צו ההרחבה לעובדים הסוציאליים (עו"ס), עליו חתמו בתחילת השבוע שר הרווחה, חיים כץ, ושר האוצר, משה כחלון, יכול להיראות כעוד הליך ביורוקרטי חסר משמעות. בפועל, מדובר בצעד בעל משמעויות נרחבות, שנוגעות בבסיס כמה מהעוולות החברתיות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים – הפרטת השירותים הציבוריים והפקרת תנאיהם של העובדים בהם. זו הפעם הראשונה, מזה 34 שנים, שנחתם צו שמרחיב את הוראותיהם של למעלה מ-40 הסכמים קיבוציים של המגזר הציבורי. צו ההרחבה יחול על 7,000 עובדות סוציאליות, המועסקות בעמותות במגזר הפרטי שנותנות שירותים למשרד הרווחה והוא ייכנס לתוקף ב-1.3.17. "יש פה הכרה בעובדה שיש למדינה אחריות ושצורת ההעסקה הזו גורמת נזק גם לעובדים וגם לשירות. בכל מיני מובנים יש כאן החזרה של הגלגל לאחור", אמר רועי פרלמן מאיגוד העובדים הסוציאליים, והיה מעורב במגעים להשגת הצו כבר מיולי 2015.

טקס חתימת צו ההרחבה. (צילום: מרים אלסטל)

"מדובר בהישג חשוב של האיגוד" אמרה יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, צפרא דוויק, "בלי האיגוד ובלי הדחיפה של ההסתדרות, לא היה אפשר להגיע להסכם קיבוצי ובטח שלא לצו הרחבה".

מה המשמעות המעשית של צו ההרחבה?

צו הרחבה, כפי שאפשר לנחש משמו,  הוא הרחבה של הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגון עובדים יציג (במקרה זה ההסתדרות) עם ארגון מעסיקים יציג (במקרה הזה, מדינת ישראל- המגזר הציבורי) כך שיחול על עובדים בענף שלא כוסו על ידי ההסכם המקורי. חשוב לציין שמרגע חתימתו של צו הרחבה, הוראות ההסכם הקיבוצי מקבלות מעמד דומה לזה של חוק, ולכן הפרתן דומה להפרת חוק. כאמור, צו ההרחבה שנחתם בתחילת השבוע מחיל תנאי עבודה משופרים על על כל העובדים בחברות ועמותות פרטיות שנותנות שירותים למשרד הרווחה.

"אחד הדברים המשמעותיים בצו ההרחבה הוא שהתחולה שלו היא פרסונלית, היא חלה עליך כעו"ס שמועסק בעמותה גם אם זו לא עמותה של עו"ס" הדגישה דוויק, "כלומר, אם את עו"ס יחידה בעמותה שמספקת שירותים למשרד – ההסכם עדיין חל עליך".

איגוד העובדים הסוציאלים (צילום:דבר ראשון).

בועז גור, מזכיר חטיבת השירותים המופרטים באיגוד שנכנס לתפקיד לאחרונה, הוסיף כי "המשמעות של הצו לעו"ס במגזר הפרטי היא דרמטית, שכן במקום להיות תלויים בתנאים מאוד בסיסיים, ולהיות תלויים במשא ומתן אישי בין העו"ס למעסיק שלו, העו"סים ייהנו, מעכשיו, מהכוח הארגוני שאפשר את ההסכם הקיבוצי ואת חתימת הצו".

"צו הרחבה הוא פרקטיקה נהוגה בשוק העבודה, וזה כוח די גדול מכיוון שהוא נועד לתקן עיוותים במשק שכרגע אי אפשר לתקן בצורה מבנית, במקומות שטרם נעשה בהם שינוי במודל ההעסקה אבל יש צורך בשינוי מיידי" הוסיף גור, "השימוש במקרה הזה הוא איתות לכל מי שמעסיק עו"סים. זה לא צו שנועד לתקן את הדברים המינימליים אלא שנועד, מבחינה הצהרתית, לצמצם את הפער בין המרכזיות של העו"סים בחברה הישראלית ובין תנאי ההעסקה שהיו להם. פער שהוא פשוט בלתי נסבל".

