חברי ועדת החקירה האזרחית הודיעו היום (שלישי), כי לאחר חודשיים וחצי של שמיעת יותר מ-130 עדויות, פעילות הוועדה תיפסק לטובת כתיבת דו"ח הביניים והצגת מסקנותיו לציבור. ההחלטה התקבלה לאחר שלפי חברי הוועדה, בשיחות עם נבחרי ציבור שונים התברר כי עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ישנה כוונה לשנות את חוק ועדת החקירה הממלכתית ולבנות קונסטלציה חדשה שתחקור את אסון 7 באוקטובר, שלפי חברי הוועדה האזרחית עשויה לטייח את אחריות הממשלה.

"הצטערנו לגלות שבשעה שאנחנו רודפים אחרי האמת, אחרי תשובות, אחרי האחריות, יש כאלה שבורחים ממנה", אמר יו"ר מטה הוועדה, עופר רוזנבאום. "נדהמנו לגלות שבשעה שאנחנו פועלים שאסון כזה לא יקרה עוד לעולם, גורמים בממשלה פעלו ועדיין פועלים כדי לנסות ולעצור אותנו. בשעה שרוב מוחלט של אזרחי ישראל דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית, יש מי שמנסים לחפש קיצורי דרך, למרוח זמן בציפייה שהציבור ישראלי ישכח. אני רוצה להיות ברור – הציבור הישראלי לא ישכח. לציבור הישראלי מגיעות תשובות, ולמשפחות השכולות מגיעה נחמה, וזו בדיוק הסיבה שקמנו. הכרזנו מתחילת הדרך שמטרתנו היחידה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

"קמו גופים שחשבו שמגיע לנו, לכולנו, לכל האזרחים, ובמיוחד למשפחות השכולות, לדעת מה בדיוק קרה", אמר יו"ר הוועדה השופטת בדימוס ורדה אלשיך. "לכן חשבו שטוב יהיה שיתחיל במלאכה גוף חסר פניות, ויאסוף ראיות ויביא בפני ציבור האזרחים הכואבים את התובנות ואת העדויות הראשונות לגבי הסיבות שהובילו לשם. צה"ל והשב״כ בעצם כבר עוסקים בזה, ומיישמים תוך כדי המלחמה לקחים. בשני הגופים הזדרזו ראשי המערכת ליטול אחריות, ולא השאירו ספק שיתפטרו. לא כך הממשלה. הוועדה הזאת נועדה לבדוק את כל הגורמים, ובתוכם גם הממשלה וראשי הממשלה בשנים האחרונות שקדמו לאסון".

"העובדה היא ששמענו כ-130 עדים עד היום. עדים שהניחו בפנינו, ואני מנסה אולי להמעיט, תמונה מבהילה ומזעזעת ברבדים השונים", אמרה אלשיך. "העדויות חידדו את הצורך הדחוף להקים ועדת חקירה ממלכתית, וזהו צעד חיוני והכרחי כדי להתחיל במסע הקשה והמפרך של שיקום החברה הישראלית. מי שאינו חושש מהאמת ואינו מבקש להסתיר אותה לא מפחד מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור את האמת בצורה אובייקטיבית על פי הוראות החוק הקיים".

"אני קובע שהאסון הבא עומד בדלת, ועל כך חשיבות הוועדה יותר מכול", אמר חבר הוועדה, המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי. "אין למדינה תפיסת ביטחון לאומית, הקונספציה מעולם לא אותגרה, ״חזון״ זאת מילה גסה, ואחריות לא מהווה מצפן כולל ערכי. עזה הייתה בעדיפות אחרונה מבחינת הקשב. הקבינט לא עושה מה שהוא צריך לעשות. מושגי יסוד כמו הרתעה, הכרעה וניצחון לא ברורים. בעצם אנחנו מתנהלים בתוך תוהו ובוהו שאין לו התחלה, אין לו אמצע ואין לו סוף, ואנחנו רואים את הדברים האלה יום-יום, שעה-שעה, גם אחרי השבעה באוקטובר. כשהמדינה מתנהלת ללא תכלית וללא חזון, ברור שהדברים נראים כמו שנראים. נחשפנו לתרבות ארגונית רעה, שפושה כמעט בכל מקום. תחקירים לא תחקירים, ביטחון שוטף שכשל, גם בתפיסה וגם בביצוע, מצגות במקום בקרות, ואולי המשפט שמסמל מכול את העניין – שטוב 8200 ממראה עיניים. הטלת המשימות שלא ריאליות, נבחנו בעיקר תשומות ולא תפוקות, ואולי המראה ונקודת המבחן המרכזית היא נחל עוז, עם היחידות שהיו שם, שכשאתה נחשף למה שהיה שם, אתה מבין יותר מכול למה בסופו של דבר זה קרה".

