
"אנחנו משתפים זה את זה בחוסר השינה בלילה בגלל האזעקות והמטוסים", אומרת בר אלפסי-בן דקון (44) תושבת טבריה, מורה זו השנה השנייה באורט יקנעם על שם שמעון פרס, המחנכת כיתה י' ומלמדת תקשורת וחברה. "התלמידים מספרים לי שזה מקשה עליהם לקום בבוקר".
בשבוע האחרון כלל מוסדות החינוך באזור הצפון עברו ללמידה מרחוק בשל הסלמת הלחימה עם חיזבאללה. חלק מהמורים הם הורים בעצמם ונאלצו ללמד מרחוק עם הילדים בבית. כך גם אלפסי-בן דקון, שהיא אם לשלושה: "אמרי בכיתה י', ליעד בכיתה ט' והקטן שלי, אביה, בן 8, בכיתה ג'".
ללמד עם הילדים בבית אינו דבר קל, היא אומרת. "הילדים שלי יודעים שאסור להפריע לי בזמן שאני מלמדת. בשביל זה אני קמה מוקדם, מנקה ומסדרת את הבית, שיהיה מוכן ללמידה שלי ושל הילדים, ומכינה את הארוחות והנשנושים מראש".
לדבריה, בני נוער מביאים עימם אתגרים ספציפיים. "הגדולים שלי הולכים לישון מאוחר ואני צריכה לוודא שהם קמו לשיעורים שלהם שמתקיימים בזמן השיעורים שלי. אני עוד מחפשת פתרונות יצירתיים לזה, כמו לשלוח הודעה".
ויש גם פן טכני. "יש רגעים שהאינטרנט לא עובד וזה מפריע לכולנו בלמידה".
מערכת השעות של אלפסי-בן דוקן גמישה בהתאם לצרכים המשתנים של התלמידים. "אופן הלמידה כולל מתן מטלות ומשוב, כשמצד אחד יש דגש על הלמידה כדי שיגיעו מוכנים לבגרות בסוף השנה, ומהצד השני יש התחשבות גדולה במצבם הנפשי והרגשי של התלמידים.
"עם התלמידים שאני מחנכת אני מדברת בטלפון או בווטסאפ – איפה שהם מרגישים נוח, שולחת להם חיבוק גדול ומעודדת אותם.
"אני אציין שהילדים שלי בסך הכל כן אחראים. כל אחד יושב בחדר שלו עם מחשב או טלפון נייד ונכנס לשיעורים המקוונים ומבצע מטלות א-סינכרוניות, ואם צריך מטלות בבית. כבר תרגלנו את זה בקורונה. בקורונה הייתי רכזת התנדבות באגף לשירותים חברתיים בעיריית טבריה ועבדתי מהבית. לפני שהחלה הלמידה המקוונת בניתי להם מטלות כל יום ליום שאחרי, שיכינו בבוקר ואחר הצהריים. לימדתי אותם תחומי ידע שונים, כמו איך מכינים טבלת דמי כיס באקסל, או איך מכינים ברכה לחג בפאוור-פוינט, זה היה בדיוק לפני פסח, וגם תיאטרון וקולנוע".
למזלה של אלפסי-בן דוקן, השיעורים המקוונים נבנו מראש והיא לא נאלצה לאלתר. "בקיץ רשת אורט בנתה חומרי לימוד דיגיטליים שכוללים מצגות, סרטונים ומטלות א-סינכרוניות שמתאימות ללמידה בבית ספר, אבל גם לכזו מקוונת.
"התלמידים שלי כמובן יודעים שהילדים איתי בבית. אני חושבת שהם מבינים שאם אני יכולה לקחת אחריות, גם הם יכולים. הם מבינים בין השורות שזה מה שצריך לעשות, ואני ממש גאה בהם שלמרות המצב בצפון הם משתדלים להעסיק את עצמם, להמשיך ללמוד ולא לוותר, זה שיעור גדול לחיים".


