קשישים עניים המשלמים משכנתא, זכאים לסיוע מהמדינה כבר משנת 2008, אך רבים לא מודעים לכך ולא מקבלים את הכספים, אשר ניתן לקבלם גם באופן רטרואקטיבי. בינתיים הכספים הלא מנוצלים מוחזרים לקופת האוצר. בדיון בוועדת הכלכלה חשפה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) פרטים רבים על הסדר הסיוע של המדינה לקשישים המשלמים משכנתאות, רובם עולי שנות ה-90 מבריה"מ לשעבר. במשרד השיכון טוענים כי הנושא בטיפולם, אך רק בחודש מאי אמורים להשלים את מסד הנתונים ולשלוח הודעה לזכאים.
בזמן הקצר שהוקצב לדיון הצליחה מלינובסקי להסביר את מכלול הבעיה: "מדובר באנשים שחיים מקצבת זקנה ועדיין משלמים משכנתא. לא אגלה סודות אם אומר שאלו ברובם אנשים מעולי שנות ה-90. הם לא הספיקו לצבור פנסיות וכעת מגיעים למצב בלתי נסבל. המדינה הכירה במצב הזה ומתייחסת לשתי קטגוריות – נפגעי הנאצים ומקבלי הבטחת הכנסה. משום מה התכנית הזו לא מבוצעת מספיק".
הסכומים הניתנים הם בין 150 ל-300 ש"ח בחודש לקשישים המשתכרים בממוצע 3,000 ש"ח בלבד. "150 ש"ח בחודש זה יומיים של מחיה", אמרה מלינובסקי, "צריך לראות את האנשים ואיפה הם חיים. השר גלנט הבטיח לי שעד סוף מאי המשרד יתחיל לפעול בנושא, הם יעשו הצלבות ביניהם – סוף סוף יש שר שמוכן לעשות הצלבות ולהבין איך המערכות עובדות. עד סוף מאי הבטיחו לשלוח מכתבים לכל הזכאים הפוטנציאליים".
הסיוע ניתן כבר משנת 2008, אך לטענת מלינובסקי הנושא נמצא באופן קבוע בתת-ביצוע כרוני. "אם אתם חושבים שאין כסף, אתם טועים. בשנת 2009 הוקצבו 65 מליון ש"ח שלא בוצעו כלל. ב-2010 הוקצבו 70 מיליון ש"ח והוענקו 10 מיליון ואילו בשנת 2015 הקוצבו 11 מליון ש"ח והוענקו 3.5 מליון ש"ח בלבד". מדובר בסכומים זעומים ביותר ביחס לתקציב המדינה, ולכן המחדל באי מסירתם לקשישים העניים צורם במיוחד. לדבריה, פנתה מלינובסקי למועצה הלאומית לכלכלה, שניתחה את נתוני הלמ"ס והעריכה שישנם כ-10,000 זכאים, אך רק כ-1,400 מתוכם מקבלים את התשלומים בפועל. "המשרד לא עשה כלום, פשוט אפס כדי להודיע לציבור על הזכאות. אני בדקתי ומצאתי הודעה אחת לעיתונות בשנת 2010 בשפה העברית בלבד, כאשר רוב הזכאים הם דוברי רוסית. המדינה אמרה – אל תפנו אלינו, אנחנו יודעים עליכם הכל ואם אתם זכאים אתם תקבלו".
רונן כהן הוא סמנכ"ל בכיר לאכלוס במשרד השיכון המטפל בהסדר הסיוע לקשישים המשלמים משכנתא, והודה באופן חלקי בכשל בעבודת משרדו, "היה ברור שאנחנו צריכים לזוז. בסיס הנתונים שלנו הוא רק מהבנקים כי שם הנתונים מצטברים. פניתי למפקחת על הבנקים, וגייסתי אותה לנושא, ומהבנקים התקבלה התשובה שהייתה אי הבנה וכעת הם אמורים להעביר את הנתונים המלאים. נגיע עד לאחרון האנשים".
