ועדת החינוך של הכנסת אישרה אתמול (שני) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור.
לפי הצעת החוק, שר החינוך יוכל להורות על אי-מתן תמיכה תקציבית למוסד חינוך מוכר לא–רשמי, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, והנהלת המוסד החינוכי ידעה, או הייתה צריכה לדעת, על קיומם של מעשים אלה.
נדבך משמעותי נוסף בהצעת החוק נוגע לפיטורי עובד הוראה בידי מנכ"ל משרד החינוך. עולה ממנה כי המנכ"ל יוכל לפטר עובד הוראה שביצע מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי, וזאת מפני שיש בכך חומרה מיוחדת נוכח היותו עובד בבית ספר, ובכלל זה עם ילדים ונוער.
הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת עמית הלוי וצביקה פוגל (עוצמה יהודית) כהצעת חוק פרטית, עברה בקריאה ראשונה בסוף ינואר 2024 ומאז היא נידונה בוועדת החינוך.
ח"כ עמית הלוי, מיוזמי הצעת החוק, אמר במהלך הדיונים, כי החוק ינתק את הזיקה בין חינוך לטרור: "מורה שמזדהה עם מעשה טרור לא יכול לבוא בשערי בית ספר ולחנך תלמידים", אמר הלוי.
במהלך הדיונים הסתייגו נציגי משרד המשפטים מהצעת החוק, ואמרו כי הנוסח לא עומד באמות מידה חוקתיות. נציגת היועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי: "יש פה פגיעה בזכות לפרטיות, אפקט מצנן על חופש הביטוי ותיוג של קבוצה שלמה כששב"כ אומר שאין מהקבוצה הזאת סיכון עודף".
היועצת המשפטית של ועדת החינוך, תמי סלע: "זכותו של המחוקק לקבוע את הנורמה ואת תהליך העבודה ולחשוב ערכית שהוא נחוץ. אנחנו רואים פה קושי חוקתי מבחינת הפגיעה בשם הטוב של המורים ובחופש הביטוי, של מורים שיידעו שהם נבדקים בשבע עיניים ונמצאים תחת זכוכית מגדלת".
משרד ראש הממשלה חזר והבהיר לאורך הדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה, כי "שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום, ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף".
ח"כ הלוי העלה הסתייגות, אותה ביקש להוסיף לנוסח החוק, ולפיה מדי שנה יעביר משרד החינוך את רשימת תעודות הזהות של כלל המורים לשב"כ, ושם יבחנו באמצעות בדיקות ממוחשבות בכלים הקיימים, האם יש חיווי על אחד מהם כתומך בטרור, ולגביו יבצעו בדיקה. ההסתייגות של ח"כ הלוי לא התקבלה בהצבעה בוועדה. עם זאת יש לציין, כי בידי ח"כ הלוי אפשרות להגיש את הסתייגותו להצבעה במליאה בדיון על הצעת החוק.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דוד טענה במהלך הדיונים שהחוק "נטפל לציבור עובדי ההוראה", ותהתה: "בגלל כמה תפוחים רקובים נעשה חוק על כלל עובדי ההוראה?".
בדיון אמרה סיגל פעיל, שייצגה את ארגון המורים, כי החקיקה מהווה "הכתמה קולקטיבית של כלל ציבור המורים".
הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הגשתה להצבעה סופית בכנסת.
בעד הצעת החוק הצביעו חברי הכנסת יוסף טייב, עמית הלוי, אביחי בוארון, מיכל וולדיגר, קטי שטרית, לימור סון הר מלך, אליהו ברוכי וצגה מלכו. חברי הכנסת שהתנגדו: גלעד קריב, משה טור–פז, יוסף עטאונה, יסמין פרידמן וסימון דוידסון.
