אלפים הפגינו הערב (שבת) ברחבי הארץ למען שחרור החטופים. מול שער בגין של הקריה בתל אביב התקיימה הפגנה מצומצמת יחסית בהשתתפות כמה אלפים, בעקבות ההגבלות שהטיל פיקוד העורף אחרי חיסול נסראללה. מטה המשפחות להחזרת החטופים החליט כבר ביום חמישי לבטל את השתתפותו בהפגנה הקבועה במוצ"ש.

עינב צנגאוקר, שבנה מתן מוחזק בשבי חמאס בעזה: "אדוני ראש הממשלה, אתמול היית באו"ם. במקום לנסוע לנאום באו"ם, היית צריך לטוס למתווכות ולהחזיר את מתן הביתה יחד עם כל החטופים. במקום זה, טסת כדי לדבר באולם ריק, בדיוק כמו המילים שלך שריקות מתוכן.

"לא משנה כמה תשקר על ניצחון, אנחנו הפסדנו בגללך. משפחות שלמות נחרבו רק בגללך. החברה הישראלית מפורקת רק בגללך. אתה רואה אותי יחד עם עוד משפחות חטופים, אבל הכי חשוב שתראה את הציבור כאן וכולנו כאן להגיד לך את הדבר הבא: אף הישג בצפון לא ישתווה לחורבן שהמטת על מדינת ישראל.

"אתה התליין מרחוב עזה, אתה הוא ציר הקללה, אתה מבצע פשע בעמך, אתה מבצע פשע בחטופים שלנו, בנו המשפחות ובציבור שלך, בושה! כמה חסר כישורים אתה צריך להיות בשביל לקרוא לעזתים לשחרר את החטופים. בושה!

"רק השבוע אמר בלינקן ששלושה סעיפים מפרידים, קיבינימט, ביני לבין מתן. תעזוב אותנו מהספינים שלך ותחזיר לנו אותם הביתה עכשיו! אתה ציר הקללה, אבל מתן שלי ושאר החטופים והחטופות הם ציר הברכה, הם התקווה של המדינה, הם הכוח! אנחנו נמשיך להילחם למען עסקה, למען תיקון ולמען עתיד טוב יותר במדינת ישראל! גם תחת טילים, מלבנון, מתימן, מאיראן, אנחנו נמשיך להיאבק על החטופים שלנו בכל הכוח עד שתהיה עסקה!"

הפגנות נוספות התקיימו בכיכר פריז בירושלים ובצומת הקשתות בשער הנגב.

חברי קהילות ניר עוז ובארי יחד עם אלפים מתושבי קריית גת ציינו 358 ימים שהחטופים בשבי תחת הכותרת: "העיניים על הצפון, הלב שבוי בעזה". האירוע מתקיים צמוד לשכונת כרמי עוז הנבנית בימים אלו לחברי קיבוץ ניר עוז המפונים לקריית גת.

שורדת השבי נילי מרגלית: "אני פונה לחברי הכנסת, האם מחיר הדמים שמשלמים אזרחי ישראל ו-101 החטופים שווה את ההימנעות והחשש שלכם לצאת נגד ראש הממשלה? רוב רובו של עם ישראל מוכן לשלם כל מחיר עבור חזרתם והוא מוכיח זאת ביציאה לרחובות שבוע אחרי שבוע כבר שנה, תוך כדי מלחמה איומה ומייאשת, ובלי להירתע מאיום הטילים. כי כולנו מבינים שזוהי תקוותנו האחרונה לחיות כאן.

"התירוצים נגמרו. המשוואה ברורה לכול. החזרת החטופים מאיימת על נתניהו. הוא מעדיף אותם מתים. חטופים מתים לא יכולים לספר סיפורי זוועות, סיפורי יאוש, סיפורי תקווה שלא התממשה. הייתי שם. ספרתי כל רגע וכל שנייה. אני זוכרת הכול. את הייאוש, הרעב והצמא. את חוסר האונים. את הקושי להחזיק תקווה.

"אני מסרבת להאמין שישראל הופכת להיות מדינה שבוחרת להקריב את אזרחיה בשביל פוליטיקה זולה. 101 בני אדם, כמוכם ממש, נמקים בשבי חמאס. אזרחי ישראל בחרו בכם, חברי הכנסת, לעשות למען המדינה, למעננו. לנהוג מתוך ערכי הערבות ההדדית, כבוד האדם וחירותו. חירותנו. לחטופים אין חירות. אין את החירות לעמוד במנהרה, לראות אור יום, לאכול, להתרחץ, לקבל חיבוק. אין כלום. יש אימה בלתי פוסקת. האחריות להשיבם הביתה היא עליכם. האחריות להשיב את כולנו היא עליכם. אל תפנו להם גב. אל תפנו לנו גב".

הדר יוספוביץ, בת דודתו של יאיר יעקב שנרצח וגופתו נחטפה לעזה: "מחר, 29 בספטמבר, היה אמור לחול יום הולדתו ה-60. הוא היה חוגג עם בקבוק בירה בים. חלם לקנות קראוון ולטייל מסביב לעולם. הוא כבר לא יזכה.

