אחרי דחיות רבות, מחלוקות, תככים פוליטיים ומציאות מאתגרת של מלחמה, מחר (ראשון) צפויים להיבחר הרבנים הראשיים לישראל: רב ספרדי שיחליף את הראשון לציון הרב יצחק יוסף, ורב אשכנזי שיחליף את הרב הראשי דוד לאו, שכבר סיימו רשמית את תפקידיהם בתחילת יולי, אך נשארו ל"מילואים" עבור שאלות הלכתיות דחופות, כמו בנושאים של קבורה או עגינות.

150 חברי מועצת הרבנות הראשית, ראשי הערים ונציגי הכנסת והממשלה יצביעו לאחד משלושת המועמדים לרב הראשי הספרדי ולאחד מחמשת המועמדים לרב הראשי האשכנזי. בשני הצדדים עשויות להיות הפתעות. לאורך השנים נוצרה מעין אליטה שמתוכה בוחרים את הרבנים הראשיים, וגם ייחוס פוליטי משחק תפקיד בבחירות הללו, כמו בכל מערכת בחירות.

הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים מונה בסך הכול 150 איש ואישה, שכוללים 80 רבנים מכמה ערכאות, בהן רבנים צבאיים, רבני שכונות, רבני ערים ועוד; ו-70 נבחרי ציבור, בהם ראשי רשויות מקומיות, חברי כנסת ועוד. למרות העתירה שלפיה בג"ץ קבע כי גם נשים שהוסמכו לרבנות יכולות להיות חברות בגוף הבוחר מטעם מועצת הרבנות הראשית, המועצה לא בחרה בנשים לתפקיד, אך בגוף הבוחר חברות 17 נשים שכוללות את ראשות הרשויות המקומיות הגדולות, שתי חברות כנסת, שרה אחת ועשר נשות ציבור שבחר השר לשירותי דת, כמעין פשרה בנושא הנשים בגוף הבוחר.

בני משפחת יוסף בצד הספרדי ובני משפחת לאו בצד האשכנזי עומדים גם כעת לבחירה, לאחר שכבר שניים מבני משפחותיהם היו רבנים ראשיים (הרב עובדיה יוסף בשנים 1983-1973 ובנו הרב יצחק יוסף שכיהן עד לאחרונה; והרב ישראל מאיר לאו בשנים 2003-1993 ובנו הרב דוד לאו שכיהן עד לאחרונה). יש גם מועמדים אלמוניים יחסית, וכן ארבעה מועמדים מבני הציונות הדתית, בהם אחד שעדיין משתייך באופן מובהק לציבור זה, שממנו עדיין לא יצא עד היום רב ראשי לישראל.

המועמדים לרב הראשי הספרדי:

הרב דוד יוסף

בצד הספרדי יעמוד לבחירה הרב דוד יוסף (67), רב שכונת הר נוף בירושלים לשעבר וראש כולל "יחווה דעת", אחיו של הרב המכהן. הרב דוד יוסף עומד בצלו של אחיו, חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנה הנוכחית על סדרת ספרי ההלכה הפופולרית "ילקוט יוסף". הרב דוד יוסף ממשיך את אביו הרב עובדיה יוסף בשיעורים שהוא מוסר בכל מוצאי שבת במקום אביו המנוח.

הרב יוסף מתח ביקורת לאורך השנים על פסיקות בית המשפט העליון בנושאים הנוגעים ליהדות, התבטא כמה פעמים נגד ציבור הציונות הדתית ואמירת תפילת ה"הלל" ביום העצמאות. מצד שני, הוא חולק על אחיו ואמר שמי שלא לומד בישיבה חייב להתגייס לצה"ל, אך כמובן העדיף שצעירים ילמדו בישיבות. במלחמה הנוכחית הודיע כי הוא תומך בעסקה לשחרור חטופים. לאחרונה פרסם איסור בנוגע ללימודים בחינוך ממלכתי חרדי.

הרב שמואל אליהו

בעל ייחוס נוסף בבחירות לרב הראשי הספרדי הוא הרב שמואל אליהו (67), רב העיר צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו, אך להבדיל מאביו אינו מקובל, והנהגותיו הדתיות נשמעות בעיקר בציבור החרד"לי ובסביבותיו. אליהו הבן הוא גם אביו של שר המורשת עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית.

הרב אליהו פרסם פסק הלכה ב-2010 שלפיו אסור למכור או להשכיר דירות לגויים, עורר סערה והוביל לגינויים מכל רחבי הקשת הפוליטית. ב-2002 נחקר בחשד להסתה לגזענות ואף הוגש נגדו כתב אישום לאחר שהתבטא נגד לימודי ערבים במכללת צפת, ורמז על הצורך בטרנספר לערביי ישראל, אך בהמשך הבהיר את דבריו וכתב האישום הוסר. במהלך השנים הוזמן לשיחות הבהרה אצל שרי המשפטים איילת שקד ואמיר אוחנה, לאחר שהמשיך להתבטא בגזענות, והועמד לדין משמעתי לפני כמה חודשים בהליך שפרטיו נשמרים בסוד.

הרב מיכאל עמוס

רב ותיק ומתמודד לתפקיד הראשון לציון שאינו בעל ייחוס אך מתפקד כרגע בתור ממלא מקומו של הרב הראשי כנשיא בית הדין הגדול, הוא זקן מועצת חברי הרבנות הראשית, הרב מיכאל עמוס (69), רב שכונת קריית מנחם בירושלים ודיין ותיק. עמוס גדל במשפחה דתית לאומית, שירת בצה"ל כחובש קרבי בשריון ולחם בקרבות על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.

