קוראויט קאקורד (37) שכולם קוראים לו קוי, השאיר את משפחתו – אשתו ושתי בנותיו בארץ מוצאו תאילנד, ועבד ברפת קיבוץ עלומים במשך 3 שנים עד לאותה שבת ארורה. ״עבדתי מהשעה 3 בחליבה, ואז ב-6:30 שמעתי הרבה הפצצות. רצתי לממ"ד ברפת, חשבתי שנפל פגז, יצאתי לראות אבל זה היה 4 חמאסניקים על 2 אופנועים, היה להם אר פי ג׳י ביד ושלושה רובים״. קוי הצלח להימלט על נפשו, והתחבא במשך 20 שעות בתקרה מעל למקרר במטבחון.
טקס זיכרון מיוחד וחוצה יבשות התקיים הערב (שני) על חורבות מגורי העובדים התאילנדים שהוחרבו לחלוטין בקיבוץ עלומים שבעוטף עזה. בקיבוץ נטבחו בידי מחבלי החמאס 10 סטודנטים נפאלים שהגיעו לישראל ללמוד חקלאות ו-12 עובדים מתאילנד. ביפין ג׳ושי הנפאלי נחטף לעזה וגורלו אינו ידוע, ועובד נוסף מתאילנד נחטף ושוחרר בעסקה הראשונה.
על הקיר – אותו מכנה ערן ברוורמן האחראי על העובדים התאילנדים בקיבוץ ׳הכותל המערבי׳ משום שהוא השריד היחיד שנותר – נתלו תמונותיהם של 22 העובדים. לצידם, תמונות חללים ישראלים – חיילים ולוחמי כיתות הכוננות שהגיעו לסייע ונפלו בקרב. דגלי ישראל תאילנד ונפאל שנתלו ברקע, לא היו הסממן היחיד לייחודיות הטקס – את היזכור הקריאו בעברית אנגלית ותאית. קוי הקריא את שמות חבריו שנפלו, בירנדרה צדהרי, סטודנט נפאלי ששרד את הטבח בעלומים הקריא בשפתו מילות זיכרון, המנוני שלוש המדינות נוגנו בסוף הטקס והוא שודר בנפאל ותאילנד במקביל.
״מחבלי חמאס לא הבדילו בין דם לדם בין עם לעם ובין שפה לשפה״, אמרה בשם בית עלומים שרית אוקון. תמיר עידן ראש מועצת שדות נגב אמר ״הם חלקו אתנו את חיי היום יום, וגם הם נפלו קורבן למתקפת הטרור האכזרית. מטרת הטקס היא להראות שהאהבה והסולידריות חזקים יותר מכל שנאה וטרור, נתפלל ונייחל כולנו לחזרת כל החטופים ביניהם גם ביפין ג׳ושי״.
קוי סיפר כיצד נמלט למטבחון, טיפס מעל למקרר, הסתיר עצמו, הזיז את לוחות התקרה, והתחבא שם. כשהחמאסניקים החלו לשרוף את המבנה, החדר הקטן בו נעל את עצמו לפני שטיפס לתקרה, החל להתמלא עשן. ״ירדתי ולקחתי נוזל אינפוזיה שנותנים לפרות, ושפכתי על החולצה מים לנשום. ניסיתי לחסום את החריץ מתחת לדלת שהעשן לא יכנס״. בזמן שעוד היתה קליטה, שלח קוי הודעות פרידה לאשתו, ״כתבתי לה שלא אחזור״.
ברוורמן מספר שהמחבלים הגיעו לעלומים בשני גלים. הקבוצה הראשונה רצחה 3 עובדים תאילנדים, והתכוונה להמשיך לרצוח את תושבי הקיבוץ, אך ההמונים שנמלטו מהנובה היוו טרף קל יותר. בגל הטרור השני שהחל ב-9 בבוקר הגיעו עשרות מחבלים שנתקלו בכיתת הכוננות שעמדה בגבורה מולם.
אחרי הטבח חזר קוי לתאילנד לחיק משפחתו לנוח ולהרפא, אך בחר לחזור לישראל ולהמשיך לעבוד באותו המקום, ״האנשים מעלומים הם טובים, ואני שמח שאני יכול לעבוד ולפרנס את המשפחה שלי״.
