דבר ראשון
ישראלים קונים בסופרמרקט (צילום: יונתן זינדל פלאש90)
מצב המשק
ירידות ועליות

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בינואר 2017.

ירידה גדולה במיוחד נרשמה במחירי ההנעלה (9.2%), וירקות טריים (1.2%) | בשניים עשר החודשים האחרונים ירד המדד, ללא דיור ב-0.5% | בשבוע שעבר עדכנה הלמ"ס את משקלי סעיפי ההוצאה במדד בהתאם לממוצע בשנתיים האחרונות

עדכון אחרון: 15.02.2017, 19:11

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר 2017 ירד ב-0.2%, כך על פי נתונים שפרסמה אתמול (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים, ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ה-0.1%, אך ללא סעיף הדיור ירד המדד בתקופה זו ב-0.5%. ירידת המדד תאמה את הציפיות, כפי שפורסמו על ידי גופים פיננסים שונים. בחלוקת המדד לסלי הקניות המאפיינים את חמישוני ההכנסה, המחירים למעמדות הגבוהים ירדו מעט יותר: בעוד לחמישון העליון ירדו המחירים ב-0.4%, לחמישון התחתון ירדו המחירים ב-0.2% בלבד.

בתחום המזון, עלה מדד מחירי ללא פירות וירקות ב-0.5%, בעוד מדד הפירות והירקות ירד ב-0.1%. התייקרו במיוחד בין השאר מחירי העופות (4.9%), חצילים (14.6%), דלעת ודלורית (13.4%), רימונים (13.8%), מוצרי אפייה (4.4%) ובירה שחורה (3.4%). הוזלו במיוחד מחירי מיצי פירות טבעיים (4.6%), מלפפונים (19.2%), גזר (16.9%), ופלים (2.8%) וכרובית (10.2%).

בתחום מחירי הדיור (שאינו כולל רכישת דירות חדשות), ירד המדד הכולל ב-0.5%. מדד שירותי דיור ירד ב-0.8%, בעוד מדד שכר הדירה עלה ב-0.2%. מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-1.2%.

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%. ירידה חדה נרשמה במדד מחירי ההלבשה וההנעלה, שירד ב-9.2%, אך בניכוי השפעות עונתיות ירד המדד ב-1.7% בלבד. מחירי הבריאות ירדו ב-0.1%, ומחירי החינוך התרבות והבידור ירדו ב-0.5%.

מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.

סל המחירים לצרכן (גרפיקה: דבר ראשון).

בשבוע שעבר עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.

בעדכון האחרון שנערך כאמור לפני כשבוע העלה הלמ"ס את אחוז מרכיב הדיור ל-25% (במקום 24.7%) והוריד את משקלו של סעיף התחבורה והתקשורת ל-19.3% (במקום 19.7%). סעיף המזון נשאר בשיעור של 16.7%.

בנוסף לחישוב ההוצאה הכוללת, מחשב הלמ"ס את ההוצאה בחלוקה לחמישוני הכנסה. כך ניתן לבחון את השונות בסל ההוצאות בפילוח מעמד כלכלי חברתי. כך לדוגמה, ניתן לראות כי בעוד ההוצאה על סיגריות וטבק מהווה רק 0.7% מההוצאה של החמישון העליון, היא מהווה 3.4% מההוצאה של החמישון התחתון, וכי תרבות ובידור מהווה 6.3% מההוצאה של החמישון העליון על תרבות ובידור לעומת 3.9% מהחמישון התחתון. פער בולט במיוחד נמצא בסעיף התחבורה: 21.9% מהוצאות החמישון העליון, לעומת 10.8% מההוצאה של החמישון התחתון, הנוטה להסתמך יותר על תחבורה ציבורית. פער בולט נוסף הוא בתחום המזון, המהווה מרכיב הוצאה גדול בהרבה בעבור המעמדות הנמוכים (מלבד ארוחות מחוץ לבית – המהוות 4.2% מההוצאה של החמישון העליון ורק 2.2% מההוצאה בתחתון).

 

נושאים קשורים:  מדד המחירים לצרכן, מצב המשק, כלכלה, כלכלת ישראל, בנק ישראל, אינפלציה, דיפלציה, מחירים
תגובות
×