עמוס נחשב לרב מתון ומתקדם יחסית בפסיקותיו בנושא נישואים ועגינות. בנושא חוק הגיוס אמר בראיון לרדיו החרדי 'קול ברמה': "שאלת הגיוס חייבת להיפתר בהידברות. אי אפשר לתת נשק למי שלא רוצה ואי אפשר לראות את אחיך מתים על הגנת הארץ ולעמוד מנגד. בצבא עצמו מי שרוצה לשמור תורה ומצוות יכול". למרות הייחוס של שני המתמודדים האחרים, ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב משה מאיה נתן את ברכתו לעמוס, במה שעשוי לסלול את דרכו לכס הראשון לציון.

המועמדים לרב הראשי האשכנזי:

הרב משה חיים לאו

בנו של הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו ואחיו של הרב דוד לאו שכיהן בתפקיד עד לאחרונה. הרב משה חיים לאו (63) הוא רב מרכז העיר נתניה, ולשעבר חבר בוועדת סל התרופות וחבר במליאת מועצת העיתונות, כך שהעיסוק בנושאי הציבור הכללי אינו זר לו, מה שהיה יכול לתת לו יתרון בבחירות, אם לא הפוליטיקה שלפיה מחליטים רבים מחברי הגוף הבוחר במי להצביע.

לאו התמודד לפני עשור פעמיים למשרות של רב עיר, אך הפסיד בספטמבר 2014 לרב קלמן בֶּר, המתמודד גם כעת מולו, וחודש לאחר מכן התמודד על משרת הרב הראשי לירושלים אך הפסיד גם אז לרב אריה שטרן. בעניינים ציבוריים הוא מוסר שיעור שבועי ברדיו החרדי "קול חי", וחבר בהנהלת בנק מזרחי טפחות, שם גם מטפל ומייעץ בנושאים הלכתיים הנוגעים לטיפול בכספים ובביטול שמיטת החובות ("פרוזבול"). לאו זוכה לתמיכת החסידים בגוף הבוחר.

הרב קלמן בר

רבה האשכנזי של נתניה, הרב קלמן בר (66), הוא המועמד המוביל בקרב הליטאים, שהם רוב בצד האשכנזי של הגוף הבוחר. בר למד בישיבת ההסדר "כרם ביבנה" ובהמשך שירת כלוחם בחטיבת הנח"ל. כרב, היה ראש המדרשה לבנות בקיבוץ חפץ חיים ורב מכללת תלפיות לחינוך בחולון.

הרב בר שואף לייצר כמה רמות של כשרות שיתאימו לכל ציבור, מה שצפוי להוביל ליצירה של משרות רבות יותר בתחום, וכן שואף לחזק את מקומן של הרבנויות העירוניות ולהרחיב את סמכויותיהן.

הרב מיכה הלוי

מועמד הציונות הדתית הבולט הוא רב העיר פתח תקווה ולשעבר רב שכונת נחלת יצחק בתל אביב, הרב מיכה הלוי (60), שהקים גם את הישיבה הגבוהה "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, ועומד בראשה. הלוי נבחר מטעם מועצה של 40 רבנים בכירים בציונות הדתית, אך בשל מחלוקות עם גופים אחרים בציונות הדתית, לא נבחר למועמד של מפלגת הציונות הדתית. עם זאת, הוא זוכה לתמיכה רחבה בקרב רבני הציונות הדתית ונחשב למועמד מוביל.

אף שהיה ממקימי ארגון "צהר" ב-2006, הלוי מתנגד למתן כשרות שלא מכוח הרבנות הראשית, תחום שבו "צהר" עוסק, ופרש מהארגון ב-2011 והפך למבקר בולט שלו. הלוי תמך בחוק הרבנים של ש"ס, שלפיו רבני הערים יהיו כפופים לרבנות הראשית ולא לעיריות.

הרב מאיר כהנא

המועמד הרשמי של מפלגת הציונות הדתית הוא הרב מאיר כהנא (55), המכהן כאב בית הדין הרבני באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית. הוא משמש חבר עמותה בתנועת הנוער עזרא ובישיבות קריית שמונה וירוחם, שם גם שימש ראש ישיבה. כהנא שירת כלוחם וכקצין בצה"ל, בין היתר ברצועת הביטחון בלבנון. במילואים שירת כמ"פ חי"ר וכיום משרת בפיקוד העורף.

כהנא אינו רב מוכר בציבור הרחב, אך מתוקף תפקידו בנציגות הדיינים הארצית מכיר כפי הנראה את נבכי מועצת הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת, ונחשב למועמד של שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. בשל הפילוג בין המצביעים החרדים, נחשב כהנא מועמד מוביל לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.

הרב אליעזר איגרא

ממלא מקום נשיא בית הדין הגדול במקום הרב הראשי האשכנזי דוד לאו, וכיהן 12 שנה כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, הרב אליעזר איגרא (70) הוא מועמד חרד"לי בולט, אך אף מפלגה לא אימצה אותו. איגרא שירת בצה"ל, לחם במלחמת יום הכיפורים, ולימד בעבר בישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר, בישיבת עתניאל וב"בית מוריה" בבאר שבע.

התמודד בבחירות הקודמות לרבנות הראשית ב-2013, וקיבל את תמיכתם של הרב דב ליאור ורבנים נוספים מהזרם החרד"לי, אך רבנים מתונים יותר תמכו ברב דוד סתיו, ויומיים לפני הבחירות איגרא הודיע על פרישתו. אף שמפלגת הציונות הדתית בחרה ברב מאיר כהנא, איגרא הציג את מועמדותו לבקשת הרב דב ליאור. לאחר שהבחירות נדחו ואיגרא הגיע לגיל 70, הגיל שבו כבר לא ניתן להתמודד למשרה, עתר לבג"ץ כדי שיאפשרו לו להתמודד וזכה.