גם את הלילה האחרון בילה בשאר עיד על גג ביתו בכפר בורין, מחשש משכניו המתנחלים. הכפר בורין שוכן בעמק מצפון לחווארה ומדרום להר גריזים. על הפסגות מסביבו שוכנות ההתנחלויות הר הברכה, יצהר והמאחז גבעת רונן. "הם זורקים אבנים על הבית שלי", מספר עיד. "הבית שלי הכי קרוב לגבעת רונן, כמאה מטרים. אני לא ישן כי כל רגע עלולים לתקוף".
ביום חמישי האחרון התעורר עיד למראה עשן מיתמר מעל מכרם הזיתים שלו. השריפה אכלה 300 מאלף עצי הזית שלו, וגדעה את מקור פרנסתו. עדי ראייה סיפרו כי מתנחלים ירדו אל המטע עם מסורים והציתו את האש. "זו המחיה שלי. התקשרתי למת"ק הפלסטיני שיתקשר למת"ק הישראלי. הצבא הגיע אחרי שעתיים או שלוש, המת"ק הישראלי לא מרשה ללכת למסיק".
הכפר נמצא באזור B, כלומר האחריות הביטחונית נמצאת בידי ישראל. לדבריו כוחות הכיבוי הגיעו רק בצהריים וסיימו לכבות את השריפה ב-15:00. "אין לי כסף. ממה אחיה? אני בן 53 ולא יכול לעבוד בעבודות קשות כמו ברזל. אין לי אישור עבודה בישראל. אין עבודה, אין מקור אחר לפרנסה. בעבר הייתי במשטרה הפלסטינית ויצאתי לגמלאות. עכשיו יש רק את הזיתים".
"בתי סיימה בית ספר עם ציונים גבוהים, והיא רוצה ללמוד באוניברסיטה", מספר עיד. "אני לא יודע איך אממן את הלימודים. בשנה שעברה נפגעתי ביד, ברגל ובראש. הייתי בבית חולים והחלמתי. אני עדיין לוקח תרופות לכאב ברגל. מניין אשיג תרופות? אני עייף, הנפש שלי עייפה. אני עצוב וכואב, וזקוק לעזרה מיידית".
למרות הדאגה והייאוש עיד לא מוותר. "שתסתיים כבר המלחמה המקוללת הזו. אני רוצה שלום, שכל אדם יחיה בשלום ובכבוד. הקיצוניים אצלנו ואצלכם הורסים הכל. הם רוצים את המלחמה. אנו שני העמים רוצים לחיות בשלום ובאהבה. אנו נלחמים על האדמה, אבל האדמה היא לא שלנו, היא של האלוהים. אנו רק חיים עליה".
