אלפי מבקרים גודשים בשבתות את הגן הלאומי תל אשקלון, אבל בצהרי שבת 7 באוקטובר היה הגן ריק מאדם. הנהלת האתר מיהרה לסגור אותו בעקבות ההפצצות הכבדות מעזה וחדירת המחבלים.

הגן באשקלון הוא הגן הלאומי הראשון בישראל והוקם כבר ב-1965. יש בו בזיליקה רומית בת 2,000 שנה, כנסייה ביזנטית, פסיפסים, 60 בארות מים מהתקופה הכנענית עד התקופה הצלבנית, וגם השער הכנעני המקושט העתיק בעולם.

בגן הלאומי תל אשקלון (צילום: מנו גרינשפן)

מתחם האודאון (צילום: אירינה דובינסקי, רשות הטבע והגנים)

פיתוח מתחם הבזיליקה והאודאון. תגליות מהתקופה הכנענית עד התקופה הצלבנית (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)

הדרמה של 7 באוקטובר, שבנסיבות המובנות של אותו יום לא סופרה אפילו בשולי החדשות, אירעה ב-15:08. טיל ששוגר מרצועת עזה פגע פגיעה ישירה במכולות שמוצבות בגן, שאוחסנו בהן אוצרות היסטוריים של אלפי שנים, 26 אלף ממצאים ותגליות ארכיאולוגיות שאספה משלחת החפירות.

"שמעתי על הטיל באותו יום מחיילים שהיו בפארק", מספר ל'דבר' פרופ' דניאל מסטר, ארכיאולוג ממכללת וויטון באילינוי, שמנהל את החפירות בתל אשקלון מ-1992. "זה היה שטח צבאי סגור, וברור שבאותו יום זה לא היה בראש סדר העדיפויות של אף אחד".

מהסרטונים התברר: פיצוץ ושריפה

מסטר קיבל סרטונים מהאתר וניסה להבין מה בדיוק קרה בו. "בסרטון נראה החלק האחורי של כמה מכולות שניזוקו, ואז רואים את התכולה של אחת מהמכולות. ידעתי איך היא אמורה להיראות, והיא נראתה ריקה, כאילו הכול נלקח משם. דיברתי עם אחד מהקולגות הקרובים שלי שמכיר את האזור היטב כמוני, והסתכלנו על זה. לקח לנו זמן להבין שמה שקרה היה פיצוץ ושריפה".

הארכיאולוג פרופ' דניאל מסטר, מנהל החפירות בתל אשקלון. "הנחתי שאם נפתח את המכולות נראה רק אפר, ולמרבה הצער, זה באמת מה שראינו" (צילום: Gregory Schreck)

מסטר ניסה לאמוד את הנזק. "בסרטונים הראשונים ראינו רק שתיים מהמכולות, אלה שנפתחו מהפיצוץ. אבל אז קיבלתי עוד סרטון, ראיתי שיש עוד שתי מכולות סגורות שהצבע התקלף מהן. הנחתי שאם נפתח אותן נראה רק אפר, ולמרבה הצער, זה באמת מה שראינו".

ההיסטוריה של האזור לאורך כל הדרך

מסטר חזר מייד למסד הנתונים שלו. 24 שנים של תגליות וממצאים, כולם מצולמים, ממוינים וממוספרים. רוב העתיקות שניזוקו היו כלי חרס, שלא דורשים תנאי אחסון מיוחדים, בניגוד לתכשיטים, מטבעות ופריטי שנהב ומתכת שהועברו לרשות העתיקות וכך ניצלו. "בחפירה בתל אשקלון הצלחנו לחשוף את ההיסטוריה של האזור הזה לאורך כל הדרך, מתחילת תקופת הברונזה עד מסעי הצלב. מצאנו שאשקלון הייתה עיר עתיקה ועשירה להפליא. זה היה הנמל של הדרום, הוא היה מחובר לשאר מזרח הים התיכון, וזה נותן לנו תמונה נרחבת של קשרים הדדיים ברחבי האזור במשך אלפי שנים".