למה לחכות עד מאי?
לדברי כהן, בחודש מאי ישלחו מכתבים אישיים לכל הזכאים, המסבירים להם כיצד לקבל את הסיוע, שאמור להיות רטרואקטיבי ויכול להצטבר לאלפי שקלים. מלינובסקי רואה בפעולה זו תגובה מינמלית ובלתי מספיקה. בתגובה לאיסוף הנתונים החסרים מהבנקים אמרה: "ביטוח לאומי אומר שיש דרך אחרת. אם משרד השיכון היה רוצה לדעת את הנתונים, הוא היה משיג אותם. אני מבקשת כבר עכשיו לא לחכות לנתונים שיתקבלו. אם היו חייבים כסף למשרד, הייתם כבר מוצאים אותם".
לדבריה, התכנית זקוקה למקצה שיפורים, גם בקריטריונים לזכאות וגם בשירות עצמו. "למה מתקבלים אנשים רק מגיל 70? (ולא מגיל הפרישה, א.ר.) למה יש קריטריון של מגורים באיזור עדיפות לאומית? אני קניתי דירה במעלה אדומים כשהיה איזור עדיפות לאומית והיום הוא לא", כאשר אין פירוט מהו היום הקובע – יום קבלת המשכנתא, או יום הפניה לסיוע. "במוקד השירות שלכם יש רק שתי עובדות דוברות רוסית ואתם צריכים להתכונן ולהרחיב את המספר, הרי הזכאים הם ברובם דוברי רוסית".
כהן, איש משרד השיכון, נראה מעט נבוך מהשליטה של מלינובסקי בקריטריונים ובנתונים. הוא הדגיש כי המשרד כבר פועל מיוזמתו לתיקון העוול, וכי הוא מוכן להקשיב לה וללמוד עוד אמצעים לאסוף את הנתונים ולשמוע ביקורת. בסיום הדיון הקצר התערב יו"ר הוועדה איתן כבל וקבע: "אי אפשר שהשר אמר לה כך ואתה אמרת לה מה שאתה אומר".
"ועדת הכלכלה דרשה בתום הדיון שמשרד הבינוי והשיכון יגבש יחד איתי תכנית פעולה לצורך תיקון הליקויים שממנה סובלת התכנית מאז תחילתה" אמרה מלינובסקי לאחר הדיון. "כמו כן, הוסכם כי חייבים להביא לידיעתו של הציבור הרחב את התכנית לסיוע לקשישים. עד שהנושא יוסדר, אני קוראת לאזרחים לפנות באופן עצמאי למוקד משרד הבינוי והשיכון בטלפון 1-800-800-214 (סיומת 213 לדוברי רוסית) ולבנקים שלכם כדי לבדוק את זכאותכם לקבלת ההטבות והזכויות המגיעות לכם”.
בדיון קודם בוועדה זכה משרד השיכון לביקורות בתחומים נוספים: עיכובים בהקמת הרשות להתחדשות עירונית, והפרשים גבוהים בין ההנחות של פרויקט מחיר למשתכן במרכז לעומת הפריפריה. שר השיכון יואב גלנט אמר בדיון: “אנחנו מתקנים את הליקויים תוך כדי תנועה. עדיף שנזוז ונתקן את השגיאות מאשר שנעמוד במקום”.
השר גלנט נחשב לשר הממריץ את משרדו לשיפורים במגוון תחומים, אך נקודת המוצא של משרד השיכון בשנים האחרונות היא של משרד מקופח, חלש ולא אפקטיבי, לעומת שנות ה-90 וה-2000 בהן נהנה מתקציבים גדולים ופעל במעורבות עמוקה יותר בשוק הדיור. לעומת הביקורת הרבה על תפקוד שוק הדיור והרגולציה סביבו, ישנה התעלמות מהאפשרות שהוכיחה עצמה בעבר, בה משרד השיכון היה משרד חזק ופעיל בתוך השוק, המייצר פתרונות ולא רק מעודד שחקנים פרטיים לספק אותם.
