גרמניה הציבה אתמול (שני) מאות שוטרים במעברי הגדול היבשתיים שלה במטרה להגביר את הפיקוח על גבולות המדינה, כחלק מהרפורמה נרחבת במדיניות ההגירה. החל מאתמול, ובמהלך חצי השנה הקרובה, יוצבו עמדות לבידוק במעברי הגבול אשר רובם בכבישים מהירים, או כבישים עירוניים. נוסף על כך שוטרים עלו על אוטובוסים ורכבות המיודעים לחצות את הגבולות ובדקו תעודות לנוסעים. גרמניה פיקחה עד כה על הגבולות הדרומיים והמזרחיים שלה, עם פולין, צ'כיה שוויץ ואוסטריה, אולם עתה היא החלה לפקח גם על הגבולות עם צרפת, לוקסמברג, הולנד, בלגיה ודנמרק.
שרת הפנים הגרמנית, ננסי פייזר, אמרה כי מטרת המהלך היא לחזק את הביטחון הפנימי ולדבוק ב"עמדה נוקשה נגד הגירה בלתי חוקית". לדבריה, הצעד נועד להגן על אזרחי גרמניה מפני סכנות של טרור אסלאמי ופשיעה חוצת גבולות.
הפיקוח על הגבולות הפתוחים לפי 'אמנת שנגן' עורר ביקורת בקרב שכנותיה של גרמניה וגורמים באיחוד האירופי. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, הביע חשש כי המדיניות החדשה תגביר את האכיפה גם בגבול עם פולין, ואמר כי הצעד אינו מקובל על פולין. במקביל, יוון ואוסטריה הזהירו כי לא יקבלו מהגרים שיידחו על ידי גרמניה.
שעות אחדות לאחר שהוצב הפיקוח נעצרו שלושה גברים שנתפסו עם חשיש בתא המטען של מכוניתם. דובר המשטרה אמר כי השלושה התחמקו ממחסום בכביש המהיר A30 ליד העיירה באד בנטהיים כשנכנסו מהולנד למדינת סקסוניה התחתונה בגרמניה. הם אמנם חצו את הגבול, אך נעצרו ליד העיירה ריין, כ-30 ק"מ מזרחה במדינה השכנה נורדריין-וסטפאליה., כך מדווחת סוכנות הידיעות הגרמנית DW.
אנדראס רוסקופף, ראש איגוד המשטרה הפדרלית של גרמניה, התראיין ברדיו ואמר שכל מי שחוצה את הגבול לגרמניה צריך לצפות שהוא יעבור בדיקה משטרתית. עם זאת, הוא הודה כי המשטרה לא תוכל לעצור כל רכב בשל העומס הרב. אורכו הגבול המערבי של גרמניה עליו החל הפיקוח אתמול הוא 1,400 קילומטרים וזה בנוסף ל-2,400 הקילומטרים של גבולותיה המזרחיים והדרומיים שבהם כבר נערכו בדיקות לפני כן, על כן הבדיקות הן ספורדיות ורק שיעור קטן מהעוברים את הגבול נבדקים.
בתגובה לחששות מפני אפליה גזעית במסגרת הפיקוח המוגבר, דובר משרד הפנים הגרמני הדגיש הבוקר כי "פעולות משטרה המונעות מגזענות הן בלתי מקובלות ומנוגדות לחוק". הצהרה זו נועדה להרגיע את החששות ולהבהיר את עמדת הממשלה בנושא.
ההחלטה להחמיר את הפיקוח בגבולות מסמנת שינוי משמעותי במדיניות ההגירה של גרמניה מאז משבר הפליטים של 2015. באותה תקופה, תחת הנהגתה של אנגלה מרקל, קלטה גרמניה יותר ממיליון מהגרים בתקופה של פחות משנתיים. בשנתיים וחצי האחרונות קלטה גרמניה 1.2 מיליון מהגרים אוקראינים שנמלטו ממולדתם לאחר שרוסיה פלשה אליה. כעת, נראה כי המדינה מאמצת גישה נוקשה יותר, בדומה למדינות אחרות באירופה.
המהלך מגיע לאחר שביום שישי חתמה ממשלת גרמניה על הסכם הגירה עם קניה לפיו תספק המדינה האפריקנית עובדים בעלי מקצוע, וחסרי מקצוע לגרמניה. הממשלה לא פרסמה שום מידע לגבי מספר העובדים הצפויים להגיע מקניה, וככל שידוע ההסכם בין המדינות לא כולל מגבלה כמותית. מטרת ההסכם לספק את צורכי כוח העבודה במשק הגרמני בהתבסס על עובדים זרים חוקיים, במקום שהמשרות ימולאו על ידי מהגרים בלתי חוקיים המגיעים לגרמניה בכוחות עצמם.
הרפורמה בהגירה נתפסת בגרמניה כניסיון של הממשלה להתמודד עם עליית כוחה של מפלגת הימין הקיצוני AfD, הידועה באג'נדה שלה נגד הגירה. הסנטימנט הגרמני בנוגע למהגרים השתנה בשנים האחרונות בעקבות העלייה באירועי הטרור שבוצעו על ידי מהגרים. לפני כשלושה שבועות מהגר סורי בן 26 שאמור היה להיות מגורש מהמדינה רצח שלושה אנשים בדקירה בעיר זולינגן. לאחר הפיגוע התבטאו חברי הממשלה בגרמניה נגד ההגירה הבלתי חוקית, והדגישו את הצורך להקשיח את חוקי ההגירה. הממשלה המזוהה עם המרכז-שמאל מנסה להתמודד עם המתח בין שמירה על הביטחון לבין חופש התנועה של האיחוד האירופי.
