פרויקטור הצפון אליעזר מרום (צ'ייני) צפוי להמליץ למשרד ראש הממשלה לשנות את מפת יישובי קו העימות, כך שיישובים שטרם הוגדרו ככאלו יזכו להיכנס לתכניות הסיוע והשיקום שצפויה להיות מאושרת עד סוף השנה. את הדברים אמר מרום אחר הצהריים בוועדת הנגב והגליל של הכנסת, בזמן שהציג את עיקרי תכנית הסיוע והשיקום הרב-שנתית לצפון.

התכנית צפויה לכלול סל רחב של השקעות בגובה של 6.5 מיליארד שקלים, בתחומי הביטחון, החינוך והתשתיות ביישובי קו העימות הצפוני, שבו נכללים כיום כל היישובים הנמצאים עד 5 ק"מ מהגבול עם לבנון. עם כניסתו של מרום לתפקיד, פנו אליו מספר ראשי רשויות מקומיות מהגליל והגולן בדרישה להרחיב את ההגדרה של יישובי קו העימות, במטרה לקבל מימון לפרויקטים של מיגון ותמריצים כלכליים ליישובים שכיום אינם מוגדרים כיישובי קו עימות, והחלטת הממשלה לשיקום ולסיוע אינה חלה עליהם.

מדובר במהלך משמעותי שיאפשר ליישובים חדשים לאורך גבול הצפון לקבל הטבות כלכליות והשקעות בסך עשרות מיליוני שקלים.

מרום אמר בישיבת הוועדה שכבר עם כניסתו לתפקיד הוא הבין שישנם יישובים רבים בצפון שנמצאים תחת אש אך לא מוכללים במסגרות השיקום בגלל קריטריונים נוקשים שראוי לשנות. הוא אמר ש"בתכנית העבודה שלי אנחנו נבחן שוב את היישובים, ואפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בהמלצות לשינוי". עוד אמר מרום שהחלטה סופית בעניין תתקבל לקראת מועד הגשת הצעת ההחלטה לתכנית הצפון, שמתגבשת במטה שלו בימים אלו, לשולחן הממשלה בסוף נובמבר. לדבריו, "זה שינוי מסובך שיהיה חייב לעבור החלטת ממשלה, וצפוי להיתקל באתגרים משפטיים".

"מפת קו העימות לא משתנה ממניעים פוליטיים", אמר בוועדה ראש עיריית קצרין, יהודה דואה. הוא ציין שבגולן אף יישוב לא מוגדר כקו עימות, והעיר קצרין, שרחוקה מהגבול יותר משאר יישובי הגולן, היא בין הנקודות המטווחות ביותר במלחמה. "מפת הקילומטרים לא רלוונטית", אמר דואה, "מדינת ישראל צריכה להגיד שהמפה של קו העימות נפתחת והרשויות שלא מוגדרות היום תחת עימות נכנסות לתוכו".

מחקר שערך מרכז המידע של הכנסת והוצג בוועדה מצא שיישובים רבים בצפון מטווחים על ידי ירי טילים וכטב"מים בקצב גבוה יותר מיישובים הקרובים לגבול, אך לא זוכים למענה ראוי בגלל ההיצמדות הנוקשה לקריטריון המרחק מהגבול בקביעת הזכאות לסיוע מהמדינה. כך למשל, יישובים רבים שנמצאים על הטווח שבין 5 ל-7 ק"מ מהגבול ומנהלים שגרת חיים בצל אזעקות וירי, אינם מוגדרים כיישובי קו עימות.

מעין ניר, יו"ר קיבוץ גונן שבצפון עמק החולה, סיפר שעד לפני מספר שנים הקיבוץ שלו הוגדר כיישוב קו עימות, אך המדינה החליטה לשנות את סיווגו, ככל הנראה ממניעים כלכליים. גם הקיבוץ השכן, להבות הבשן, הוגדר כיישוב קו עימות עד לפני שנתיים, עד שהסיווג בוטל. בחודשים האחרונים היישובים שלהם מותקפים מספר פעמים בשבוע. "חסרים לנו כמה מאות מטרים כדי להיחשב קו עימות", אמר ניר, "וזה מכעיס במיוחד, כי זה הכול עניין של פרשנות החוק".

להרחבת ההגדרה של יישובי קו עימות יש גם מימד כלכלי. יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) אמר בישיבה ש"משרד הביטחון בונה את המפה, אבל בשביל לשנות אותה צריך את האוצר".

הצהרתו של מרום על שינוי מפת העימות מתכתבת עם החלטת הממשלה של תכנית הצפון, שפורסמה כבר במאי עם הקמת מטה הצפון. בהחלטת הממשלה נקבע שהממשלה תבחן שינויים במפת יישובי קו העימות, בהתאם לצרכים האזרחיים שיתעוררו במלחמה. אך מכיוון שתקציבה של תכנית הצפון נקבע מראש, החשש היה שכל יישוב שיוסף לקו העימות ייגרע מתקציב הכולל של כלל היישובים, ושהגדלה תקציבית תיתקל בהתנגדות של משרד האוצר.

לדברי ביטון, שהיה מעורב בקידום החלטת הממשלה, "ראינו שבהחלטות ממשלה על הצפון והדרום הייתה התחייבות ממשלתית לבחון שוב את סוגיית היישובים ולהביא אותה לאוצר. לכן אנחנו מצפים ודורשים שהיא תקרה גם כאן".