"אנחנו הוועדה היחידה במדינת ישראל שמצפה שיפזרו אותה", אמר חבר הוועדה רפי בן שטרית. "ברגע שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, אנחנו נעביר את כל החומרים לאותה ועדה שתוקם, ובעצם נסיים את העבודה שלנו. דבר אחרון שאני רוצה לומר זה שאי הקמת ועדת חקירה ממלכתית זה הוספת חטא על פשע. אי אפשר להמשיך ולמרוח את אזרחי מדינת ישראל ואת משפחות נפגעי השבעה באוקטובר בכל מיני תירוצים של 'אנחנו נמצאים בלחימה', או ש״'עדיין לא הגיע הזמן' או 'עדיין לא הבשיל הזמן'. זה הזמן וזו העת, חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית. בכל מקרה ומצב אנחנו נכתוב את סיכומי הביניים שלנו, ונעביר את הכול לוועדת חקירה ממלכתית לכשתקום".

"לפני מספר חודשים נאלצנו נציגי משפחות שכולות להקים את ועדת החקירה האזרחית, לאחר שהתברר לנו כי אין כל כוונה להקים את אותה ועדת חקירה ממלכתית כפי שקבע החוק", אמר אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה ב-7 באוקטובר במוצב נחל עוז. "בשל כך, יצאנו לדרך כדי להתחיל ולבנות את הפאזל הכל כך גדול של אותו אסון נורא, שלקח מאיתנו את יקירינו. עד כה הופיעו בפני הוועדה כ-130 עדים יקרים ואמיצים, שסיפקו לנו תמונה מבהילה ברבדים רבים מאוד. לאחר שמיעת העדויות המטרידות, אנו אומרים היום באופן חד וברור – חובה עלינו להרים את המסך ולהתפכח מהעיוורון שסימא בעלי תפקידים רבים מהדרג המדיני והצבאי על פני עשרות שנים. ללא הרמת המסך, ביטחונה, עתידה וחוסנה של מדינת ישראל נתונים לאיום קיומי של ממש, והוא האסון הבא שכבר לפתחנו".

"כוחות הביטחון המועטים שהיו הקימו מחסומים שהחזירו את אחי ואת חבריו אחורה למיגוניות למלכודת מוות", אמרה הילה אביר, אחותו של לוטן אביר ז"ל שנרצח כשנמלט מהמסיבה ברעים, "לוטן מצא את מותו. הוא נרצח באכזריות, וארבעה ימים לא ידענו מה עלה בגורלו. הוא נרצח במיגונית בבארי. עם התחקיר של בארי שצולם ב'עובדה', פנינו לפרקליטות בבקשה לקבל את הצילומים, מראים את המחבלים בשעה 6:30 בבוקר בכניסה לקיבוץ, אז הוכרזה פקודת פרש פלשת, פקודת מלחמה. אם כך, למה הפקודה לא הגיעה לשטח? איך יכול להיות שלא הוקם חפ״ק לאירוע, משותף לצבא, למשטרה ולשב״כ? מוקד 100 של המשטרה היה היחיד שהייתה לו תמונת מצב. איך זה שהמידע לא ירד לשטח? וזה רק קמצוץ מהשאלות שאני שואלת. כל כך הרבה שאלות, מחדלים, טעויות וחוסר תפקוד.

"שולטת כאן ממשלה שהפקירה את אזרחיה ב-7.10, ומאז לא עשתה דבר כדי לשקם את אמונם בה ולתקן את המצב.", אמר ד"ר אלון פאוקר, חבר מזכירות קיבוץ בארי, ניצול הטבח בקיבוץ ומיוזמי ועדת החקירה. "לא בקשת סליחה, לא התנהלות נחושה ועניינית להשבת החטופים, אלא להפך. לא הגעה להלוויית נרצחים. טקס ממלכתי לשנה לטבח כנחווה כיריקה בפנים ממש, ומה לא? הניסיונות המגוחכים לגבש חלופה פוליטית לוועדת החקירה הממלכתית המעוגנת בחוק, ועוד ועוד. לא רק שהפקרנו אתכם, לא רק שאנחנו עושים כל מה שאפשר כדי שתרגישו שלא אכפת לנו מכם ומהחטופים שלכם, גם לא נחקור. כי מה לנו ולהשבת אמון, שיקום הקהילות, הצלת המדינה מהאסון הבא ושאר הדברים שאין לנו מהם תועלת פוליטית מיידית? משכך מתנהלת הממשלה, אין זה פלא שחודשיים וחצי לאחר שהוקמה ועדת החקירה האזרחית, ולאחר שאנחנו עדים לעדויות מסמרות השיער ששמעה, שום דבר לא זז בקרב הממשלה האטומה והמתנכרת הזאת".

"התמונה שניבטת מכל פינה מדגישה את הדחיפות בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית", אמרה תא"ל במיל' יהודית גריסרו, חברת הוועדה. "יש חשיבות ודחיפות בהשלמת התמונה. יש חשיבות ודחיפות בחקר האמת עד תומה. הכישלון והחידלון שנראים מכל עבר ב״מלוא הדרם״ במרכאות מכופלות מחייבים תיקון עמוק ויסודי שכנראה יערך שנים ארוכות. צעד ראשון והכרחי במסע התיקון וההבראה הוא חקר האמת, ללא משוא פנים, נטול פניות, ושלא יתגנב אפילו בדל של חשד של טיוח מצד כזה או אחר".