האש הרסה את כל התגים

בדצמבר 2023 רשות העתיקות הזמינה אותו לאתר, להחליט ביחד מה יהיו הצעדים הבאים. בינואר נחת בישראל, והתחיל במו ידיו לחפור באדמה. "ידעתי איפה דברים מסוימים עשויים להיות, ורציתי למצוא אותם בעצמי. גילינו שהאש הרסה את כל התגים שהצמדנו לפריטים, אפילו את הדיו שכתבנו איתה על דברים. היו לנו צילומים של הפריטים וניסינו לחבר אותם לשאריות שמצאנו".

חותם ברקת פרסי. משמאל ב-2012 ומימין בינואר 2024, אחרי שניזוק מהאש (צילום: אלבום פרטי)

בתור ארכיאולוג, מלאכת הצלת הפריטים, שחזורם והניסיון לספר לציבור סיפור באמצעותם לא זרים לו. "עסקתי בעבר בדברים שרופים באשקלון, דברים שנבוכדנצר שרף, זה לא חדש. אבל אף פעם לא חפרתי ומצאתי רסיסי טיל. זו תחושה מוזרה לארכיאולוג, ואני בטוח שזה היה הרבה יותר מוזר עבור הקולגות שלי שחפרו בקיבוצים, שהאירוע כל כך נוכח, וחלק מטראומה שקורית עכשיו. זה לא כמו למצוא אנשים עם כוויות בהריסות מלפני 3,000 שנה".

שברים טריים ופלסטיק שנמס

נורית גושן, האוצרת לארכיאולוגיה של התקופות הכלקוליתית והברונזה במוזיאון ישראל, זיהתה את הייחודיות של הסיפור, שמחבר עבר והווה, וביקשה להציג בציר הזמן של הקדרות במוזיאון שלושה כלי חרס מהמכולות שנפגעו ב-7 באוקטובר.

המוצג "לאסוף את השברים" במוזיאון ישראל. "שכבת חורבן טרייה" (צילום: מאור הוימן)

"דפוס ההתפזרות שלהם על רצפת המכולה מזכיר את קו החרסים המוצג כאן, ואולם הם ניזוקו קשות ונראים בהם שברים טריים, הפלסטיק שנמס ודבק בהם, וסימני שריפה ופיח שכמעט אינם ניתנים להסרה", נכתב בטקסט האוצרותי בכניסה לאגף לארכיאולוגיה במוזיאון, תחת הכותרת "לאסוף את השברים". "הארכיאולוגים מצאו את עצמם מנפים וממפים רסיסי חרסים, הפעם משכבת חורבן טרייה, ומשתדלים לרפא את השברים שניתנים לריפוי".

ממצאים נהדרים יוצגו לקהל הרחב

המוצג המיוחד בתערוכה הוא לא סוף הסיפור עבור צוות הגן הלאומי. "בשנה הקרובה נפתח מרכז מבקרים, שהוא חלק מתוכנית הפיתוח שלנו", מספרת מנהלת האתר אירינה דובינסקי. "אז נדבר על נושא הארכיאולוגיה. זה העיקר של גן לאומי תל אשקלון. בתקופת החגים ובחול המועד הביקוש עולה לרוב. יש לנו משחק שנקרא 'סודות תל אשקלון', זה מרחב בריחה. אתה מקבל מפה ומפתחות, ויש לך חידות שאתה צריך לפתור כדי להתקדם לתחנה הבאה, ובסוף אתה מגיע לאוצר עצמו. זה משחק נחמד לכל המשפחה. יש לנו גם חוברת פקח צעיר. וכמובן גם חניון לילה וחוף רחצה מוכרז עם שירותי הצלה".

חניון הלילה בגן הלאומי. מסטר: "אנחנו רוצים לעמוד לצד תושבי אשקלון ולהיות חלק מהעתיד הבטוח והשלו של העיר" (צילום: אורית שטיינפלד, רשות הטבע והגנים)

גם למסטר חשוב להזמין את הציבור לגן הלאומי: "אנחנו לא מוותרים, יש לנו עוד הרבה פריטים, אנחנו עובדים קשה כדי שייפתח מרכז מבקרים בשנה הקרובה, ונציג בו ממצאים נהדרים שימחישו את ההיסטוריה העשירה של אשקלון. רצינו שהפרויקט שלנו יהיה משהו שתושבי אשקלון יכולים להתגאות בו. זה עוד לא נגמר. אנחנו רוצים לעמוד לצד תושבי אשקלון ולהיות חלק מהעתיד הבטוח והשלו של העיר".