דרך ארוכה

"מאז שנחתם הסכם העקרונות, ביולי 2015, אנחנו עובדים על זה" אמר לדבר ראשון רועי פרלמן, שהיה עד לא מזמן מזכיר השירותים המופרטים באיגוד, וליווה את תהליך העבודה על הצו לכל אורכו. האתגר הגדול, לדבריו, היה קודם כל להבין מאיפה נובעות הזכויות הקיימות ואחר כך להבין אילו זכויות חשוב להרחיב. "במקומות עם הסכם קיבוצי לא פותחים כל יומיים את ההסכם" הסביר פרלמן, "אז היה תהליך של שיחות עם העובדות בשטח כדי להבין אילו זכויות חשוב להרחיב. אחר כך היינו צריכים להבין מה המקור ההסכמי של כל הזכויות".

רועי פרלמן: "זה שיפור אדיר לאנשים שעבדו בתנאי מינימום, מדובר בהישג גדול להסתדרות"

פרלמן סיפר כי התהליך הביא את אנשי האיגוד לעיין בהסכמים משנת 1973 ועד 2016. "אספנו 40 הסכמים שכוללים את כל הזכויות של העובדים ועל זה היינו צריכים להסכים עם האוצר" אמר,  "לניסנקורן היה חשוב שזה יהיה הכי מקיף שאפשר והוא הלך אתנו עד הסוף. אם אמרנו השוואת תנאים מלאה, זה מה שהיה".

על המגעים מול משרד האוצר אמר פרלמן כי "בהתחלה היה לנו קשה, אבל בסופו של דבר התפתחה הבנה שיש כאן עוול ושצריך לתקן אותו, והם היו שותפים שלנו". לדבריו, לקח זמן לזקק מה הן בעצם זכויות של עו"ס במגזר הציבורי. "זה נכון שיש עוד מה לשפר" אמר, "אבל יש משהו בחוויה של להיות עובד במגזר הציבורי שעוטפת, שמכבדת יותר והיה צריך לאסוף את זה, להבין מהם הדברים האלו ולהסכים עם האוצר, וזה היה תהליך ארוך". לדבריו, יש עובדים שיקבלו כתוצאה מצו ההרחבה תוספת שכר של מאות שקלים. "זה שיפור אדיר לאנשים שעבדו בתנאי מינימום, מדובר בהישג גדול להסתדרות", סיכם פרלמן.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אמר, במעמד החתימה על הצו, כי "עברנו דרך ארוכה כדי לעמוד היום במעמד המכובד הזה, להסתכל בעיני העובדים הסוציאליים ולבשר על שינוי חברתי אמתי. העובדים הסוציאליים ניצבים בקו החזית להגנת האוכלוסיות הפגיעות ביותר, והמהלך שהובלנו עוזר לחזק ציבור מקצועי שלם שראוי לכל מילות ההערכה".

"תיקון העוול ההיסטורי" הוסיף, "כפי שבא לידי ביטוי בהסכם שהובלתי בשיתוף עם שר האוצר כחלון, ונכונותו של שר העבודה והרווחה כץ לסייע בקידום הנושא, מהווים אמירה חברתית נחרצת שמגבירה את השוויון ועוזרת לצמצם פערים בחברה הישראלית".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמר כי "העובדים הסוציאליים הם חוד החנית בטיפול באוכלוסיות הנזקקות, עיגון זכויותיהם ושיפור תנאי העסקתם הם חובתנו. אנו מוכרחים לדאוג כי אלו שמטפלים בנזקקים לא יהיו דור הנזקקים הבא".

מה השתנה?

צו ההרחבה צפוי לשפר את תנאי ההעסקה של העו"סים בתחומים רבים: הכרה בוותק גם ביחס לשכר וגם ביחס להתקדמות; הכרה בלימודים ובהשתלמויות, חלק כגמול שכר וחלק כגמול השתלמות; קיצור שבוע העבודה, עבור מי שעובד בטיפול ישיר, ל-39 שעות, מתוך הנחה שיש עוד שלוש שעות עבודה מהבית; ותוספת שכר לימי עבודה מפוצלים, שעות נוספת, כוננות וקריאות פתע.

מבחינת התנאים הסוציאליים, צפויות גידול במספר השתלמויות, עלייה בגובה בהפרשות לפנסיה, ותיפתח קופת גמל נפרדת שהמעסיק יפריש אליה 5% והעובד יפריש 5%.

מספר ימי החופשה השנתית, שעמד עד היום על 12, יעלה ל-22, ויתווספו 3-2 ימי בחירה (תלוי ותק). עוד יקבלו העו"סים תשלום שכר כבר מיום המחלה הראשון ותתווסף האפשרות לצבור ימי מחלה וימי הצהרה.

לרשימת הזכויות המלאה, לחצו כאן.