם אזורים שלא ניטעו מראש."

מבט מרחוב פיק"א חיפה, לאחר השרפה נובמבר 2016 (צילום: דבר ראשון).

נכון לעכשיו – נטיעות רק באזורי הבתים

בתגובה לבקשתנו להבין את ההיגיון שמאחורי הפרויקט, הפנתה אותנו עיריית חיפה לחנוך גרונר, אגרונום ואחד ממובילי הפרויקט. גרונר מסביר ששיקום הכרמל יתבצע בעדינות וברגישות רבה לצומח ובאזור, ושלכל יער שנפגע בשרפה תינתן תכנית שיקום ייעודית וייחודית על פי הרכב אותו היער. לדבריו, תכנית השיקום תתבצע במספר שלבים: בשלב הראשון, שכבר בוצע, כרתה העירייה וטיפלה בעצים וגזעים שהיוו סכנה לציבור. בשלב השני, אליו מתייחסת התכנית הנוכחית, מטפלת העירייה באזורי הספר שסמוכים לבתים ולאזורי מגורים וכבישים, אזורים אלה היו כבר בטיפול והחזקת גנני העירייה לפני השרפה.

לטענת גרונר, השלב השלישי של השיקום, בו ישוקמו כ-8,000 דונם של יערות וחורשות שאינן סמוכות למבני מגורים המהווים את החלק הארי של האזורים שנפגעו בשרפה, עוד לא יצא לפועל ולמעשה עוד לא גובשה תכנית עבורו. גרונר מוסיף שהתכניות עבור אזורים אלה יגובשו בוועדות ודיונים עם גורמי עניין כגון אקולוגים אגרונומים, ושבעתיד יתקיים כנס חשיפה בנושא. נכון לעכשיו, אומר גרונר, אין תכנית או מדיניות לנטיעה המונית באזורים אלו.

בהתייחס לגישות העדכניות לשיקום נזקי שרפות גם יישומה של התכנית באזורים שטופלו בעבר על ידי גנני העירייה היא בעייתית, אבל תכנית השיקום לחורשות והיערות שאינן צמודות לשטחי מגורים ולא היו בטיפול העירייה עוד נתונה לדיון והשפעה. יש לקוות שההחלטות שיתקבלו בנושא יתייחסו לשיקום היערות בזהירות הרצויה, וזאת למרות היותן של השיטות המקובלות לשיקום יערות זוהרות פחות מאירועי נטיעה המוניים.