"גדלנו באופקים בית מול בית. אני גאה להיות בת משפחתו, ואת המורשת הזו אעביר הלאה לילדיי. פשטות, אהבת הזולת והמולדת והדאגה לאחר. אם נשרוד את זה כאומה, האם נישאר מאוחדים? מוסריים? האם יישאר בנו צלם? כשנשרוד את זה, מה יישאר לנו? מה נבנה מחדש? נכנסנו למלחמה מסוכסכים ומפולגים. על סף תהום. זה לא תרגיל בהתעוררות – ניתנה לנו ההזדמנות לבנות מחדש, לחזק את הנתינה והערבות שהתגלו בכל הדרום. הפתרון יבוא משיתוף פעולה, רק אם כולנו נתאחד – עם ישראל ומדינת ישראל. שיקום האמון במדינה ובמוסדותיה הוא מטרת המלחמה, וזה יקרה רק כשיוחזרו כלל החטופים – המתים לקבורה והחיים לשיקום. אנחנו מוקפים אנשים מלאי טוב".

גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנחטפה ונרצחה בשבי: "תודה שאתם כאן כל שבוע. עברה יממה מחיסול נאסראללה. הישג מרשים של כוחות הביטחון וראש הממשלה. אבל כשחיסלו את מנהיג הפת"ח אבו ג׳יהאד מישהו זוכר מי היה ראש הממשלה? מי היה ראש הממשלה כשחיסלו את רנטיסי? ההיסטוריה שכחה. אבל ההיסטוריה תזכור מי היה ראש הממשלה כשנחטפו מאות ישראלים וההיסטוריה תזכור מי הפקיר אותם. תחזירו את 101 החטופים הביתה. זה יותר חשוב ויותר קדוש מכל חיסול. החזירו את כולם, בעסקה, עכשיו.

"כרמל בת דודתי נחטפה לגיהנום בעזה לפני 51 שבועות. אימה חרצה לשון בפני המחבלים לפני שנרצחה. הצבא לא היה שם והמחבלים ירו בה מרחק קצר מביתה. אבל את כרמל היה יותר מ-340 יום להציל והפקירו אותה, וממשיכים להפקיר את יתר החטופים. כל עוד יש חטופים בעזה, נתניהו הוא לא מר ביטחון כי אם מר הפקרה".

"כרמל הייתה בטוחה שתצא מזה, ולצערנו העסקה לא הגיעה בזמן. שוביה שמעו את הלחץ הצבאי בחוץ ורצחו אותה. זו החובה שלנו להיות נקודת האור עבור החטופים שעדיין שם. לשמור על החיים שלהם ולהחזיר אותם הביתה. חשוב שתדעו – החטופים שומעים את הקולות, את ההפגנות. ושומעים גם את אלה שמעדיפים להשאיר אותם בעזה. אנחנו נחזיר אותם הביתה. חיסולים ממוקדים הם אמצעי ולא מטרה. המטרה היא להחזיר אותם הביתה. את החיסול הזה צריך למנף להסכם כולל שיאפשר להחזיר את החטופים הביתה ויאפשר להחזיר את תושבי הדרום והצפון לבתיהם. זה ההבדל בינינו לבין אויבינו. אנחנו לא חוגגים מחבלים מתים. אנחנו חוגגים חטופים שחוזרים חיים לביתם".

הרב אבידן פרידמן, השובת רעב מול הכנסת להחזרת החטופים, תקע בשופר ואמר: "קול השופר מתאר עולם שלם ושבור ושלם. וכולנו כאן, במודע או בתת-מודע, יש לנו לפחות שביב תקווה שמתוך שנת החורבן והפורענות – נוכל לבנות שוב עולם שלם. שמתוך שנה כזו נוכל להשתקם. זה יתחיל רק אם נהפוך את השנה הקרובה לשנת פדיון שבויים. נחזיר את כולם הביתה. בבתי הכנסיות בשבת קראנו לפני כמה שעות את הפסוקים: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו.

"יש לנו בחירה בין עוד מלחמות עד אין קץ בלי אסטרטגיה ואופק לבין דרך של חיים, בריתות והסדרים. והדרך הזו מתחילה רק בהחזרת כל החטופים והחטופות. אני קורא למפלגות החרדיות, שגדולי התורה שלהן פסקו בעד עסקאות ופדיון שבויים – איזה חילול השם שאתם מאיימים על הממשלה למען תקציבים וחמץ ולא עבור ערך החיים. איך תוכלו להצדיק הצבעה עבור תקציב של ממשלת שפיכות דמים? זה חילול השם נורא ואסור לעשות זאת.

"לציבור שלי, הדתי הלאומי, אני אומר – מי שבעד עסקה חייב להופיע ולהביע את הדברים. לזעוק על חילול השם הנורא, כאילו הציבור שלנו כולו עונד מאחורי אלו שמטרפדים עסקאות. ולאלו שמתנגדים לעסקה – אני מבין שאתם בטוחים שעמדתכם נכונה למדינת ישראל. אבל שנה שלמה הטפתם על חשיבות דעת הרוב – הרכינו ראשכם בפני דעת הרוב. רוב החברה הישראלית רוצה עסקה שתשיב את החטופים עכשיו.

"לפני שבוע התחלתי שביתת הרעב לאחר שאורנה שמעוני, בת 83, שבתה רעב שלושה ימים. היום יש 12 שובתי רעב מול הכנסת. אנחנו קוראים לכם להצטרף אלינו. אין זמן, אנחנו זקוקים לתמיכתכם. החטופים והחטופות זועקים אלינו, צריכים אותנו".