בעוד שההווה של הייצוא התעשייתי מישראל נראה טוב, עתידו מבשר רעות. כך עולה מניתוח נתוני ייבוא וייצוא הסחורות לחודשים נובמבר עד ינואר שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בתקופה זו ייצוא הסחורות (ללא אוניות מטוסים ויהלומים) רשם עליה בשיעור של 17.9% בחישוב שנתי וייבוא חומרי הגלם לתעשייה רשם ירידה של 5.5%. יבוא המכונות והציוד לתעשיה ירד ב-12.2%. בנוסף ייבוא התשומות (זרעים, דשנים, טרקטורים וכו') לחקלאות רשם ירידה חדה של 49.9% בחישוב שנתי.

מדדי הייצוא והייבוא החודשיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפשרים מבט אל הנעשה בכלכלה הישראלית, אך חשוב מכך הם מאפשרים מבט אל העתיד. ייצוא הסחורות וייבוא מוצרי הצריכה מעידים על מצב המשק בחודשים הנסקרים, במקרה זה נובמבר 2016 עד ינואר 2017. ייבוא חומרי הגלם, המכונות והתשומות לחקלאות נותן אינדיקציה לפעילות המתוכננת במפעלים ובשדות בישראל. עם זאת יש לקחת בחשבון כי מדובר בנתונים חודשיים המושפעים גם מעונתיות ומתנאי סחר נקודתיים.

מבט אל ההווה (העבר הקרוב)

בינואר ייצא המשק הישראלי סחורות בשווי של כ-18 מיליארד שקלים. בחודשים נובמבר 2016 עד ינואר 2017 עלה הייצוא התעשייתי בכ-17.9%, זאת בהמשך לעליה של 11.1% בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2016. ייבוא הסחורות לעומת זאת הסתכם ב-20.7 מיליארד שקלים המשקפים ירידה של כ-2% בתקופה שבין נובמבר 2016 לינואר 2017.

את העליה בייצוא מובילות הסחורות המסווגות כטכנולוגיה מעורבת עילית (תזקיקי נפט לדוגמא, או רכיבים מתוחכמים לתעשייה) שרשמה עליה של 3% בממוצע בחודש המשקפים עליה שנתית של 41.8%. ייצוא הסחורות המסווגות כטכנולוגיה עילית רשם עליה של 13.8% בחישוב שנתי כשבתוך הסיווג הזה מוביל ענף התרופות שרשם עליה של 1.9% בחודש שהם 25% בחישוב שנתי. ייצוא הסחורות המסווגות כתעשייה מעורבת מסורתית רשם ירידה קלה בשיעור של 3.9% בחישוב שנתי. את הירידות בסיווג זה מובילים מוצרי הפלסטיק והגומי שרשמו ירידה של 10.2%. הענפים המסווגים כתעשיה מסורתית רשמו עליה בייצוא בשיעור של כ-6% בחישוב שנתי.

הייצוא החקלאי בינואר 2017 רשם ירידה של 14.1% לעומת ינואר 2016  כשאת המגמה הזו מוביל ענף ההדרים שהיצוא שלו ירד ב-38.2% באותה התקופה.

באשר לייבוא מוצרי צריכה, בתקופה שבין נובמבר 2016 לינואר 2017 נרשמה עליה בשיעור של 3.6%. את מגמת העליה בייבוא של מוצרי צריכה מוביל ענף כלי הרכב שרשם עליה בשיעור שנתי של 65.9% המשקפים עליה חודשית ממוצעת של 4.3%. לעומת זאת הייבוא של מוצרי צריכה שוטפת (מזון, תרופות, ביגוד) רשם ירידה קלה של 0.1% בחישוב שנתי.

מבט אל העתיד

כאמור, נתוני הייבוא של חומרי גלם ומכונות לתעשייה מעידים על הצפוי להתרחש במשק בחודשים הקרובים. לפני כשבועיים פורסם ב'דבר ראשון' כי בחודשים אוקטובר – נובמבר איבדה התעשייה הישראלית קרוב לאלף מקומות עבודה. נתוני ייבוא חומרי הגלם מספקים את השלב הבא לעדות כי התעשייה הישראלית מצמצמת את הפעילות שלה.

ייבוא חומרי הגלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד בתקופה האמורה בשיעור של 5.5% בחישוב שנתי. זאת בהמשך לירידה של 12% בין אוגוסט לאוקטובר 2016. ייבוא חומרי הגלם לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה הובילה את המגמה עם ירידה בשיעור של כ-16.2% בחישוב שנתי. ייבוא חומרי הגלם לתעשיית הברזל והפלדה ירד בשיעור של 11% בחישוב שנתי. ייבוא המכונות והציוד לתעשיה רשם ירידה של 12.2% בחישוב שנתי.

בנוסף לייבוא המיועד לתעשייה נרשמה ירידה חדה בייבוא חומרי הגלם לחקלאות בשיעור של 49.9% בחישוב שנתי.

כיצד ייבוא חומרי הגלם והמכונות משקף את הפעילות המתוכננת בתעשיה? בעל המפעל שמזהה ירידה בצפי ההזמנות מצמצם את מספר העובדים, מוריד משמרות עבודה ומצמם קווי ייצור. בשלב הבא הוא מזמין פחות חומרי גלם ובמקביל הוא מצמצם השקעות בקווי ייצור חדשים. אומנם מדובר בטווח קצר של נתונים, אך במידה ומגמה זו תימשך, תחזיות המשבר עליהן מתריעים כבר שנה בהתאחדות התעשיינים עלולות להתממש.